שיחת ביאור:בראשית ג
הוספת נושאערום
[עריכה]הכוונה ערמומי ולא חכם.
- הוספתי. Ori229
מכל עץ הגן (א)
[עריכה]הנחש לא הגזים, אלא הוא בכוונה מתחיל ב"טעות": היינו אלוהים אסר עליכם לאכול מכל העצים, וחווה "תיקנה" אותו שבאמת מותר להם אבל רק מהעץ שבגן (והיינו בה"א הידיעה לעץ הדעת) אסור. וכל זה בכוונה להכינס לשיחה וכו'.
- אתה מפרש כרש"י, וזה אכן פירוש טוב, אבל אני אוהב את הפירוש שהנחש הוא משל ליצר הרע, ואחת מדרכי יצה"ר היא שהוא מגזים "הכל אסור ביהדות הזאת", וכך שובר את האדם. ...בעצם רש"י גם כתב את זה, אבל בפסוק הבא:"הוסיפה על הצווי לפיכך באה לידי גרעון הוא שנאמר (משלי ל) אל תוסף על דבריו" Ori229
- הנחש הוא משל ליצר הרע? זה כבר בריחה מהפשט. ולא פירשתי כרש"י. יודא
- נחש מדבר זה פשט? לדעתי חייבים לראות את כל סיפור גן עדן כמשל ולא כמשהו שארע בדיוק כך. אחרת עולות המון שאלות שקשה לענות עליהן.
- ורש"י כותב: "הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ" - זה לא מה שכתבת? Ori229
יודעי טוב ורע (ה)
[עריכה]הכוונה לידיעה גופא, ומה הקשר לבחירה חופשית?
- לידיעה גופא של מה? מה הם לא ידעו לפני האכילה ולאחריה ידעו? להרחבה ראה כאן (בקרוב יועבר לויקיטקסט). Ori229
- מהו פירוש הפס' "עץ הדעת טוב ורע"? לאחר שאכלו מפרי העץ כתוב "וידעו כי עירומים הם" א"כ זוהי הידיעה הראשונה שהם ידעו כתוצאה מאכית הפרי. הכתוב לא אומר שהם ידעו שלא טוב לעמוד ערומים או כיוצא בזה, אלא פשוט דיעו את העובדה שהם ערומים. ז"א שעץ הדעת מביא לאדם את "הידיעה" (בה"א הידיעה), ולא הבחנה בין טוב ורע. אלא את עצם הידיעה. ז"א שעד שאכלו מהעץ הם התנהגו כילדים קטנים ("בניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע" דברים א,לט). ולכן גם דברי הנחש מתפרשים כך: יודעי טוב ורע - יודעים. והכוונה יודעים הכל מן הרע עד לטוב, ולא ש"הרע" ו"הטוב" הם הבחנות אלא הקשת הכוללת. וראה בזה גם במו"נ ח"א פרק ב (נמצא באתר בתרגום אבן תיבון). ולכן הם גם לא התביישו, כמו ילדים קטנים שאינם מתביישם מעירומם- כי הם חסרי ידיעה כשוטים וכו'. יודא
- יפה, אהבתי. אם כי אי לא חושב שהדיוקים שלך הכרחיים. זה נושא רחב שאולי כדאי שנדון בו בנפרד. Ori229
כאחד ממנו (כב)
[עריכה]הכוונה דאחד מאתנו, ואז הוא יהיה כמונו. ולא הבנתי מה הקשר למה שכתבת.
- זה מתקשר לפירוש שהאדם נהיה בעל בחירה חופשית בעקבות האכילה מהעץ. לא רציתי לפרש מִמֶּנּוּ=מאיתנו שהרי אנחנו לא מלאכים. Ori229
- מאתנו - אם האדם היה אוכל מפרי עץ החיים הוא היה חי לעולם כאלוהים. הדיבור בלשון רבים אין הוא בלשון כבוד שהתורה שמה בפיו של אלוהים. המלאכים לא מוזכרים במעשי בראשית ואף לא שאר יצורי השמיים וכרגע הם אינם בםשט הפסוקים. מה עוד שלפי הרמב"ם אין למלאכים חיות מצד עצמם אלא שהם פעולותיו של הקב"ה וכו'. יודא
- רש"י מזכיר את המלאכים פה ושם אז חשבתי שלזה התכוונת. קשה לי הפירוש מִמֶּנּוּ=ממני, כמוני (לזה התכוונת?), כי כתוב "כאחד מ". אגב, הפירוש שלי מאונקלוס. Ori229
אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם (כג)
[עריכה]הסבר בבקשה...
- קשה לאמר שמִשָּׁם=מגן עדן, שהרי הוא גורש משם. אז מאיזה אדמה "לוקחנו"? מהעפר שאדם הראשון נוצר ממנו. Ori229
- אלוהים שם לאדם עפר לעבוד בו בעולם, והוא לקח אדמה מגן עדן. שהרי סוף סוף תפקידו של האדם הוא "לעבוד ולשמור את אדמת גן עדן". יודא
- מעניין. אני מבין שתפקידו לשמור את האדמה באופן כללי, בלי קשר לגן עדן. יש לך מקור? Ori229
כרובים (כד)
[עריכה]בעניין זה יש לי פירוש מחודש שקראתי שכרובים זהו מחיצה. וארחיב בפעם אחרת. יודא
- גם הכרובים שעל הכפורת? אשמח לשמוע Ori229
- אכן. הפירוש מתחיל מהכרובים שבמשכן. ב"ה ארחיב. יודא