ביאור:בבלי עירובין דף ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

עירובין פרק ראשון מבוי

משנה:

מבוי שהוא גבוה [1] למעלה מעשרים אמה [2] – ימעט [3]; [4]

רבי יהודה אומר: אינו צריך;

והרחב מעשר אמות – ימעט [5];

ואם יש לו צורת הפתח [6], אף על פי שהוא רחב מעשר אמות - אין צריך למעט.

גמרא:

תנן התם [סובה פ"א מ"א]: סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה – פסולה, ורבי יהודה מכשיר מאי שנא גבי סוכה דתני 'פסולה' [7] וגבי מבוי תני תקנתא?

סוכה, [8] דאורייתא [9] תני 'פסולה' [10]; מבוי [11] דרבנן - תני תקנתא [12];

ואיבעית אימא: דאורייתא נמי תני תקנתא [13], אלא סוכה דנפישין מיליה [14] - פסיק ותני 'פסולה' [15]; מבוי דלא נפישי מיליה - תני תקנתא.

אמר רב יהודה אמר רב: חכמים לא למדוה אלא מפתחו של היכל, ורבי יהודה לא למדה אלא מפתחו של אולם [16], דתנן: פתחו של היכל גבהו עשרים אמה ורחבו עשר אמות [וארבע דלתות היו לו שתים בפנים ושתים בחוץ שנאמר (יחזקאל מא כג) שתים דלתות להיכל ולקדש; החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עוביו של כותל, והפנימיות נפתחות לתוך הבית לכסות אחר הדלתות: שכל הבית טוח בזהב חוץ מאחר הדלתות; רבי יהודה אומר: בתוך הפתח היו עומדות, וכמין איצטרמיטה היו, ונקפלות לאחוריהן, אלו שני אמות ומחצה ואלו שני אמות ומחצה חצי אמה מזוזה מכאן וחצי אמה מזוזה מכאן שנאמר [17] ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת]’ [מדות פ"ד מ"א], ו’[פתחו] של אולם גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים אמות [מדות פ"ג מ"ז]; ושניהן מקרא אחד דרשו: (ויקרא ג ב) [וסמך ידו על ראש קרבנו] ושחטו פתח אהל מועד [וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב]; דרבנן סברי קדושת היכל לחוד וקדושת אולם לחוד, וכי כתיב 'פתח אהל מועד' - אהיכל כתיב [18]; ורבי יהודה סבר היכל ואולם קדושה אחת היא, וכי כתיב 'פתח אהל מועד' - אתרוייהו הוא דכתיב;

רבנו חננאל: רבנן סברי 'פתח אהל מועד' – ההיכל הוא דאיקרי 'אהל מועד', וההיא פתח – פתח ההיכל הוא; ורבי יהודה סבר קדושת אולם והיכל חדא מילתא היא, וכולהו 'אהל מועד' איקרי.

[הכלים שהיו באהל מועד במשכן היו הכלים שהיו בהיכל במקדש: השולחן והמנורה ומזבח הקטורת; והמזבח שהיה בחצר המשכן היה באולם המקדש; ושני מסכים היו במשכן: של פתח אהל מועד (במדבר ג כה) ושל פתח החצר (במדבר ג כו); וכן היו דלתות בחומת האולם ודלתות בקיר ההיכל, אך לרבי יהודה נראה שלא היו נסגרות.]

ואיבעית אימא לרבי יהודה נמי קדושת אולם לחוד וקדושת היכל לחוד, והכא היינו טעמא דרבי יהודה: דכתיב 'אל פתח אולם הבית' [19].

ורבנן?

אי הוה כתב 'אל פתח אולם' – כדקאמרת; השתא דכתיב 'אל פתח אולם הבית' - הבית הפתוח לאולם [20];

תוספות ד"ה דכתיב אל פתח אולם הבית: זה הפסוק אינו בשום מקום ואור"י דמצינו דכתיב (יחזקאל מ מח) אולם הבית ובקרא אחרינא [21] כתיב פתח הבית והוי כאלו נכתב בהדיא בחד קרא 'פתח אולם הבית', וקאמרי רבנן: אי כתב פתח אולם כדקאמרת פירוש: שלא היה כתוב בשום מקום 'אולם הבית'.

