ביאור:בראשית לא לה

בראשית לא לה: "וַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לא לה.

אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי[עריכה]

בעיתה של רחל[עריכה]

לבן נכנס לאוהלה של רחל "ויְַמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא" (ביאור:בראשית לא לד). נשאר רק לחפש: על גופה של רחל ומקום יושבה. במידה ולבן היה מוצא את התרפים באהלה, היא היתה יוכלה להגיד: "לא ידעתי, מישהוא החביא את זה באהלי", ולצאת בספק. אולם רחל הבינה שעכשו העניין אבוד, הרי הוא ימצא אותם במקום יושבה ואין ספק שהיא הרגישה אותם בתוך "בְּכַר הַגָּמָל" (ביאור:בראשית לא לד).

רחל הסבירה שהיא לא יכולה לקום "כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי", ולבן לא ענה לה. אבל זה היה מספיק בשבילו לחשוד בה. ברגע זה לבן ידע איפה התרפים ושרחל גנבה אותם ועכשו מסתירה אותם. לבן היה יכול לדרוש שהיא תקום או לצאת מהאוהל. לבן החליט להמשיך לחפש כאילו שהוא החמיץ את התרפים במקום אחר, וכך הנוכחים בחיפוש לא יבינו שהוא יודע איפה התרפים.

לבן לא היה יכול להעליב את רחל ולגרום למותה של בתו האהובה, הן הוא יאמר: "הבנות בנתי והבנים בני". פסלוני הזהב לא היו שווים כל כך בעייניו הן הוא יכול לעשות לו חדשים.

כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי[עריכה]

רחל נתנה הסבר אפשרי לאי יכולתה לקום ולזוז ולאפשר ללבן לחפש על גופה או מושבה. ללבן לא היה נאה לדרוש הוכחה מעשית לדבריה, והוא וויתר ולא ענה, אלא חזר לחפש באהל.

לא בטוח שרחל שיקרה שיש לה מחזור. יש סיכויים של 25% שדבריה היו אמת, אבל בכל מקרה היא אמרה זאת כדי למנוע מלבן למצוא את התרפים.

זאת היתה השפלה גדולה לתרפים הקדושים שאישה, שאינה טהורה, יושבת עליהם. לבן לא רצה להעניש את בתו, ולא היה מעוניין להאשים את רחל בעבירה נוספת של חילול כבוד אלוהיו. ניתן להבין שלבן נתן כבוד יותר גדול לבתו מאשר לתרפים.

מה הבין לבן[עריכה]

לבן הבין שרחל גנבה את התרפים. הוא הבין שהיא אוהבת את אלוהיו. הוא הבין שהיא לקחה אותם כי היא רוצה עוד בנים, ושהיא חושבת שהתרפים עזרו לה לקבל את הבן הראשון, את יוסף.

לקיחת התרפים היתה ההוכחה הברורה ללבן שרחל רוצה עוד בנים מיעקב. לבן הבין שרחל הלכה מרצונה החופשי עם יעקב, ולבטח יעקב לא ידע שהיא הגנבת, ושאותה יעקב נשבע שהוא יהרוג.

לבן הבין שאם יעקב ידע שרחל גנבה את התרפים ושהיא אינה מאמינה באלוהי אברהם, יצחק ויעקב, חינה בעייני יעקב יפול, ויעקב יוריד אותה ממעמדה כאישה הראשונה ואולי יגרש אותה.

ייתכן שזה היה הרגע שלבן הבין שהוא חייב להזהיר את יעקב: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ), כדי שיעקב לא יוכל להעניש את רחל.

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762