ביאור:בראשית לא מה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לא מה: "וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה."


ראה - ה' שונא מצבות

וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה[עריכה]

יעקב הקים מספר גלי אבנים:

  1. אחרי סולם יעקב: "ויַַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, ויִַּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, ויַָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵבָה; ויִַּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ" (ביאור:בראשית כח יח)
  2. הברית עם לבן: "ויִַּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן ויְַרִימֶהָ מַצֵבָה"
  3. מזבח על אדמתו בשכם: " ויַַּצֶבּ שָׁם מִזְבֵּחַ; ויִַּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ביאור:בראשית לג כ)
  4. מצבת אבן בבית אל: "ויַַּצֵבּ יַעֲקֹב מַצֵבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶבֶּת אָבֶן; ויַַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ ויִַּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן" (בראשית לה יד).
  5. קבר רחל "ויַַּצֵבּ יַעֲקֹב מַצֵבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶבֶת קְבֻרַת רָחֵל" (ביאור:בראשית לה כ).

גם אברהם ויצחק הקימו מזבחות, ואפילו אדוני פקד על יעקב: "קוםּ עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם; ועֲַשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ" (ביאור:בראשית לג א).

לפי המנהג, המזבח או המצבה נועדו להזמין את אלוהי המקימים להשתתף בטקס ולהיות עדים לחתימת ההסכם.

התהליך[עריכה]

לפי הכתוב, יעקב בחר את המקום ואת האבן הראשונה והראשית: "ויִַּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן ויְַרִימֶהָ מַצֵבָה"

וַיְרִימֶהָ[עריכה]

האם יעקב הרים מהקרקע אבן גדולה ושטוחה והניח אותה מעל אבנים אחרות?

לא נראה שהוא הרים אותה באויר והמילה "ויְַרִימֶהָ" נשמעת יותר שהוא בחר אבן גדולה ושטוחה ששכבה על הקרקע והוא הרים צד אחד כדי שהיא תעמוד כאבן מרכזית, כמצבה.

היה מנהג לקשט ולכתוב על המצבות, וכך המצבות גדלו להיות אובליסק. לא נאמר שיעקב כתב על המצבה.

ואז יעקב פקד על אחיו (גיסיו, אחי נשותיו) להשתתף בטקס ולקחת אחריות להבטחתו: "ויַֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטו אֲּבָנִים, ויִַּקְחו אֲּבָנִים ויַַּעֲשׂו גָּל" (ביאור:בראשית לא מו). אחיו מתכוון לבניו של לבן שהיו אחיו מנשואיו עם אחותם. רש"י טוען שאלו בני יעקב, אבל אין סמוכין בתורה שיעקב קרא לבניו - אחיו.

לא נאמר שלבן הביא אבן, כי במקור הוא לא הציע להקים גל אבנים אלא רק "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה; וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי ובֵּינֶךָ" (ביאור:בראשית לא מד) - הברית תהיה העד, ולא גל אבנים יהיה עד. אולם בהמשך הוא נתן לגל שם: "יְגַר שָׂהֲדותָּא" שפרושו בארמית: 'גבעת עד'.

וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל הַגָּל[עריכה]

נאמר שאכלו "עַל הַגָּל" (ביאור:בראשית לא מו). הכתוב נראה כאילו שהשתמשו בגל כשולחן, והמשטח העליון של הגל היה שטוח להניח עליו את האוכל. הרמב"ן מסביר "אכלו שם מעט לזכרון או שהוא דרך הבאים בברית לאכול שניהם מלחם אחד לאהבה ולחברה".

הטקס עצמו ודברי הנשבעים היה אחר כך ליד הגל, וכך נאמר "ויִַּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, ויִַּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם; ויַֹּאכְלו לֶּחֶם ויַָּלִינוּ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא נד), כלומר הזבח היה בהר ולא על הגל עצמו. ייתכן שאחרי בנית הגל, הם עשו טקס קטן של הכתרת הגל כעד, אכלו וברכו את הגל, נתנו לו שם ונשבעו, ואחר כך אכלו וישנו בהר ששם חיכה יעקב ללבן "וְיַעֲקֹב, תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר" (ביאור:בראשית לא כה).