והא [22] כי כתיב - האי במשכן [23] כתיב [24];

אשכחן משכן דאיקרי מקדש ומקדש דאיקרי משכן, דאי לא תימא הכי - הא דאמר רב יהודה אמר שמואל 'שלמים ששחטן [25] קודם פתיחת דלתות ההיכל - פסולין, שנאמר (ויקרא ג ב) [וסמך ידו על ראש קרבנו] ושחטו פתח אהל מועד [וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב] - בזמן שפתוחין ולא בזמן שהן נעולים', והא כי כתיב ההיא - במשכן כתיב [26]! אלא אשכחן מקדש דאיקרי משכן ומשכן דאיקרי מקדש [והרי במשכן לא היו דלתות כלל, אלא רק מסך, ולא למדנו שפתחו את המסך; אלא שמואל היה יכול למוד את הדין של דלתות ההיכל מהמשכן, כי מקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש].

בשלמא מקדש דאיקרי משכן דכתיב (ויקרא כו יא) ונתתי משכני בתוככם [ולא תגעל נפשי אתכם] [27], אלא משכן דאיקרי מקדש מנלן?: אילימא מדכתיב (במדבר י כא) ונשאו הקהתים נושאי המקדש והקימו את המשכן עד בואם [המקדש=המשכן]!


עמוד ב

ההוא בארון כתיב [28]!

אלא מהכא: (שמות כה ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. [בגליון: צ"ל (שמות כה ט): ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו]

[29] בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר, דכתיב (שמות כז יח) אורך החצר מאה באמה, ורחב חמשים בחמשים וקומה חמש אמות [שש משזר ואדניהם נחשת], וכתיב (שמות כז יד) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף [עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה], וכתיב (שמות לח טו) ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה [עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה] [30] - מה להלן [31] חמש [32] ברוחב עשרים - אף כאן חמש ברוחב עשרים?

'פתח שער החצר' איקרי, 'פתח' סתמא לא איקרי;

ואיבעית אימא: כי כתיב 'קלעים חמש עשרה אמה לכתף' בגובהה הוא דכתיב [33].

'גובהה'? והא כתיב 'וקומה חמש אמות'?

ההוא [34] - משפת מזבח ולמעלה. [35]

ורבי יהודה, מפתחו של אולם גמר?: והא תנן והרחב מעשר אמות ימעט, ולא פליג רבי יהודה [36]?

אמר אביי: פליג בברייתא, דתניא: והרחב מעשר אמות ימעט; רבי יהודה אומר: אינו צריך למעט;

וליפלוג במתניתין?

פליג בגובהה והוא הדין לרחבה.

ואכתי רבי יהודה מפתחו של אולם גמר? והתניא: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה – ימעט, ורבי יהודה מכשיר עד ארבעים וחמשים אמה, ותני בר קפרא [37]: עד מאה!?

בשלמא לבר קפרא [38] – גוזמא [39], אלא לרב יהודה מאי גוזמא?: בשלמא לרבי יהודה, ארבעים גמר מפתחו של אולם, אלא חמישים מנא ליה?

אמר רב חסדא: הא מתניתא אטעיתיה לרב [40], דתניא: מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה יותר מפתחו של היכל - ימעט; הוא סבר מדרבנן מפתחו של היכל גמרי, רבי יהודה מפתחו של אולם גמר, ולא היא: רבי יהודה מפתחא דמלכין גמר [41].

ורבנן, אי מפתחו של היכל גמירי - ליבעו דלתות כהיכל, אלמה תנן הכשר מבוי: בית שמאי אומרים לחי [42] וקורה, ובית הלל אומרים: לחי או קורה?

דלתות היכל לצניעות בעלמא הוא דעבידן.

אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח [43], דהא היכל צורת הפתח הויא לו, אפילו הכי עשר אמות הוא דרויח, אלמה תנן אם יש לו צורת הפתח אף על פי שרחב מעשר אמות אינו צריך למעט?

מידי הוא טעמא אלא לרב? הא מתני ליה רב יהודה לחייא בר רב קמיה דרב: אינו צריך למעט ואמר ליה: אתנייה 'צריך למעט'!

