ביאור:בבלי גיטין דף ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.




זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

מסכת גיטין פרק ראשון המביא גט


משנה:

המביא גט ממדינת הים [1] - צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" [2].

רבן גמליאל אומר: אף המביא מן הרקם ומן החגר [3].

רבי אליעזר אומר: אפילו מכפר לודים [4] ללוד [5].

וחכמים אומרים: אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם" אלא המביא ממדינת הים. [6]

והמוליך [7] והמביא ממדינה למדינה במדינת הים - צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם".

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא. [8]

רבי יהודה אומר: מרקם למזרח [9] - ורקם [10] כמזרח [11]; מאשקלון לדרום - ואשקלון כדרום [12]; מעכו לצפון - ועכו כצפון [13].

רבי מאיר אומר: עכו כארץ ישראל לגיטין.

המביא גט בארץ ישראל - אינו צריך שיאמר "בפני נכתב ובפני נחתם", ואם יש עליו עוררים [14] - יתקיים בחותמיו [15].

גמרא:

מאי טעמא?

רבה אמר:


עמוד ב

לפי שאין בקיאין לשמהּ [16].

רבא אמר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו [17]. [18]

מאי בינייהו?

איכא בינייהו דאתיוהו בי תרי [19];

אי נמי ממדינה למדינה בארץ ישראל [20];

אי נמי באותה מדינה במדינת הים [21].

ולרבה, דאמר 'לפי שאין בקיאין לשמה' - ליבעי תרי, מידי דהוה אכל עדיות שבתורה [22]?

[23] עד אחד נאמן באיסורין [24].

אימור דאמרינן 'עד אחד נאמן באיסורין' - כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן, דלא איתחזק איסורא [25], אבל הכא, דאיתחזק [26] איסורא דאשת איש [27] - הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה [28] פחות משנים [29]?

רוב [30] בקיאין הן [31]; ואפילו לרבי מאיר, דחייש למיעוטא [32] - סתם ספרי דדייני [33] מיגמר גמירי [34], ורבנן הוא דאצרוך [35]; והכא

הערות[עריכה]

  1. ^ כל חוץ לארץ קרי ליה 'מדינת הים' בר מבבל, כדאמר (לקמן דף ו,א)
  2. ^ וטעמא מפרש בגמרא; ושליח זה - הבעל עשאו שליח להולכה
  3. ^ תרגום של 'בין קדש ובין ברד' מתרגמינן בין רקם לחגר (בראשית טז יד)
  4. ^ שהיא מחוצה לארץ
  5. ^ שהיא סמוכה לה, והיא מארץ ישראל; ובגמרא מפרש פלוגתייהו
  6. ^ בגמרא מפרש מאי מוספי אתנא קמא דרישא.
  7. ^ מארץ ישראל למדינת הים
  8. ^ בגמרא מפרש: עיר אחת שהיו בה שני הגמונים ומקפידין זה על זה שלא יהו בני הגמוניא זו נכנסים לחברתה.
  9. ^ מרקם עד סוף העולם למזרחו הוי מדינת הים
  10. ^ עצמה
  11. ^ נדונית כמזרח העולם, ולא כארץ ישראל; והמביא מרקם - צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם", וכן כולם. רקם למזרחו של ארץ ישראל וחוצה לה
  12. ^ ואשקלון לדרומה
  13. ^ ועכו לצפונה; אבל מערב של ארץ ישראל אין צריך גבול, שהים הגדול גבולה, כדכתיב (במדבר לד ו) 'וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגו'
  14. ^ שהבעל מערער שהוא מזוייף
  15. ^ ואם יעידו העדים על חתימת ידיהם או עדים אחרים יכירו חתימתם – כשר; ואם אין עליו עוררים - מסתמא כשר, דהא בקיאין 'לשמה', ועדים מצויין תמיד לקיימו, כדאמרינן בגמרא: בתי דינין קבועין
  16. ^ אין בני מדינת הים בני תורה, ואין יודעין שצריך לכתוב הגט לשם האשה, וקרא כתיב 'וכתב לה ספר כריתות' (דברים כד א) 'להּ' - דהיינו לשמה; הילכך אומר השליח "בפני נכתב ובפני נחתם" - וממילא שיילינן ליה אם נכתב לשמה, והוא אומר 'אִין'; ולקמיה מפרש מאי טעמא לא אצרכוהו נמי למימר 'לשמה'
  17. ^ אין שיירות מצויות משם לכאן, שאם יבא הבעל ויערער לומר "לא כתבתיו" - שיהו עדים מצויין להכיר חתימת העדים, והאמינוהו לשליח
  18. ^ ולקמן פריך: בין לרבא בין לרבה ליבעי תרי!?
  19. ^ ושניהם נעשו שלוחים לגרשה, והגט יוצא מתחת ידי שניהם: לרבה בעי למימר, לרבא לא בעי למימר, שהרי שנים הם, ואם יערער בעל - הרי הם מצויין לקיימו
  20. ^ כגון יהודה וגליל: דסלקא דעתא השתא דלא שכיחי שיירתא, לרבה - דלא חייש לעירעורא דנימא מזויף הוא - לא בעי למימר, הואיל ובקיאין כל בני ארץ ישראל 'לשמה', לרבא בעי למימר, דהא אין שיירות מצויות
  21. ^ כגון מעיר לעיר במדינה אחת. 'מדינה' - רונטריד"א בלע"ז. ובמדינת הים - לרבה בעי למימר, דהא אין בקיאין לשמה; לרבא, דאמר 'לפי שאין וכו', ומתניתין משום ערעורא דזיוף הוא - הכא לא צריך, דהא שכיחי שיירתא
  22. ^ קושיא הוא
  23. ^ ומשני:
  24. ^ שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה, ועל השחיטה, ועל ניקור הגיד והחלב
  25. ^ דחלב בהך חתיכה איסורא גופא
  26. ^ בהך איתתא
  27. ^ ומטבל ושחיטה לא גמרינן לה, כדאמרינן ביבמות (פח,א): דהתם בידו לתקנן, לפיכך נאמן להעיד עליהן
  28. ^ ראוי להתירו
  29. ^ דיליף 'דבר' 'דבר' מממון: כתיב הכא 'כי מצא בה ערות דבר' (דברים כד א) וכתיב התם 'על פי שנים עדים יקום דבר' (דברים יט טו); במסכת סוטה (דף ג,ב)
  30. ^ ישראל
  31. ^ ואין לחושדן
  32. ^ גבי קטן וקטנה: אין חולצין ולא מייבמין קטן, שמא ימצא סריס, קטנה - שמא תמצא איילונית כו' - במסכת יבמות (קיט,א)
  33. ^ סופרי הדיינים שרגילין לכתוב כל שטרי גיטין
  34. ^ דגט אשה בעי לשמה
  35. ^ למיחש למלתא, משום דאיכא דאשכח כתוב ועומד, כגון שנכתב לשם אחד מבני עירו ששמו כשמו ושמה כשמה, ונמלך מלגרש