לדלג לתוכן

משתמש:Ori229

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אפשר לפנות אלי דרך עמוד השיחה או לשלוח אי-מייל: millero בג'ימייל נקודה קום.

תודה,
אורי

תנ"ך מפורש

[עריכה]

הפרוייקט המרכזי שלי הוא התנ"ך המפורש (ביאור:בראשית א), כחלק ממתחם ה"ביאור" באופן כללי (ראה ביאור:מבוא).

לפני כן, טענתי גירסה חופשית (ללא זכויות יוצרים) של המקרא לוויקיטקסט (ראה ויקיטקסט:מקרא), ועוד כמה ספרי יסוד על ידי כתיבת תוכניות ("בוט") .

כעת אני עסוק בהכנת תוכנה ליצירת תרשים של פסוקי התנ"ך על פי חלוקת הטעמים ובמקביל מתקדם לאט בביאור על פירוש רש"י.

סטטיסטיקה

[עריכה]

סטטיסטיקה לגבי הפופולריות של ספרי התנ"ך השונים במהלך השנה, כפי שהיא מושפעת מהחגים השונים.

ניתן לראות את הפופולריות של אסתר סביב פורים, של הההגדה של פסח סביב פסח, ושל מגילת איכה בט' באב. כמו כן ניתן לראות שבחופש הגדול כמעט ולא לומדים תורה... וגם חודשיים-שלושה לפניו יש ירידה הדרגתית.

סטטיסטיקת עריכות אישית

מה נשאר לעשות

[עריכה]
  • פרשנים לתנ"ך (ראב"ע [2], רשב"ם [3] וספורנו [4]).
  • קישור מדפי ההפטרות לדפי פרשת השבוע, במקום קטגוריה
  • תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים (אצלינו במקום באתר החיצוני)
  • איכשהו להכין דף שיאפשר חיפוש בספרים ספציפיים (רק בתנ"ך, רק במשנה וכו')

התלבטויות לגבי פיסוק התנ"ך המבואר

[עריכה]
  • קו מפריד ( – ) הנחיות האקדמיה, W:ויקיפדיה:מקף וקו מפריד
    • ניסוי בביאור:ירמיהו ו - נראה יפה. אבל אולי עדיף לוותר כי יגרום לחוסר אחידות (שהרי גם אם נקפיד, תמיד יהיו "-") וגם האקדמיה בסדר עם "-"
    • האם נכון להשתמש סביב כל "נאום ה' " וכו' כמו למשל בביאור:ירמיהו ה?
    • חלק יחוד בתוך חלק יחוד: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף - כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה; עַל כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ" (ירמיהו ה כז). אולי עדיף: "כִּכְלוּב מָלֵא עוֹף - כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵאִים מִרְמָה --- עַל כֵּן גָּדְלוּ וַיַּעֲשִׁירוּ". (עוד דוגמה: ישעיהו כט ח)
  • מקף (־) הנחיות האקדמיה
    • בהוצאות רבות (למשל שטיינזלץ) משאירים את המקף, למרות שמוותרים על יתר טעמי המקרא: "כִּי אִם־הֵיטֵיב תֵּיטִיבוּ אֶת־דַּרְכֵיכֶם וְאֶת־מַעַלְלֵיכֶם, תתקנו את התנהגותכם, אִם־עָשׂוֹ תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט צדק בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ,". (ירמיהו ז ה)
      לטעמי זה מיותר, ורק מטעה את מי שלא מכיר את טעמי המקרא, ובפסוק זה למשל היה עדיף: כִּי אִם הֵיטֵיב־תֵּיטִיבוּ אֶת דַּרְכֵיכֶם וְאֶת מַעַלְלֵיכֶם, אִם עָשׂוֹ־תַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ".
      גם האקדמיה ללשון כותבת במפורש: "המקף הבא במקרא שימושו אחר, והוא שייך בעיקרו לטעמי המקרא: הוא מורה על צירוף שתי מילים או יותר הנקראות בטעם אחד, וצירוף זה תלוי בנסיבות מוזיקליות."
  • סוגריים - לא עשינו שימוש, כי עלול להטעות את הקורא (שיחשוב שמדובר בפירוש, או בקרי וכתיב). במהדורת מקרא פשוט של קורן עשו שימוש, למשל ב: "הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב (וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב; שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם). וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי - "גִּיחוֹן", הוּא..."
  • מרכאות - ציטוט בתוך ציטוט - לפי ויקיפדיה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָאֱלֹהִים, ”הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתִּי לָהֶם, ’אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם’; וְאָמְרוּ־לִי ’מַה־שְּׁמוֹ’, מָה אֹמַר אֲלֵהֶם.”

