ביאור:בראשית י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית י)


צאצאיהם של שם, חם ויפת - 70 אומות העולם
Bereshit10.jpg
מיקומם המשוער של צאצאי בני נח.
בתכלת - בני יֶפֶת · בסגול - בני חם · בירוק - בני שֵׁם

א וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ ליפת 14 אומות, חם: 30, שם: 26. ביחד: 70 אומות: שֵׁם, חָם וָיָפֶת, וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל.

ב בְּנֵי יֶפֶת: גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל, וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס. ג וּבְנֵי גֹּמֶר: אַשְׁכֲּנַז וְרִיפַת וְתֹגַרְמָה. ד וּבְנֵי יָוָן: אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים וְדֹדָנִים. ה מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי מדינות רחוקות הַגּוֹיִם בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ לִלְשֹׁנוֹ מסופר על העתיד לאחר פיצול השפות במגדל בבל, לְמִשְׁפְּחֹתָם הכוונה למשפחות מורחבות, קבוצה אתנית בְּגוֹיֵהֶם כל משפחה משוייכת לעם.

ו וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן. ז וּבְנֵי כוּשׁ: סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא, וּבְנֵי רַעְמָה: שְׁבָא וּדְדָן. ח וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד, הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר המושל הראשון בָּאָרֶץ. ט הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְהוָה בכל מקום שה' רואה, כלומר בכל העולם, עַל כֵּן יֵאָמַר כפתגם מפורסם: 'כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי יְהוָה'. י וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ: בָּבֶל שם של עיר שלאחר זמן שימשה כעיר הבירה של האימפריה הבבלית וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר כל ארבעת הערים שנמנו לעיל ישבו בארץ שנער, שמה הקדום של ארץ בבל. והיא המוזכרת לקמן (יא, ב): "וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" וכן (יד, א): "אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר". יא מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר נמרוד יצא למלחמה על ארץ אשור (בן שם - להלן פסוק כב), וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחֹבֹת עִיר עיר הנקראת רחובות (בניגוד למקום הנקרא רחובות - להלן כו, כב) וְאֶת כָּלַח. יב וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח, הִוא רֶסֶן (חז"ל ביומא י א פירשו שהכוונה לנינוה שנאמר עליה "וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה" יונה ג ג) הָעִיר הַגְּדֹלָה. יג וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים. יד וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם מארץ הכסלוחים פְּלִשְׁתִּים, וְאֶת כַּפְתֹּרִים. {ס}

טו וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ, וְאֶת חֵת. טז וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי. יז וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי. יח וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי, וְאַחַר לאחר המעשה במגדל בבל (לקמן יא, ח) נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי. יט וַיְהִי גְּבוּל תחום או שטח (שלא כמו בעברית החדשה בה המילה 'גבול' מתייחסת לקו הסובב את השטח) הַכְּנַעֲנִי: מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה לכיוון העיר גרר עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם, עַד לָשַׁע. כ אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם בְּגוֹיֵהֶם. {ס}

כא וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, אֲבִי שם הוא אבי בנֵי עֵבֶר (שבהמשך מכונה כך אברהם ("לְאַבְרָם הָעִבְרִי" - יד, יג), ולאחר כל בני ישראל), כי ילד את ארפכשד שילד את שלח שילד את עבר (ראה יא, י) כָּל בְּנֵי עֵבֶר, אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל שֵׁם היה השני לאחר אחיו הגדול יפת. כב בְּנֵי שֵׁם: עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם. כג וּבְנֵי אֲרָם: עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ. כד וְאַרְפַּכְשַׁד יָלַד אֶת שָׁלַח, וְשֶׁלַח יָלַד אֶת עֵבֶר. כה וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג - כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ כפי שיסופר בהמשך (יא, א ואילך), וְשֵׁם אָחִיו: יָקְטָן. כו וְיָקְטָן יָלַד אֶת אַלְמוֹדָד וְאֶת שָׁלֶף וְאֶת חֲצַרְמָוֶת וְאֶת יָרַח. כז וְאֶת הֲדוֹרָם וְאֶת אוּזָל וְאֶת דִּקְלָה. כח וְאֶת עוֹבָל וְאֶת אֲבִימָאֵל וְאֶת שְׁבָא. כט וְאֶת אוֹפִר וְאֶת חֲוִילָה וְאֶת יוֹבָב. כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן. ל וַיְהִי מוֹשָׁבָם מִמֵּשָׁא בֹּאֲכָה סְפָרָה הַר הַקֶּדֶם. לא אֵלֶּה בְנֵי שֵׁם לְמִשְׁפְּחֹתָם לִלְשֹׁנֹתָם בְּאַרְצֹתָם לְגוֹיֵהֶם.

לב אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם, וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ, אַחַר הַמַּבּוּל. {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי: מִצִּידֹן - בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (פסוק יט) - מתוך 70 העמים רק אצל הכנעני ניזכר מיקומו הגיאוגרפי, וזאת בגלל חשיבות ארץ כנען בהמשך התורה. המילה "מִצִּידֹן" מתייחסת גם ל"בֹּאֲכָה גְרָרָה" ובכך מתואר הגבול המערבי, וגם ל"בֹּאֲכָה סְדֹמָה" ובכך מתואר הגבול המזרחי. היה ניתן לפרש ש"בֹּאֲכָה סְדֹמָה" מתייחס לקו גבול הדרומי אך לפי במדבר יג כט "הַכְּנַעֲנִי יֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן" ובין שתי הרצועות "הָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר" ואם כן מתאים הדבר לפירושנו. הביטוי "ארץ כנען" מתייחס לשטח הכולל את עמק הירדן ומישור החוף בו התגוררו הכנענים, וגם את השטח ההררי הנמצא ביניהם למרות שבו גרו אמורים (וכן שבטים נוספים שמכונים בשם הכולל אמורי: חיתי, חיוי, פריזי ויבוסי). עבר הירדן המזרחי איננו חלק מארץ כנען כפי שניתן לדייק מבמדבר לה יד וכן ברור הדבר מגבולות חלוקת הארץ בבמדבר לד. הביטוי "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" בבראשית יב ו אמנם מציין שהארץ היתה שייכת אז לכנענים אך הפסוק מיד אחריו הוא: "וַיֵּרָא יְהוָה אֶל אַבְרָם, וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". נסביר: בפסוק הראשון בתורה ה' ברא את "הארץ" ובהמשך ייעד אותה לבני האדם. בהמשך בחר באברהם ונתן לו את "הָאָרֶץ הַזֹּאת". עד כאן לגבי "ארץ כנען" בה גר ישראל בתקופת השופטים (וכן בתקופת בית ראשון ושני, ובימינו לאחר מלחמת ששת הימים). ההבטחה בברית בין הבתרים לארץ ענקית "מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו יח) היא בבחינת "כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ, לָכֶם יִהְיֶה" (דברים יא כד) כלומר שטח אופציונלי הנתון לשיקול רוב ישראל אם לממש בו את ריבונותם על פי התנאים (והמגבלות) של "כיבוש רבים". (על פי הרב יואל בן נון, תורת עציון, 131)