ביאור:בראשית לג כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

בראשית לג כ: "וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לוֹ אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל."



וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ[עריכה]

בנית מזבח שרתה מספר מטרות:

  • מקום ליעקב להתפלל ולזבוח לאדוני. זה היה המנהג מאז קיין והבל, נח, אברהם, יצחק ויעקב.
  • נקודת ציון למרכז חברתי של המשפחה.
  • נקודת ציון של המקום ובעליו.
  • הרתעה לזרים לא לפלוש לאזור מוגן זה.
  • מונומאנט לציון גודל ושטח המגרש.

אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]

זאת הפעם הראשונה שיעקב עצמו משתמש בשמו החדש, ומעניק למזבח את השם הכולל את כל שמות האמהות והאבות ומציין את אחדות העם.