אצלנו פחות מושקע, אבל העקרון זהה: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים: "הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם: 'אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם', וְאָמְרוּ לִי 'מַה שְּׁמוֹ?' - מָה אֹמַר אֲלֵהֶם?". במלכים א א יג יש שלושה ציטוטים מקוננים. השתמשנו ב:"'`

  • גרש צמוד למרכאות - "נאום ה' " - האם לגיטימי לשבץ רווח בין ' ל" כדי שלא יראה: "נאום ה'"? בחלק מהפונטים זה בסדר גם בלי רווח. אפשר גם לבחור את הסימנים המיוחדים: ”נאום ה'” או "נאום ה’"
  • סימן שאלה בסוף ציטוט:
    • שאלות בתוך ציטוט: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי... וְאַתָּה אָמַרְתָּ: 'בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים'! הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם? אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?". אולי יותר נכון: ...וּמָצָא לָהֶם"? --- בחלק מהספרים נהוג כך ובחלק כך.
    • ציטוט של שאלה בתוך המרכאות: "...וַתִּבְכּוּ לְפָנָיו לֵאמֹר: לָמָּה זֶּה יָצָאנוּ מִמִּצְרָיִם?". --- אם נוסיף גם גרש יהיה עומס של סימני פיסוק רצופים.
    • ציטוט של שאלה במשפט שהוא כולו שאלה: וְיֹאמְרוּ: "... לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים: 'אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם'?". --- לכאורה צריך כאן שני סימני שאלה.

ניקוד

[עריכה]

להשתמש בקמץ קטן מאורך (U+05C7)? ניסוי בביאור:דברים ד#לה: "אַתָּה הׇרְאֵתָ לָדַעַת"

אתרי ויקי אחרים ש"מתחרים" בנו

[עריכה]

(שני יהודים על אי בודד - כמה בתי כנסת יקימו?)

  • ישיבהויקי - התחיל עם הרבה התלהבות אך לא מתקדם. (על ידי ישיבת גוש עציון?)
  • ויקיישיבה - ויקיפדיה לעינייני יהדות - מתקדם לא רע. (על ידי ישיבת בית-אל)
  • שבעלפדיה - הרבה פוטנציאל, אך לא מומש. הרעיון הבסיסי: אינציקלופדיה ממוינת על פי הי"ד החזקה.
  • כפשוטו - ביאור מילים בודדות בתנ"ך. בתחילת הדרך. ממשק Web 2.0 יפה.
  • אתנ"כתא - שאלות ותשובות של הגולשים על פסוקים בתנ"ך. בתחילת הדרך גם כן. וגם כן Web 2.0 מהיר ויפה.
  • פשיטא - גמרא מבוארת על ידי הגולשים בממשק מתוחכם מאוד, וכן מילון ארמי-עברי בפורמט ויקימדיה רגיל. מבית מט"ח.
  • תנ"ך יומי - חלוקת התנ"ך ע"פ המסורה לצורך לימוד בשנה אחת. מכיל פירוש מקורי ליהושע-שופטים ובקרוב לישעיהו.
  • ויקיהדות - שמיזגנו לתוך ויקיטקסט, ונשאר באויר רק לצורך הנוסטלגיה.
  • מקראגשר - אמנם לא ויקי, אך מזכיר במשהו את הפירוש לתנ"ך שלנו.

http://www.hatanakh.com

קישורים מיוחדים

[עריכה]


מילות קסם

[עריכה]
  • PAGENAME - שם דף נוכחי: Ori229 - מוריד את שם המתחם.
  • CURRENTVERSION - גירסת מדיה-ויקי נוכחית 1.46.0-wmf.18 (c6afb97)
  • NUMBEROFARTICLES - נכתבו באתר 253,614 דפים.

תבניות שימושיות

[עריכה]

{{ציטוטפסוק|שיר השירים|ב|ג}} תוצאה:

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי.

-- שיר השירים ב, ג

{{צת|שיר השירים|ב|ג}} תוצאה: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. (שיר השירים ב, ג)

{{הפניה לפסוק|שיר השירים ב|ג|ללא קטגוריה}} תוצאה: שיר השירים ב, ג

{{מ"מ|שיר השירים|ב|ג}} תוצאה: (שיר השירים ב, ג)

הראה הסתר

[עריכה]

ארגז החול שלי

[עריכה]

דפי משנה

[עריכה]