אלא מעתה

הערות[עריכה]

  1. ^ שהניחו את הקורה
  2. ^ וקורה זו - להתיר לטלטל לתוכה באה, דמדאורייתא איתסר הוצאת רשות הרבים [הוצאה לרשות הרבים] בשבת, ומה היא 'רשות הרבים' – סרטיא ופלטיא גדולה, כדאמרן בפרק 'יציאות השבת' (שבת ו ב) שדומין לדגלי מדבר; דכל מילי דשבת - ממשכן גמרינן, ועגלות של לוים ברוחב שש עשרה אמה אזלי, כדאמרן ב'הזורק' (שבת צט א); הלכך לא הוי רשות הרבים בציר משש עשרה אמה רוחב, ומפולש משני ראשין, אבל מבוי - קצר הוא, ואינו רחב שש עשרה אמה; ואי נמי רחב הוא - אינו מפולש, אלא ראשו אחד פתוח לרשות הרבים וראשו אחד סתום - דאי הוה מפולש לא הוי משתרי בקורה, כדאמרינן בגמרא; וכיון דלאו רשות הרבים הוא - שרי לטלטולי ביה מן התורה בלי שום תיקון, ורבנן גזור עליה משום דאתי לאיחלופי ברשות הרבים, ושריוה בתקנתא דלחי או קורה, דליהוי היכירא, דלא ליתי למישרי רשות הרבים גמורה
  3. ^ ישפיל
  4. ^ וטעמא מפרש בגמרא
  5. ^ דזהו שיעור רוחב סתם פתחים, וטפי מהכי לא מיקרו 'פתח' אלא 'פרצה', ואנן בעינן פתח; וצריך לנעוץ קנים למעט רוחב כניסתה, ולהעמידה על עשר או על פחות
  6. ^ לחי מיכן ולחי מיכן וקורה (ס"א וקנה) על גביהן
  7. ^ דתני 'ימעט', ולא תנא 'פסול'
  8. ^ דטעמא דידה
  9. ^ כדאמרינן התם מ'למען ידעו דורותיכם' (ויקרא כג מג)
  10. ^ הואיל וכבר מימות משה ניתנה מדה זו, ובאו חכמים לפרש לך שאם לא עשה כן פסולה, שייך למיתני בה לשון פסלות, ואף על גב דמהניא בה תקנתא, כל כמה דלא מתקן לה - איקריא פסולה
  11. ^ דכל עיקריה
  12. ^ דרבנן לא שייך למימר ביה לשון פסלות - שהרי כאן התחילו להראותך עסקי מבוי ותורותיו, ומאי פסול שייך למימר, אכתי לא הודיעוך רבנן שיעוריה בהכי, דליתני 'אם לא עשה כן – פסול'
  13. ^ בעלמא, במילי אחריני
  14. ^ דקתני התם: ושאין לה שלש דפנות, ושאינה גבוהה עשרה, ושחמתה מרובה מצילתה
  15. ^ דהשתא מצי כייל ותני להו כולהו כחדא; דאי הוה תני תקנתא - לא הוה מצי לערובינהו ולמתנינהו: דבשאין לה שלש דפנות - בעי למיתני 'יעשה לה דופן', ובשאינה גבוהה - בעי למיתני 'יגביה', ובשחמתה מרובה מצילתה – 'יוסיף על סככה', ואמר מר: לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה (פסחים ג ב)
  16. ^ אהל מועד הוא ההיכל, ששם היה נתון מזבח הזהב והשלחן והמנורה, ובכולהו כתיב אהל מועד
  17. ^ יחזקאל מ"א,כד
  18. ^ רבנן סברי קדושת אולם לאו כקדושת היכל, וכל עבודות האמורות בהיכל, אי הוה עביד להו באולם שלפניו - לא מיתכשרי, הלכך: לא מיקרי 'אהל מועד', ולא אשכחן קרא דליקרי לפתח דיליה 'פתח'
  19. ^ אלמא 'פיתחא' אקרי
  20. ^ והוא היכל
  21. ^ שם מז,א
  22. ^ פתח אהל מועד
  23. ^ שהיה במדבר
