ביאור:בבלי עירובין דף כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עירובין: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

בטיל ליה לגבי רובה [1], והוה ליה קרפף יותר מבית סאתים [2] – ואסור!

אלא אי איתמר - הכי איתמר:

הא מיעוטא שרי; אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא אמרן אלא דלא הוי [3] בית סאתים [4], אבל בית סאתים – [5] אסור [6];

כמאן [7]?

כרבנן [8].

ורב ירמיה מדיפתי מתני לקולא:

הא מיעוטא שרי; אמר רב הונא בריה דרב יהושע: לא אמרן אלא בית סאתים, אבל יותר מבית סאתים – אסור;

כמאן?

כרבי שמעון.

[9]

נטע רובו - הרי הוא כחצר ומותר:

אמר רב יהודה אמר אבימי: והוא שעשויין אצטבלאות [10].

ורב נחמן אמר: אף על פי שאין עשויין אצטבלאות.

[ראה רבנו חננאל 'אצטבלאות' מלשון STABLE = אוורה של סוסים]

מר יהודה אקלע לבי רב הונא בר יהודה [11]; חזנהו להנהו דלא עבידי אצטבלאות וקא מטלטלי בגוייהו, אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאבימי?

אמר ליה: אנא - כרב נחמן סבירא לי.

אמר רב נחמן אמר שמואל: קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה [12], כיצד הוא עושה? - פורץ בו פירצה יותר מעשר [13], וגודרו [14], ומעמידו על עשר [15], ומותר.

איבעיא להו: פרץ אמה [16] וגדר אמה [17] ופרץ אמה [18] וגדרה [19], עד שהשלימו ליותר מעשר - מהו [20]?

אמר ליה: לאו היינו דתנן [21]: 'כל כלי בעלי בתים [22] - שיעורן כרמונים [23]', ובעי חזקיה: ניקב כמוציא זית וסתמו, וחזר וניקב [24] כמוציא זית וסתמו - עד שהשלימו למוציא רמון - מהו? ואמר ליה רבי יוחנן: רבי! שניתה לנו [כלים פ"כו מ"ד]: 'סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה [25] טמא מדרס, נפסקה שניה ותיקנה - טהור מן המדרס [26] אבל טמא מגע מדרס [27]', ואמרת עלה: מאי שנא ראשונה דהא קיימא שניה, שניה נמי הא קיימא ראשונה? ואמרת לן עלה: 'פנים חדשות באו לכאן [28]' - הכא נמי פנים חדשות באו לכאן!

קרי עליה "לית דין בר אינש [29]"!

איכא דאמרי: "כגון דין בר נש [30]"!

אמר רב כהנא: רחבה שאחורי הבתים [31] - [32] אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות;

ואמר רב נחמן: אם פתח לו פתח [33] - מותר לטלטל בכולו: פתח מתירו;

ולא אמרן אלא שפתח ולבסוף הוקף, אבל הוקף ולבסוף פתח – לא.

'פתח ולבסוף הוקף' – פשיטא [34]!

לא, צריכא דאית ביה בי דרי [35]; מהו דתימא 'אדעתא דבי דרי עבדיה [36]' - קא משמע לן.

קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונתמלא מים, סבור רבנן למימר כזרעים דמו ואסיר; אמר להו רב אבא <אבוה> [אחוה] דרב בריה דרב משרשיא: הכי אמרינן משמיה דרבא: מים - כנטעים דמו, ושרי;


עמוד ב

אמר אמימר: והוא דחזיין לתשמישתא [37], אבל לא חזיין לתשמישתא – לא.

אמר רב אשי: ודחזיין לתשמישתא נמי לא אמרן אלא שאין בעומקו יותר מבית סאתים [38], אבל אם יש בעומקו יותר מבית סאתים – אסור.

ולאו מילתא היא, מידי דהוה אכריא דפירי [39].

ההיא רחבה [40] דהואי בפום נהרא [41]: דחד גיסא הוה פתיח למתא [42], וחד גיסא הוה פתיח לשביל של כרמים [43], ושביל של כרמים הוה סליק לגודא דנהרא; [44]

אמר אביי: היכי נעביד [45]? לעביד ליה מחיצה [46] אגודא דנהרא [47]? אין עושין מחיצה על גבי מחיצה [48]! ולעביד ליה צורת הפתח אפומא דשביל של כרמים [49]? אתו גמלי [50] שדיין ליה [51]!

אלא אמר אביי: ליעביד לחי [52] אפיתחא דשביל של כרמים: דמגו דמהניא לשביל של כרמים [53] - מהני נמי לרחבה [54].

אמר ליה רבא: יאמרו 'לחי מועיל לשביל של כרמים דעלמא [55]'!

