ביאור:בראשית ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית ג)


חטא האכילה מעץ הדעת
Jacopo Tintoretto 026.jpg
עבודת ההכנה ליצירת המופת גן העדן של טינטורטו המוצגת בארמון הדוג'ה (סביבות 1579)

א וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם ערמומי, יודע להטעות ולפתות

להרחבה ראה כאן
מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: "אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל למרות שנאסר רק עץ הדעת, הנחש הגזים כדי לשכנע את האישה עֵץ הַגָּן... מה בכך? מה כבר יקרה אם תאכלו?". ב וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ: "מִפְּרִי מרובו של עֵץ הַגָּן נֹאכֵל. ג וּמִפְּרִי אבל מפרי הָעֵץ עץ הדעת אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן, אָמַר אֱלֹהִים: לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ החמירה יותר ממה שה' אסר בּוֹ, פֶּן תְּמֻתוּן". ד וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה: "לֹא מוֹת תְּמֻתוּן. ה כִּי אלא הוא רק ניסה להפחיד אתכם כי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם, וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע תדעו לבחור את מעשיכם באופן שאינו מונחה על ידי אינסטינקטים חייתים, תהיו בעלי בחירה חופשית". ו וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם למרות ששתי תכונות אלו נאמרו על כל העצים (ב,ט), וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. ז וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת.

ח וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, לְרוּחַ הַיּוֹם לפנות ערב, וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן. ט וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: "אַיֶּכָּה?". י וַיֹּאמֶר: "אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא". יא וַיֹּאמֶר: "מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה? הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ?". יב וַיֹּאמֶר הָאָדָם: "הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי עימי - הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל". יג וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה: "מַה זֹּאת עָשִׂית?". וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי הִטעה אותי וָאֹכֵל".

Adam and Eve expelled from Paradise.png
אדם וחוה מגורשים מגן עדן, מאת גוסטאב דורה

יד וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ: "כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. טו וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה חוה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ המין האנושי. הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ יכה אותך בראש וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב בעקב רגלו, כי תהיה נמוך ושפל לעומתו. {ס}
 {ס} מסמלת פרשה סתומה: בספר תורה הפיסקה הבאה מתחילה באותה שורה במרווח של 9 אותיות, ובדרך כלל ניתן לאמר שעיניינה קרוב לנושא הפיסקה הקודמת

טז אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ, בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ". {ס}

יז וּלְאָדָם אָמַר: "כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ, וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר 'לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ', אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בגללך, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה בעבודה קשה שתגרום לך לעצב (ולא כמו המצב בגן עדן שהפירות צומחים על העצים ללא מאמץ) כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יח וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ, וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. יט בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם את גידולי השדה (לחם משמש בלשון התנ"ך לתיאור אוכל באופן כללי). עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ, כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב".

כ וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ 'חַוָּה', כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי.

כא וַיַּעַשׂ יְהוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר, וַיַּלְבִּשֵׁם. {פ}

כב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים: "הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד כיחיד מִמֶּנּוּ שמעצמו יודע לָדַעַת טוֹב וָרָע. וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים, וְאָכַל, וָחַי לְעֹלָם". כג וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְהוָה אֱלֹהִים מִגַּן עֵדֶן, לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם מהעפר שנוצר ממנו (לעיל ב, ז). כד וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם, וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים מלאכים, לשמור על הכניסה וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ את הדרך המובילה אל עֵץ הַחַיִּים. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • רבים פירשו ש"צלם אלהים" שניתן לאדם הוא יכולת הבחירה החופשית, ואם כן בפרשה זאת מגלה האנושות את כוחה: לפעול גם בניגוד לציווי ה'. ניתן לראות את דרכיו של יצר הרע המגולם כאן על ידי הנחש וכן את העונשים שניתנו כמידה כנגד מידה. האכילה מעץ הדעת מגלמת תהליך בו האדם למד להכיר את יכולתו המיוחדת אך גם להזהר ממנה. כפי שניתן לאכול מכל הבא ליד אך יש מאכלים טעימים שאינם בריאים ואותם כדאי לשים בארון הרחק מהישג יד, כך גם לגבי היחסים בין איש לאישתו - את העירום יש לכסות. אדם וחווה מסתפקים בחגורה עם עלי תאנה, אך ה' מדריך אותם שבתחומים בהם התאוה חזקה כדאי לקחת מקדם ביטחון ובמקרה זה ללבוש כותנות.
  • נראה מלשון הפסוקים שהגירוש מגן העדן איננו עונש, אלא תוצאה הנגזרת מהמצב שנוצר לאחר האכילה מעץ הדעת. אם לאדם יש בחירה חופשית שהוא עלול לנצל לרעה, צריך לאפשר התקדמות. לכל אדם בודד קשה לשנות את אופיו והרגליו ורק התחלפות של דור בדור צעיר יכולה לגרום לעולם להתקדם לכיוון יעדו: אנושות עם בחירה חופשית מוחלטת הבוחרת בטוב.
  • משחק מילים מעניין (לשון נופל על לשון): בפסוק א והפסוק האחרון בפרק ב, המילים עֲרוּמִּים\עָרוּם במשמעות שונה.

ראו גם