ביאור:בבלי עירובין דף כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מאן דשרי - דהא ליכא דיורין [1]! ומאן דאסר - זימנין דהוי בה דיורין ואתי לטלטולי.

קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, ובא למעטו:

  • מיעטו באילנות - לא הוי מיעוט [2];
  • בנה בו עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה [3] - הוי מיעוט;
  • פחות משלשה - לא הוי מיעוט [4];
  • משלשה ועד ארבעה: רבה אמר הוי מיעוט, ורבא אמר לא הוי מיעוט:

רבה אמר הוי מיעוט, דהא נפיק ליה מתורת לבוד [5];

רבא אמר לא הוי מיעוט: כיון דלא הוי מקום ארבעה - לא חשיב;

  • הרחיק מן הכותל [6] ארבעה [7] ועשה מחיצה [8] - הועיל [9];
  • פחות משלשה - לא הועיל [10];
  • משלשה ועד ארבעה: רבה אמר הועיל:

רבא אמר אינו מועיל:

רבה אמר הועיל, דהא נפיק ליה מתורת לבוד;

רבא אמר אינו מועיל: כיון דלא הוי מקום ארבעה - לא חשיב.

רב שימי מתני לקולא [11];

  • [12] טח בו טיט ויכול לעמוד בפני עצמו [13] - הוי מיעוט;
  • אינו יכול לעמוד [14] בפני עצמו [15]: רבה אמר הוי מיעוט, רבא אמר לא הוי מיעוט:

רבה אמר הוי מיעוט: השתא מיהא קאי!

רבא אמר לא הוי מיעוט: כיון דלא יכול למיקם בפני עצמו - לא כלום הוא.

  • הרחיק מן התל [16] ארבעה [17] ועשה מחיצה [18] – הועיל [19];
  • פחות משלשה או על שפת התל, רב חסדא ורב המנונא, חד אמר הועיל [20] וחד אמר לא הועיל [21];

תסתיים דרב חסדא אמר הועיל, דאתמר: העושה מחיצה על גבי מחיצה: אמר רב חסדא: בשבת הועיל, בנכסי הגר [22] לא קנה [23]; ורב ששת אמר: אף בשבת נמי [24] לא הועיל.

תסתיים.

אמר רב חסדא: ומודה לי רב ששת שאם עשה מחיצה על התל [25] – שהועיל [26]; מאי טעמא? - הואיל ובאויר מחיצות העליונות הוא דר [27].

בעי רבה בר בר חנה: [28] נבלעו מחיצות התחתונות [29] והעליונות קיימות – מהו?

למאי?: אי לנכסי הגר [30] - היינו דירמיה ביראה, דאמר ירמיה ביראה אמר רב יהודה: האי מאן דשדא ליפתא אפילא דארעא דגר [31], ואתא ישראל אחרינא רפק בה פורתא - בתרא קני, קמא לא קני; מאי טעמא? - בעידנא דשדא לא קא שבח [32], כי קא שבחא - ממילא קא משבחא [33]; ואלא לענין שבת [34]? הוי מחיצה הנעשה בשבת, ותניא כל מחיצה הנעשה בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצה!

לאו איתמר עלה אמר רב נחמן: 'לא שנו אלא לזרוק [35], אבל לטלטל אסור'?

כי איתמר דרב נחמן - אמזיד איתמר.

ההיא איתתא דעבדה מחיצה על גבי מחיצה בנכסי הגר; אתא ההוא גברא רפק בה פורתא; אתא לקמיה דרב נחמן, אוקמה בידיה; אתת איהי וקא צווחא קמיה, אמר לה: מאי איעביד לך דלא מחזקת כדמחזקי אינשי!?

  • קרפף בית שלש וקירה בו בית סאה [36]: רבה אמר: אויר קירויו מייתרו [37], ורבי זירא אמר: אין אויר קירויו מייתרו [38].

לימא רבה ורבי זירא - בפלוגתא דרב ושמואל קא מיפלגי, דאיתמר:

אכסדרה [39] בבקעה: רב אמר מותר לטלטל בכולה, ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות:

רב אמר מותר לטלטל בכולה: אמרינן פי תקרה יורד וסותם;

ושמואל אמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות: לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם.


עמוד ב

אי דעבידא כי אכסדרה - הכי נמי [40]; הכא במאי עסקינן [41]? - דעבדה [42] כי אורזילא [43];

אמר רבי זירא: ומודינא בקרפף [44] שנפרץ במלואו לחצר - שאסור; מאי טעמא? - הואיל ואויר חצר מייתרו [45];

מתקיף לה רב יוסף: וכי אויר המותר לו אוסרו? [46]

אמר ליה אביי: כמאן [47]? כרבי שמעון? לרבי שמעון נמי [48]: הא איכא אויר מקום מחיצות [49], דאמר רב חסדא: קרפף שנפרץ במלואו לחצר [50] - חצר מותרת וקרפף אסור: חצר מאי טעמא? - דאית ליה גיפופי [51], והא זמנין דמשכחת לה איפכא [52]!? אלא [53] משום דאמרינן: זה [54] אויר מחיצות מייתרו [55] וזה [56] אין אויר מחיצות מייתרו [57].