אלא אמר רבא: עבדינן ליה לחי לפיתחא דמתא: דמגו דמהני ליה לחי למתא [56] - מהני נמי לרחבה [57], הלכך טלטולי במתא גופה שרי [58], טלטולי ברחבה גופה שרי;

ממתא לרחבה ומרחבה למתא - פליגי בה רב אחא ורבינא: חד אסר וחד שרי;

הערות[עריכה]

  1. ^ והוי כאילו נזרע כולו
  2. ^ ואף על גב דהוקף לדירה - חשוב כלא הוקף לדירה, דהא הוי כולו גינה, ובגינה לא מהני הוקף לדירה
  3. ^ ההוא מיעוט דנזרע
  4. ^ דלא חשיב להבדל מן החצר ולהקרות לו שם לבדו
  5. ^ נקרא קרפף שלא הוקף לדירה [ולכן] -
  6. ^ ואף על גב דאילו הוה באנפי נפשיה כבית סאתים לא מיתסר, הכא - דנפרץ לחצר וחצר נפרצה לו - קיימא לן דאסור לטלטל מקרפף לחצר, דהוי רשות הנפרצה למקום האסור לה, ואוסרין הרשויות זו לזו, ואין מטלטלין לא בזה ולא בזה
  7. ^ אמרינן דשתי רשויות נינהו
  8. ^ דפליגי עליה דרבי שמעון בפרק 'כל גגות' (עירובין פט א) ואמרי: כל חד וחד רשות לעצמו, ואף על גב דליכא דיורין בהו דליסרו אהדדי - אין מטלטלין מזה לזה
  9. ^ לקולא - דאפילו המיעוט בית סאתים דמיקרי קרפף, כיון דבאנפי נפשיה שרי - השתא נמי שרי, ולא אסרי אהדדי: דאילו היה מחיצה ביניהן - הוה שרי לטלטולי מזה לזה, כרבי שמעון; והשתא דנפרצו זה לזה - לא נפרצו לרשות האסור לה; אבל יותר מבית סאתים - נעשה כרמלית, ובהא אפילו רבי שמעון מודה דאין מטלטלין מחצר לקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה, והכא דנפרצו זה לזה - הרי כל אחד נפרץ למקום האסור לו.
  10. ^ נטועין שורות שורות, ונאה לשֶׁבֶת שם
  11. ^ ויותר מבית סאתים הוה, והוקף לדירה, וניטע אחרי כן
  12. ^ ואחרי כן בנה אצלו דירה, ואמרינן לקמן: הוקף שלא לדירה ולבסוף פתח לו פתח דירת ביתו - לא מהני
  13. ^ דהוי כמי שאין בו מחיצות
  14. ^ וגודר וסותם אותה פירצה
  15. ^ והוי כפתח ולבסוף הוקף לדירה שנפתחה לו, דלעולם בעינן שיגדור יותר מעשר אמות, דאי פריץ עשר לבד וגדרה - לא חשיב ההוא היקף לשם דירה, אלא כמי שעשה פתח, דעד עשר לעולם הוי פתח
  16. ^ אצל סתימה
  17. ^ ועוד
  18. ^ אצל סתימת אמה החדשה
  19. ^ דלא פרץ עשר אמות כאחד ולא גדר עשר אמות בבת אחת אלא מעט היה פורץ וגודר מיד
  20. ^ מי אמרינן: כיון דלא פרץ עשר בבת אחת ולא גדר בבת אחת - לא הויא היקף בזו לשם דירה, או דילמא: כיון דהשתא מיהא הוי החידוש של היקף יותר מעשר - חשיב היקף לשם דירה
  21. ^ לגבי כלי עץ תנינן לה במסכת כלים (פ"יז מ"א)
  22. ^ לטהר מטומאתן
  23. ^ ניקב כמוציא רמון – טהור; אבל פחות מכאן - חייס עליה ולא מבטיל ליה
  24. ^ אצל הסתימה
  25. ^ הוא הדין כי לא תיקנה נמי עדיין טמא מדרס הוא, והא דנקט תיקנה - לרבותא, דאי לאו הכי - תו לא איצטריך למימר נפסקה השניה וכו'
  26. ^ דתו לא הוה כלי, ולא חזי למדרס מלטמא תו אדם וכלים
  27. ^ אבל כלי הוא דחזי לתשמיש אחרינא, ועדיין טומאת מגע מדרס עליו: שהרי בשעת פרישתו מן האוזן שעדיין הוא מדרס לקבל טומאה לטמא כלים - קיבל טומאה מאביו, והוי ראשון לטומאה, ומטמא אוכלין ומשקין
  28. ^ אין אזנים הללו ממנו, ומשניתקנו - לא דרסן הזב, ומטומאה הראשונה טיהרו - שהרי אין זה סנדל ראשון
  29. ^ אלא מלאך
  30. ^ אדם גדול
  31. ^ ואין פתח הבית פתוח לה, הויא מוקפת שלא לדירה
  32. ^ ואי יותר מבית סאתים היה
  33. ^ מן הבית
