ביאור:בבלי גיטין דף כח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

או שמצאו בין כליו [1] - אפילו לזמן מרובה – כשר.'

איתמר: רב יהודה אמר שמואל: הלכה שלא שהה אדם שם.

רבה בר בר חנה אמר רב יצחק בר שמואל: הלכה שלא עבר אדם שם.

לימא מר [2] 'הלכה כמר [3]' ומר [4] 'הלכה כמר [5]' [6]?

[7] משום דאפכי להו [8].

מצאו בחפיסה או בדלוסקמא [אם מכירו – כשר]:

מאי חפיסה?

אמר רבה בר בר חנה: חמת קטנה [9].

מאי 'דלוסקמא'?

טליקא [10] דסבי.

משנה:

המביא גט והניחו זקן או חולה - נותן לה בחזקת שהוא קיים [11];

בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים;

השולח חטאתו ממדינת הים - מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים [12].

גמרא:

אמר רבא: לא שנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות [13] וחולה [14] שרוב חולים לחיים [15]; אבל זקן שהגיע לגבורות, וגוסס - שרוב גוססין למיתה – לא.

איתיביה אביי: המביא גט והניחו זקן - אפילו בן מאה שנה - נותן לה בחזקת שהוא קיים!

תיובתא.

ואי בעית אימא: כיון דאיפליג [16] - איפליג [17].

רמי ליה אביי לרבה: תנן המביא גט והניחו זקן או חולה - נותן לה בחזקת שהוא קיים; ורמינהו "הרי זה גיטך שעה אחת קודם למיתתו" - אסורה לאכול בתרומה מיד [18]?

אמר ליה: תרומה אגיטין קא רמית? תרומה אפשר [19], גט לא אפשר [20]!

ורמי תרומה אתרומה: תנן: בת ישראל הנשואה לכהן, והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים, ורמינהו "הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתו" - אסורה לאכול בתרומה מיד?

אמר רב אדא בריה דרב יצחק: [21]שאני התם, שהרי אסרָהּ [22] עליו שעה אחת קודם מיתתו [23]

מתקיף לה רב פפא: [24] ממאי [25]? [26] דאיהו מיית ברישא [27]? דלמא איהי מייתא ברישא [28]?

אלא אמר אביי: [29]לא קשיא: הא [30] רבי מאיר [31] - דלא חייש למיתה [32], הא רבי יהודה - דחייש למיתה, דתניא [תוספתא דמאי פ"ח ה"ז [ליברמן], בשנויים]: 'הלוקח יין מבין הכותים אומר: "שני לוגין שאני עתיד להפריש - הרי הן תרומה; עשרה - מעשר ראשון, תשעה - מעשר שני", ומיחל ושותה מיד - דברי רבי מאיר; רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין [33]'.

רבא אמר:


עמוד ב

'שמא מת' לא חיישינן [34] שמא ימות חיישינן [35].

אמר ליה רב אדא בר מתנה לרבא: [36] והא נוד [37] - דכשמא ימות הוא [38], ופליגי [39]!?

אמר רב יהודה מדסקרתא: [לפי רבי מאיר] שאני נוד, דאפשר דמסר ליה לשומר.

מתקיף לה רב משרשיא: 'ערביך ערבא צריך' [40]! אלא אמר רבא: 'שמא מת' לא חיישינן [41], [42] 'שמא ימות' - תנאי היא [43].

השולח חטאתו ממדינת הים [מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים]:

והא בעינא סמיכה [44]?

אמר רב יוסף: בקרבן נשים [45].

רב פפא אמר: בחטאת העוף.

וצריכא [46]: דאי אשמועינן גט - משום דלא אפשר, אבל תרומה, דאפשר, אימא לא? ואי אשמועינן תרומה, דזמנין דלא אפשר [47],אבל חטאת העוף - מספיקא לא ליעול חולין לעזרה? צריכא!