ההוא בוסתנא [58] דהוה סמיך לגודא דאפדנא [59]; נפל אשיתא ברייתא דאפדנא; סבר רב ביבי למימר ליסמוך אגודא גוויאתא [60]; אמר ליה רב פפי: משום דאתו ממולאי [61] אמריתו מילי מולייאתא [62]?: הנך מחיצות - לגואי עבידן, לבראי לא עבידן [63]!

[התמונה אינה ברורה: יש אחוזה – אפדנא; לה יש גודא – קיר או חומה; יש גם אשיתא, גם זה סוג של מחיצה, אולי סורג; ויש בוסתן. נראה לי כך: הבוסתן נסמך על חומת האחוזה שהיתה בצורת סורג, ובחומה זו היה פתח לבוסתן, שהיה קטן במקצת מבית סאתים; כאשר נפל הסורג, סבר רב ביבי להתיר את הטלטול בבוסתן על ידי קיר פנימי – אולי קיר בית המגורים של האחוזה, או קיר בחצר בית האחוזה. רב פפי לא הסכים.]

ההיא אבוורנקא [64] דהוה ליה לריש גלותא בבוסתניה [65]; אמר ליה לרב הונא בר חיננא: "ליעביד מר תקנתא דלמחר נאכול נהמא התם"!

אזל, עבד קנה קנה פחות משלשה [66];

אזל רבא -

הערות[עריכה]