  34. ^ דבפתח ולבסוף הוקף שרי, שהרי הוקף לשם פתח
  35. ^ גורן אחר הבית, קודם היקף הרחבה
  36. ^ ולאו אדעתא להקיף שם רחבה
  37. ^ לשתיה, דאין לך דירה מעולה מזו
  38. ^ כלומר: שאין עומקו של מים נפשט ברוחב יותר על בית סאתים, ועומקו של סתם מים לבטל מקומו מדין קרקע - עשרה טפחים, כדאמרינן במסכת שבת (פ"יא מאן דאמר, דף ק,ב): ואם היה רקק מים וכו', כמה רקק מים - פחות מעשרה טפחים
  39. ^ כרי של פירות, גבוה עשרה ורוחב כרוחב בית כור - לא בטלה תורת דירה משם, ומים הראוין לשתיה - כפירות דמי; לישנא אחרינא: מידי דהוה אכריא דפירי - שׁוּחָה עמוקה שמצניעין שם פירות, שאף על פי שעמוקין שם הרבה - נוטלים מהן בשבת
  40. ^ יותר מבית סאתים הוה, ולא הוקפה לדירה
  41. ^ שם מקום
  42. ^ למבוי שבעיר שכלה לרחבה זו
  43. ^ דיורין היו בו
  44. ^ שהרי רחבה זו - כרמלית היא, ואוסרת כל המבוי ואת השביל שיש לו שלש מחיצות: דהא גודא דנהרא מחיצה מעלייתא היא, שגובהה עשרה, אבל הרחבה אוסרתן - לפי שפרוצין הן במילואן לכרמלית; והא דאמרינן בפרק קמא (עירובין ז א): אם היה מבוי כלה לרחבה אין צריך כלום - במוקפת לדירה והיו בה דיורין קאמר, כדמפליג התם בין עירבו ללא עירבו, אבל רחבה [שהיא] כרמלית - אסור, כדאמרינן בההיא שמעתא: בקעה מכאן ובקעה מכאן כו'
  45. ^ להתיר את כולם, שהיו רוצין מעכשיו להשתמש בהם בני העיר ולהיותה מוקפת לדירה, ושוב לא תיהוי כרמלית, ותהא היא בכולן מותרת, ואמרינן לעיל: הוקף ולבסוף פתח - לא מהני; וגדר של אבנים היתה רחבה זו מוקפת, וקשה להם לפרוץ פירצה יותר מעשר ולגדרה לדירה אדעתא דלישתמשו בה בני מבוי ושביל מהשתא, וליהוי כפתח ולבסוף הוקף כדשמואל
  46. ^ של קנים
  47. ^ כלומר: להוי שביל כמוסף על הרחבה, דניהוי רחבה ושביל חד, וניהוי הך מחיצה דעבדינן בשביל אדעתא דדירה דלישתמשו מהשתא בני שביל ברחבה כאילו עבדינן לה ברחבה גופה לדירה, דהוי פתח ולבסוף הוקף
  48. ^ כיון דגודא גבוהה עשרה - כל מה שמוסיפין עליה - הגבהת אותה מחיצה עצמה הויא, שהרי אם היה מגביה כל מחיצת הרחבה לדירה - לא מהני עד שיפרוץ בה פירצה האוסרתה, ויחזור ויגדור לדירה
  49. ^ דפתוח לרחבה: דמגו דמהני לשביל שלא יהא פרוץ לרחבה, שאפילו היה פתוח לרשות הרבים מועיל לו - ליהני נמי לרחבה, להיות לה תוספת זה היקף לדירה
  50. ^ הבאין לשתות מן העיר דרך מבוי לרחבה, ומשם לשביל ולנהר
  51. ^ שהיה פתח השביל צר להן, ועכשיו הוא דוחקן
  52. ^ הנעוץ בארץ, ועביו משהו, ואין גמלין נוגעין בו
  53. ^ לטלטל בו, דלא הוי השתא פרוץ לכרמלית
  54. ^ להיות לה היקף לדירה, ויתירנה לטלטל בה; ובלאו מיגו לא מישתריא: דהא פתח שבין רחבה לשביל לא היה יותר מעשר, וכל כמה דסתים ליה לדירה - לאו כלום היא, דהא כל פתח - סתימה מעלייתא היא, וסתום ועומד הוא
  55. ^ דלא סליק לגודא דנהרא, והוי ליה כמבוי מפולש, ויאמרו שאין צריך תיקון אלא בראשו אחד, כי האי
  56. ^ לטלטל במבוי
  57. ^ כדאמרינן בפרק קמא (עירובין ז א): סרטיא מכאן ובקעה מכאן - עושה צורת הפתח מכאן, ולחי או קורה מכאן, והכא נמי: ליעבדו בראש המבוי הפתוח לרשות הרבים צורת פתח, והאי לחי דלצד הרחבה שרי ליה
  58. ^ דהא שרינן לה בהאי לחי, ואפילו היא והרחבה אסורים זה עם זה - שניהן משתמשין לעצמן כשתי חצירות ופתח ביניהן, וכן ברחבה גופה