ביאור:בראשית לג
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות)
א וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא, וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וַיַּחַץ ושוב פיצל (בנוסף על הפיצול לשניים שעשה בפרק הקודם, פסוקים ח-ט) הפעם חילק גם את המשפחה לקבוצות לפי האימהות אֶת הַיְלָדִים, עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת. ב וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן רִאשֹׁנָה, וְאֶת לֵאָה וִילָדֶיהָ אַחֲרֹנִים אחריהם (יעקב שם מאחורה את מי שהיה לו הכי חשוב להגן עליו), וְאֶת רָחֵל וְאֶת יוֹסֵף אַחֲרֹנִים. ג וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחוּ והשתחווה אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו.
| פגישת יעקב עם עשיו, פרנססקו הייז, 1844 |
ד
וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ, וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו, וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ.
ה
וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים, וַיֹּאמֶר: "מִי אֵלֶּה לָּךְ"? וַיֹּאמַר: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן נתן במתנה אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ".
ו
וַתִּגַּשְׁןָ הַשְּׁפָחוֹת, הֵנָּה וְיַלְדֵיהֶן, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ.
ז
וַתִּגַּשׁ גַּם לֵאָה וִילָדֶיהָ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.
ח
וַיֹּאמֶר: "מִי לְךָ למה שלחת את כל זה? כָּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי"? וַיֹּאמֶר: "לִמְצֹא חֵן שלחתי כדי למצא חן בעיניך בְּעֵינֵי אֲדֹנִי".
ט
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: "יֶשׁ לִי רָב הרבה, ואיני זקוק לזה; אָחִי, יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ".
י
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: "אַל נָא, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְלָקַחְתָּ מִנְחָתִי מִיָּדִי, כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ בגלל שראיית פניך חשובה לי כמו כִּרְאֹת פְּנֵי אֱלֹהִים, וַתִּרְצֵנִי והלוואי שתהיה מנחתי לרצון לפניך.
יא
קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי מתנתי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל". וַיִּפְצַר בּוֹ, וַיִּקָּח.
יב
וַיֹּאמֶר: "נִסְעָה וְנֵלֵכָה, וְאֵלְכָה לְנֶגְדֶּךָ מולך, איתך".
יג
וַיֹּאמֶר אֵלָיו: "אֲדֹנִי יֹדֵעַ כִּי הַיְלָדִים רַכִּים וְהַצֹּאן וְהַבָּקָר עָלוֹת הצעירות עָלָי עליי לטפל בהן, וּדְפָקוּם אם יאיצו בהם הרועים יוֹם אֶחָד וָמֵתוּ כָּל הַצֹּאן.
יד
יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ, וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה אוביל את הצאן (כמו "עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" - תהלים כג ב) לְאִטִּי לְרֶגֶל לפי קצב ההליכה הַמְּלָאכָה הרכוש, הצאן והבקר אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה אגיע לבקר אותך בשעיר ביום מן הימים".
טו
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו: "אַצִּיגָה נָּא עִמְּךָ ללוות אותך מִן הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי". וַיֹּאמֶר: "לָמָּה זֶּה כלומר, אין צורך בכך אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי".
טז
וַיָּשָׁב בַּיּוֹם הַהוּא עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ שֵׂעִירָה.
יז
וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת, וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת - עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם 'סֻכּוֹת'. {ס}
יח
וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם לעיר ששמה 'שָׁלֵם' עִיר שְׁכֶם הסמוכה לעיר הגדולה שכם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַיִּחַן אֶת פְּנֵי מול, ממזרח הָעִיר.
יט
וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם נְשִׂיא העיר שכם ("נְשִׂיא הָאָרֶץ" - לקמן, לד, ב), בְּמֵאָה קְשִׂיטָה סוג של מטבע.
כ
וַיַּצֶּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וַיִּקְרָא לוֹ: 'אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל'. {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "וַיִּשָּׁקֵהוּ" (פסוק ד) - בספרי תורה מסומנות נקודות מעל כל אות במילה. במהדורה המוטעמת המילה מופיעה כך: וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ על ידי שימוש בתו היוניקוד 01C4. במהדורה המבוארת בחרנו להשמיט את הנקודות. לדעת הראשונים מקורן של אותיות אלו אינו מהתורה, והן נתקנו בתקופה מאוחרת על ידי עזרא הסופר. חז"ל באבות דרבי נתן הסבירו את הסיבה לנקודות אלו בכל אחד מהמקומות בהם הן מופיעות בתורה. למשל לגבי "וַיִּשָּׁקֵהוּ": "מלמד שלא נשקו באמת. רבי שמעון בן אלעזר אומר: נשיקה זו של אמת וכולן אינן של אמת" (וכן מובא ברש"י על הפסוק). עשר מילים נקודות מופיעות בתורה, עוד ארבע בנביאים ומילה אחת בכתובים. להרחבה: אותיות נקודות בוויקיפדיה.
- "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם, עִיר שְׁכֶם" (פסוק יח) - יש שפירשו (בראשם הרשב"ם) שבכלל לא מדובר בעיר בשם שכם אלא בעירו של האישיות המפורסמת "שכם". גם "מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם" (פסוק יט) מפורש כפשוטו, האבא של שכם, שעליו יסופר בפרק הבא. מאידך, מבחינה גיאוגרפית הדברים מתאימים לכך שאכן מדובר בעיר שכם (ר' מפה בבראשית לא) וכן עם "וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם" (בראשית לה ד) וכן "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף... קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה" (יהושע כד לב).