משנה:

שלשה דברים אמר רבי אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו:

על עיר שהקיפה כרקום [48],

ועל הספינה המוטרפת בים [49],

ועל היוצא לידון [50] - שהן בחזקת קיימין;

אבל עיר שכבשה כרקום, וספינה שאבדה בים, והיוצא ליהרג - נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים [51]: בת ישראל לכהן [52] ובת כהן לישראל [שלא ילדה לו] [53] - לא תאכל בתרומה [54].

גמרא:

אמר רב יוסף: לא שנו [55] אלא בבית דין של ישראל [56], אבל בבית דין של עובדי כוכבים - כיון דגמיר ליה דינא לקטלא - מיקטל קטלי ליה.

אמר ליה אביי: בית דין של עובדי כוכבים נמי, דמקבלי שוחדא!?

אמר ליה: כי שקלי - מקמי דלחתום פורסי שנמג [57]; לבתר דמיחתם פורסי שנמג - לא שקלי.

מיתיבי: כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו "מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני, ופלוני עדיו" [58] - הרי זה יהרג [59]!

דלמא בורח שאני.

תא שמע: שמע מבית דין של ישראל שהיו אומרים "איש פלוני מת [60]", "איש פלוני נהרג [61]" - ישיאו את אשתו; [62] מקומנטריסין [63] של עובדי כוכבים "איש פלוני מת, איש פלוני נהרג" - אל ישיאו את אשתו;

מאי מת ומאי נהרג? אילימא מת = מת ממש, ונהרג = נהרג ממש, דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי 'אל ישיאו את אשתו'? הא קיימא לן [64] דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני ליה [65]! אלא לאו מת - יוצא למות, נהרג - יוצא ליהרג, וקתני: בבית דין ישראל 'ישיאו את אשתו [66]?

לעולם מת - ממש, ונהרג - ממש; ודקאמרת 'דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי לא, והא קיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני'? - הני מילי במילתא דלא שייכי בה [67], אבל במילתא דשייכי בה [68] - עבדי לאחזוקי שיקרייהו [69].

איכא דאמרי: אמר רב יוסף: לא שנו [70] אלא בבית דין של עובדי כוכבים [71],

הערות[עריכה]