  24. ^ ושם לא היה אולם, ופתח היכל - עשר אמות הוא דגבוה, שהקרשים לא היו אלא עשרה אמות גובהן
  25. ^ שחרית
  26. ^ ובבית עולמים מנא לן?
  27. ^ וכשנאמר מקרא זה כבר הוקם המשכן, שהרי בתורת כהנים נכתב, וכל אותו הספר - באהל מועד נאמר, כדכתיב (ויקרא א א): וידבר ה' אליו מאהל מועד, ועל איזה משכן היה מבטיחן עוד, אם לא על המקדש?
  28. ^ שהוא משא בני קהת, ועל שם שהוא מקודש משאר המשאות קרוי מקדש
  29. ^ ארוחב פריך, דתנן במתניתין: והרחב מעשר אמות - ימעט - הא אשכחן פתח חצר דהוי עשרים רוחב, ואיקרי 'פתח', דכתיב ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר בפרשת נשא (במדבר ד כו) כתיב, אבל אגובה ולמיפסל בגובה יותר מחמש אמות - לא מצי פריך, דהא אשכחן פתח ההיכל דגבוה עשרים, וקא קרי ליה 'פתח':
  30. ^ רוחב חצר המשכן חמישים אמה, והא דכתיב חמשים בחמשים? בפרק שני (עירובין כג ב) מפרש לה, ופתחה באמצע רחבה, וסתמו בקלעים חמש עשרה אמה מצד זה של פתח וחמש עשרה אמה מצד זה של פתח, נשארו עשרים אמה רוחב באמצע, כדכתיב חמש עשרה אמה קלעים לכתף , ו'כתף' הוא צידו של פתח
  31. ^ גובה [הפתח]
  32. ^ שהרי כל קלעי החצר סביב לא היה גובהן אלא חמש, כדכתיב (שמות כז יח) וקומה חמש אמות
  33. ^ שגבהו הקלעים המזרחיות מזה ומזה לפתח חמש עשרה אמה יותר משאר קלעי החצר, דהוו להו גובה עשרים, ולרוחב לא ניתנה מדה
  34. ^ חמש אמות
  35. ^ גירסת ראשונה ברש"י: משפת קלעים ולמטה - למטה מאותן חמש עשרה שנעדפו מזה ומזה לפתח היו עוד חמש גובה שוה לשאר הקלעים, ועליהן ניתוספו חמש עשרה בגובה משני עברי הפתח, דהוו להו עשרים; לישנא אחרינא: בגובהה הוא דכתיב - דגובה כל קלעי החצר סביב חמש עשרה אמה, אבל לרוחב הפתח לא למדנו שיעור; ולהך לישנא גרסינן במסקנא: ההוא משפת מזבח ולמעלה: שהמזבח גובהו עשר, והקלעים גבוהות ממנו חמש, דהוו להו חמש עשרה, כדי שלא יהא כהן עומד עליו ועבודה בידו וכל העם רואין אותו מבחוץ; ושתיהן שמעתי, וזה עיקר, וכן מפורש בזבחים בפרק 'קדשי קדשים' (נט,ב), והמפרש לשון ראשון - טועה הוא, שהיה סבור דמאן דפריך לילפו מפתח שער החצר - אגובהה פריך, למיפסל גובה יותר מחמש אמות, ומשום הכי אהדר לאוקומי פתח החצר בגובה עשרים.
  36. ^ ואי מאולם גמר - ליכשר ברוחב עשרים
  37. ^ במילתיה דרבי יהודה
  38. ^ איכא למימר דרבי יהודה מאולם גמר, ולא מכשר בגבוה מארבעים, והא דתני בר קפרא מאה
  39. ^ משום דאכשר רבי יהודה ביותר מעשרים ומשלשים נראים לבר קפרא גוזמא, ונקיט במילתיה טפי
  40. ^ דאמר לעיל 'רבי יהודה לא למדה אלא מפתח אולם', הא מתניתא דלקמיה אטעיתיה:
  41. ^ סתם פתחי מלכים גבוהין הרבה
  42. ^ קנה או לוח נעוץ אצל כותל האחד בראשו
  43. ^ להכשיר רוחבו ביותר מעשרה