  1. ^ שיאסרו על בני מבוי; הלכך רשות בני מבוי הוא, ובני שביל לא אסרי עלה - דהוי כחצר קטנה שנפרצה לגדולה: דגדולה מותרת וקטנה אסורה, ושביל לא מתקנינן ליה - גזרה שמא יאמרו לחי מועיל לשביל דעלמא
  2. ^ דדרך קרפף להיות בו אילנות, ולא בטיל ליה היקף קמא
  3. ^ ואפילו באמצע, ובכך נתמעט מבית סאתים
  4. ^ פחות משלשה טפחים - אפילו נתמעט מבית סאתים, כמאן דליתיה דמי
  5. ^ כלומר: דהא חשיב ליה שלשה בעלמא למיפק מתורת לבוד, הלכך הכי נמי חשיבי ולא בטיל
  6. ^ של קרפף
  7. ^ טפחים
  8. ^ לדירה
  9. ^ הועיל מחיצה זו להיות היקף חדש, והוי פתח ולבסוף הוקף
  10. ^ דהוי כמחיצה על גבי מחיצה; ולא בנתמעט מבית סאתים מיירי, מדלא נקט 'מיעוט', ואינו מיעוט: דאי נתמעט - ודאי הוי מיעוט: שאפילו הוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט - שפיר דמי, כדלקמן, אלא למיהוי פתח ולבסוף הוקף מיירי
  11. ^ להך פלוגתא דלעיל, ואמר: דבשלשה דנפק ליה מתורת לבוד - כולהו מודו דעמוד הוי מיעוט, ומחיצה הויא מחיצה לדירה, ולא כמוסיף, ובפחות משלשה פליגי
  12. ^ והאי לאו רבה בר שימי קאמר לה, אלא מילתא באנפי נפשיה היא:
  13. ^ והוסיף על עובי הכתלים עד שנתמעט
  14. ^ הטיט
  15. ^ שעשוי בעובי, שאפילו ניטל כותל הראשון יכול זה לעמוד
  16. ^ שבקרפף
  17. ^ ויש מן התל עד המחיצה יותר מבית סאתים הרבה
  18. ^ לדירה אצל התל ברחוק ארבעה טפחים, ועדיין יש יותר מבית סאתים בין ישנה לחדשה, אבל זו לדירה עשאה
  19. ^ והכל מותר
  20. ^ דקסבר: מחיצה על גבי מחיצה - מהניא להיות היקף לדירה
  21. ^ דהויא מחיצה על גבי מחיצה
  22. ^ שמת ואין לו יורשין
  23. ^ אין זו חזקה לקנות, ואם בא אחר והחזיק בהן - קנה האחרון
  24. ^ כגון לענין היקף לדירה: שבתחילה היתה מחיצה הוגנת אלא שלא הוקפה לדירה
  25. ^ ולא גרסינן: 'על שפת'
  26. ^ והכי פירושו: אף על גב דפליג, ואמר דלא מישתרי קרפף בהכי - היינו טעמא: שהדר בקרפף - באויר מחיצות החתונות דר; אבל אם היה תל יותר מבית סאתים ועשה מחיצות סביב - עליו להשתמש על גובה התל
  27. ^ הואיל והדר על התל - דר באויר מחיצות העליונות, ולא מהני ליה תחתונות מידי - הלכך לאו מחיצה על גבי מחיצה היא
  28. ^ למאן דאמר אין מחיצה על גבי מחיצה:
  29. ^ בקרקע, שהיה העפר רך ותיחוח ונחבט הכותל בבת אחת בשבת ולא נפל, אלא נבלע
  30. ^ קא מיבעיא ליה: אי לא קדם אחר והחזיק בהן עד שנבלעו התחתונות, ונמצא שאין בו אלא מחיצות שעשה לו זה, ומעכשיו קנוי לו?
  31. ^ נטע לפת בגומא שמצא בקרקע הגר [ולא חפרה הוא, דאי חפרה - במכוש ראשון קנה]
  32. ^ ולאו חזקה היא, ואנן: נעל גדר ופרץ כל שהוא תנן (בבא בתרא פ"ג מ"ג, דף מב,א): מידי דמהני הוי חזקה
  33. ^ וההיא שעתא לאו איהו מחזיק בה, אלא לפת הוא דשבח ואזיל; והכא נמי: כיון דבשעתא דהחזיק לאו חזקה היא, כי הדור הוו מחיצות - ממילא הוא דהוו, ולא איהו דעביד
  34. ^ אי משתרי בעליונות, שהיו בטילות עד עכשיו
  35. ^ לחומרא
  36. ^ קירוי = גג
  37. ^ סאה המקורה מיחשבה בהדי אידך כאילו לא קירוהו, ואכתי הוי יותר מבית סאתים
  38. ^ דאמרינן פי תקרה יורד וסותם
  39. ^ מקורה בגג חלק, כעליות שלנו, ואינו משופע, והיא 'קירוי' שבכל התלמוד
  40. ^ אפילו רבה מודה כרב דפי תקרה יורד וסותם
  41. ^ דפליג רבה
  42. ^ דעביד קירוי
  43. ^ יציע גג משופע, דליכא פה
  44. ^ בית סאתים
  45. ^ ועושהו יותר מבית סאתים, ואסור; וגבי קירוי דשרינא - משום פי תקרה יורד וסותם
  46. ^ והרי חצר זו מתחילה היתה מותרת לטלטל הימנה לקרפף, כרבי שמעון, ועכשיו שנפרץ למקום המותר לו - נאסר לו? ומשום ייתור ליכא למימר, דהא כל חצר מוקפת לדירה הוי!
  47. ^ הוי אויר המותר לו
  48. ^ מיתסר קרפף
  49. ^ משום מקום מחיצות שניטלו, וניתוסף על האויר, ועושהו יותר מבית סאתים; שבתחילה היתה בית סאתים מצומצם
  50. ^ 'ונפרצה חצר כנגדו' - לא גרס בכולה שמעתתא
  51. ^ ואי לאו הכי - אסרי אהדדי; וכרבנן דפליגי אדרבי שמעון נקט לה
  52. ^ ובשאין הפרצה יתירה על עשר אמאי נקט היתר בחצר ואיסור בקרפף? והא מצי למימר נמי איפכא, כגון שקרפף גדול מן החצר - דהוי לחצר מילואה, ובקרפף איכא גיפופי
  53. ^ אלא - מדנקט איסור בקרפף - שמע מינה כרבי שמעון סבירא ליה, דמשום שתי רשויות לא מיתסר, וטעמא - משום ייתור בית סאתים הוא: דמקום מחיצות מייתרן, דבחצר לא אסר ובקרפף אסר, ולא מצי למינקט איפכא - דכי הוי חצר מלואו ובקרפף גיפופי - תרוייהו משתרו, דכרבי שמעון סבירא ליה דכולהו רשות אחת הן, וייתור בקרפף נמי ליכא, הואיל ואיכא גיפופי
  54. ^ קרפף
  55. ^ ייתור קאסר ביה: ייתור דמקום מחיצה
  56. ^ ואילו ייתור דאויר חצר
  57. ^ לא אסר ליה - דחצר מוקפת לדירה הוי, ולא הוי ייתור, כלומר: אין ייתור אוסר בו, דחצר אית ביה דיורא; הלכך אי נקיט איפכא - לא מיתסר חצר, כרבי שמעון
  58. ^ פרדס, דהוי נטוע אילנות
  59. ^ והיא היתה לו היקף לדירה אההוא גודא: שהיה בו פתח פתוח לצד פרדס - סמכו היקף הפרדס דהוי מוקף לדירה, ויותר מבית סאתים הוה
  60. ^ הרי יש עוד מחיצות פנימות לבית, והן יהו מחיצות לפרדס
  61. ^ מקוטעים: מבית עלי, דאביי - אבוה דרב ביבי - מבית עלי אתא, כדאמרינן במסכת ראש השנה (יח,א)
  62. ^ קטועות בלא רגלים
  63. ^ ונהי דפירצה ליכא, היקף דירה מיהא ליתא בפרדס דהוי יותר מבית סאתים
  64. ^ אילן שצילו מרובה, ונוטעין אותו השרים ועושין אצטבאות תחתיו סביבותיו, להתלונן תחתיו בימות החמה, ולשמח שם
  65. ^ ויותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה היה הפרדס
  66. ^ טפחים - היקף, כגון מחיצות קנים: ארבע מחיצות כחדר, להניח שם בלילה המאכל ולדור שם השומר, ולמחר יטלטלנו בכל הפרדס, דהא אית ביה שומירה ובית דירה