  1. ^ בביתו
  2. ^ רב יהודה
  3. ^ הלכה כיש אומרים
  4. ^ ולימא רבה
  5. ^ כרבי שמעון
  6. ^ למה חזרו להזכיר את הדברים ולפרשן
  7. ^ ומשני:
  8. ^ אית תנאי דמפכי דרבי שמעון ליש אומרים ויש אומרים לרבי שמעון, הלכך אם לא הזכירו אלא שם החכמים - לא הוי ידעי אהייא מתרי לישני קיימי
  9. ^ בולזול"א בלע"ז, והיא של עור
  10. ^ טשק"א בלע"ז
  11. ^ ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו; ומדאורייתא נפקא לן ב'הכל שוחטין' (חולין י ב): העמד דבר על חזקתו
  12. ^ ולא חיישינן שמא מתו בעליה, ולמיתה אזלא
  13. ^ שמונים שנה לישנא דקרא (תהלים צ י)
  14. ^ או חולה
  15. ^ דמתניתין - דוקא חולה ולא גוסס
  16. ^ משאר דרך כל הארץ, שהאריך ימים עד מאה שנה
  17. ^ ואינו כשאר האדם להיות קרוב למות; אבל בן שמונים ואחת או יותר עד תשעים - קרוב למות הוא
  18. ^ בת ישראל הנשואה לכהן, שאוכלת בשבילו - אסורה מיד, דכל שעתא חיישינן 'עכשיו ימות'; אלמא חיישינן למיתה
  19. ^ להיות ניזונת בחולין
  20. ^ למיחש למיתה, דאי חיישת - אין לך שולח גט לאשתו והן עגונות
  21. ^ לעולם לא חיישינן למיתה, ו
  22. ^ מחיים
  23. ^ וכל שעתא איכא לספוקי בההיא שעתא שעתידה ליאסר; ושינויא דחיקא הוא, והיינו דפריך ליה:
  24. ^ ואי לאו דחיישינן למיתה -
  25. ^ דהוי גיטא
  26. ^ דלעולם
  27. ^ ונאסרה מחיים
  28. ^ ולא יבא לכלל גט לעולם
  29. ^ האי תנא ודאי חייש למיתה, ו
  30. ^ מתניתין דהכא
  31. ^ היא
  32. ^ דלא חייש לבקיעת הנוד
  33. ^ שמא יבקע הנוד
  34. ^ דאוקמינן אחזקה, שהניחו חי; וגבי כהן שהלך למדינת הים - כיון שלא גירשה - אינה נאסרת אלא אם כן מת
  35. ^ אבל זו - שנותן לה גט על מנת שיחול שעה אחת קודם למיתתו - לשמא ימות מיד ודאי חיישינן, דלא מרע לה לחזקה בהכי
  36. ^ לדידך דבעית לאוקמי לדברי הכל
  37. ^ דהאי דאסרי ליה לשתות
  38. ^ משום שמא ימות הוא
  39. ^ ופליג רבי מאיר ואמר 'לא חיישינן'
  40. ^ שמא השומר עצמו יפשע
  41. ^ ומתניתין דברי הכל
  42. ^ וברייתא ד'הרי זה גיטך'
  43. ^ פלוגתא דרבי מאיר וחבריו
  44. ^ ותניא בתורת כהנים: 'ידו' - ולא יד בנו, 'ידו - ולא יד שלוחו
  45. ^ אשה ששגגה בכרת ושלחה חטאתה; דגבי סמיכה תניא (קדושין לו,א) 'דבר אל בני ישראל... וסמך' (ויקרא א ב-ד) - בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות
  46. ^ למיתני תלתא בבי במתניתין בחזקת שהוא קיים
  47. ^ שהיא עניה וצריכה פרנסה, ותטול תרומה בבית הגרנות
  48. ^ מצור מתרגמינן 'כרקומין' (דברים כ כ)
  49. ^ ועדיין לא טבעה
  50. ^ בדיני נפשות
  51. ^ כדמפרש ואזיל
  52. ^ חומרי מתים
  53. ^ חומרי חיים
  54. ^ ולא תאכל בתרומת אביה
  55. ^ דיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים
  56. ^ שלאחר גמר דין - זימנין דחזו ליה זכותא, ומחזירין אותו, כדאמרינן ב'נגמר הדין' (סנהדרין מב ב): הסוס רץ ומעמידו
  57. ^ לשון פרסי הוא: פסק דין
  58. ^ רישא הכי איתא: מי שנגמר דינו וברח כו' בפרק קמא דמכות (ז,א)
  59. ^ אלמא לא אמרינן 'שמא מצאו לו זכות אחרי כן' שמע מינה לא שכיחא, ולא מספקינן בהכי
  60. ^ בבית דין מיתת עצמו כגון מי שלקה ושנה בבית דין - כונסין אותו לכיפה
  61. ^ אחת מארבע מיתות
  62. ^ וגבי עובדי כוכבים – מת, כמו לקמוניא חלילא דקטיעא בר שלום במסכת עבודה זרה (י,ב)
  63. ^ ממונין ליהרג
  64. ^ בפרק בתרא דיבמות (קכא,ב)
  65. ^ [ואפילו] עובד כוכבים מסיח לפי תומו כשר לעדות אשה
  66. ^ וקשיא לרב יוסף
  67. ^ שאינה תפארת להם
  68. ^ כי הכא: שמתפארים שהרגו בדין
  69. ^ ולומר 'נהרג', ואף על פי שלא ראוהו אלא יוצא לידון
  70. ^ דנותנין עליו חומרי חיים
  71. ^ דשקלי שוחדא