ביאור:בראשית לא כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לא כח: "וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ."


עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ[עריכה]

וְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי[עריכה]

ללבן כואב שיעקב מנע ממנו לנשק ולברך את נכדיו ובנותיו. זאת אמת, והנה לפני שלבן נפרד ממשפחתו הוא באמת מנשק ומברך אותם (ביאור:בראשית לב א). יעקב בבריחתו כאילו טען שלבן הוא שקרן ורמאי, גנב ואלים, ולא היה נותן לו לצאת בשלום.

יעקב לא הבין למה לבן היה מוכרח לתת לו את שתי בנותיו, ושיד אלוהים היתה בדבר. יעקב לא ראה את השפעתו החיובית של לבן על בניו שנעשו אמיצים וכשרים להקמת עם ישראל תקיף ואמיץ.

"נְטַשְׁתַּנִי" - שימוש המילה אינו מתאים לפרוש הרגיל. לנטוש זה לעזוב. יעקב ומשפחתו נטשו את לבן. לבן עירבב את המילה, ולמרות הטעות, שמראה על התרגשות, אנו מבינים: 'יעקב ומשפחתו נטשו את לבן ויעקב מנע ממנו לנשק ולברך את נכדיו ובנותיו'.

עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ[עריכה]

הסכלת - נהגת בטפשות - "וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלותּ כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ.” (קהלת ב יג).

לבן חשב: כשם שאברהם נטש את ירושתו שהיתה שליש מאדמתו של תרח אביו, ונחור לקח את כל הירושה בחרן, כך גם אתה נהגת בטפשות כשברחת. היה מגיע לך שליש מאדמתי והנה אתה מוותר על כל זה. ועוד עבדת כל כך קשה בשבילי. ירושת אברהם באדמתו של לבן היתה לך נחלה, היה לך צאן, היה לך מקום בטוח מעשו אחיך - ומה אתה עושה? בורח ומפקיר.

לפי חוקי חמורבי מספר 8 אדם שגנב משליט חייב לשלם פי שלושים, ואם הוא לא יכול לשלם הגנב יומת. זה שיא הכעס של לבן. לבן אומר ליעקב שיעקב הוא סכל וטיפש ועשה מעשה רע מאוד. לבן כועס שיעקב ברח עם הצאן כגנב נמלט. בניו של לבן רוצים למצוא את יעקב אשם, להרוג אותו ולהשיב את הצאן לחרן. ולבן לא רוצה לריב עם בניו ומנסה למצוא דרך להציל את יעקב. לבן אומר ליעקב שהוא התנהג בטפשות בעבר, אבל מעכשו והלאה הוא חייב להיות חכם ולהבין מה לבן עושה ולשתף פעולה איתו כדי להציל אותו מיד בני לבן.

לבן ממשיך ומודיע ליעקב שלפי החוק ובעזרת הצבא שברשותו הוא יכול להרע ליעקב, כדבריו: "יֶשׁ לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע" (ביאור:בראשית לא כט). לבן ידע שעבדיו של יעקב לא יעיזו להלחם בו, ויעקב עומד לבדו לפניו.

מה לבן היה יכול לעשות ליעקב?[עריכה]

  1. להרוג את יעקב? קשה להאמין. לעשות את בנותיו אלמנות ונכדיו יתומים? למנוע את הברכה הצפויה לנכדיו?
  2. להרוג את משפחתו של יעקב? זאת שטות מוחלטת, הרי הם נכדיו ובנותיו והוא אהב אותם.
  3. למנוע מהם לבוא לכנען? הרי הוא ידע על ברכת אלוהים לאברהם, יצחק ויעקב. הוא רצה שבנותיו יהיו חלק מהברכה. הוא לא היה יכול לעשות זאת.
  4. לקחת חלק מהצאן חזרה? מראה על קטנוניות, ובכל מקרה יעקב היה יכול ללכת לבית משפט ולזכות. הרי אלוהים ברך גם אותו, והוא הכיר שאלוהים ברך אותו בזכות יעקב, כדבריו: "נִחַשְׁתִּי, ויְַבָרְכֵנִי יְהוָה בִּגְלָלֶךָ" (ביאור:בראשית ל כז).
  5. לקחת את צבאו ועבדיו של יעקב? זה יחסוף את יעקב להתקפה של עשו ואנשי כנען, ויביא מוות על בנותיו ונכדיו.
  6. להצליף ביעקב מכות?
  7. להשיב את יעקב לחרן? ואז יעקב ידרוש את ירושת אברהם, את נדונית רבקה ונדונית נשותיו.
  8. להחזיק את יעקב במעצר זמן מה? ואז להאכיל את יעקב בחינם. ומה יהיה הסוף?

לבן ידע שהוא מזדקן ובניו לא יתיחסו יפה ליעקב ולנשותיו. לבן ידע שהוא חייב לשחרר את יעקב ולהתנתק ממנו.
הרמב"ן מסביר שכשאלוהים אמר ללבן "הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כט) הוא התכוון שלבן לא ינסה להחזיר את יעקב לחרן: לא בהבטחות, לא באיומים ולא בהפחדות.