ביאור:בבלי גיטין דף לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משום חינא [1] אקילו רבנן גבה - קא משמע לן.

נמנעו מלהשביעה:

מאי טעמא? אילימא משום דרב כהנא, דאמר רב כהנא ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב: 'מעשה באדם אחד בשני בצורת, שהפקיד דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת, ונתנתו לעני; לימים בא בעל הדינר ואמר לה "הבי לי דינרי!"; אמרה ליה "יהנה סם המות [2] באחד מבניה של אותה אשה אם נהניתי מדינרך כלום!"; אמרו: לא היו ימים מועטין עד שמת אחד מבניה, וכששמעו חכמים בדבר – אמרו: מה מי שנשבע באמת כך - הנשבע על שקר על אחת כמה וכמה!'

מאי טעמא איענשה?

דאישתרשי לה מקום דינר [3].

ומאי 'מי שנשבע באמת' [4]?

'כמי שנשבע באמת' [5].

אי משום הא - מאי איריא 'אלמנה'? אפילו גרושה נמי!? אלמה אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה - משביעין אותה'?

אלמנה שאני, דבההיא הנאה דקא טרחה קמי דיתמי - אתיא לאורויי היתרא [6].

אמר רב יהודה אמר רב ירמיה בר אבא: רב ושמואל, דאמרי תרוייהו 'לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה' [7].

איני! והא רב לא מגבי כתובה לארמלתא [8]!?

קשיא.

בסורא מתנו הכי; בנהרדעא מתנו הכי: אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בבית דין, אבל חוץ לבית דין - משביעין אותה' ורב אמר: אפילו חוץ לבית דין נמי - אין משביעין אותה; רב לטעמיה, דרב לא מגבי כתובה לארמלתא.

וליאדרה [9] וליגבייה?

בשני דרב קילי נדרי [10].

ההיא דאתאי לקמיה דרב הונא; אמר לה "מה אעביד ליך? דרב לא מגבי כתובה לארמלתא!"?

אמרה ליה: "מידי הוא טעמא אלא דלמא נקיטנא מידי מכתובתי? חי ה' צבאות אם נהניתי מכתובתי כלום!"

אמר רב הונא: מודה רב בקופצת [11]!

ההיא דאתאי לקמיה דרבה בר רב הונא, אמר לה "מאי אעביד ליך דרב לא מגבי כתובה לארמלתא, ואבא מרי לא מגבי כתובה לארמלתא"?

אמרה ליה "הב לי מזוני"!

אמר לה: מזוני נמי לית ליך, דאמר רב יהודה אמר שמואל: 'התובעת כתובתה בבית דין - אין לה מזונות [12]'!

אמרה ליה: אפכוה לכורסיה [מין קללה, אולי רמז לכפיית המטה]! כבי תרי עבדא לי [13]! [14] הפכוה לכורסיה ותרצוה [15] - ואפילו הכי לא איפרק מחולשא [16].

אמר ליה רב יהודה לרב ירמיה ביראה: אדרה בבית דין [17], ואשבעה חוץ לבית דין, וליתי קלא וליפול באודני [18], דבעינא כי היכי דאעביד בה מעשה [19].

גופא: אמר רבי זירא אמר שמואל: לא שנו אלא אלמנה, אבל גרושה [20] - משביעין אותה.

וגרושה - דאדרה לא [21]? והא שלחו מתם [22]: 'איך פלוניתא בת פלוני קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הידיא, דמתקרי 'איה מרי [23]' ונדרת ואסרת פירות שבעולם עלה [24] דלא קבילת מכתובתה אלא גלופקרא [25] אחד, וספר תהלים אחד, וספר איוב וממשלות [26] – בלואים -


עמוד ב

[27] ושמנום [28] בחמשה מנה - לכשתבא לידכם הגבוה את השאר!'

אמר רב אשי: ההוא - גט יבמין הוה [29]!

התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת כו' [ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה]:

אמר רב הונא לא שנו [30] אלא בשלא ניסת [31], אבל ניסת - אין מדירין אותה.

ניסת - מאי טעמא?

דמיפר לה בעל [32].

כי לא ניסת נמי - לכי מנסבא מיפר לה בעל?

אֵין הבעל מיפר בקודמין [33].

וניחוש דלמא אזלה לגבי חכם ושרי לה?

קסבר 'צריך לפרט את הנדר' [34].

רב נחמן אמר: אפילו ניסת.

'ניסת' ודאי מיפר לה בעל?

דמדרינן לה ברבים [35].

מיתיבי: 'ניסת גובה כתובתה אם נדרה'; מאי לאו נדרה השתא [36]?

לא, דנדרה מעיקרא [37].

והתניא: 'ניסת, נודרת [38] וגובה כתובתה'?

תנאי היא [39]: דאיכא למאן דאמר נדר שהודר ברבים יש לו הפרה [40], ואיכא למאן דאמר אין לו הפרה [41].

איבעיא להו: צריך לפרט את הנדר או אינו צריך?

רב נחמן אמר: אינו צריך; רב פפא אמר: צריך:

רב נחמן אמר 'אינו צריך': דאי אמרת 'צריך' - זימנין דגייז ליה לדיבוריה [42], וחכם - מאי דשמע מיפר [43];

רב פפא אמר 'צריך' משום מילתא דאיסורא [44].

תנן: 'הנושא נשים בעבירה [45] - פסול עד שידור הנאה [46]'; ותני עלה 'נודר [47] ועובד [48], יורד [49] ומגרש'; ואי אמרת 'אינו צריך לפרט את הנדר' ליחוש דילמא אזיל לגבי חכם ושרי ליה?

הערות[עריכה]

  1. ^ שיהא חן האנשים בעיני הנשים לינשא להם
  2. ^ יועיל להמיתו
  3. ^ נשתכרה בו עיסה כעובי הדינר: שאם לא היה הדינר היתה נותנת עוד עיסה בככר
  4. ^ האי לאו אמת הוא
  5. ^ דהא שוגגת היא; ומפני שעונש שבועה מרובה נמנעו מלהשביעה
  6. ^ בדבר מועט, וסבורה שאין פרעון לה, שבשכר טורחה נוטלתו
  7. ^ ששבועת הדיינין של תורה היא, ונקט ספר תורה בידיה, או תפילין, ומשביע לה בשם או בכינוי, כדאשכחן באברהם: 'שים נא ידך וגו' ואשביעך בה' (בראשית כד), ועונשה מרובה; וחוץ לבית דין - שבועה דרבנן, בקללת ארור, ולא נקיט מידי, ואין עונשה כל כך
  8. ^ משום דנמנעו מלהשביעהּ; ואם איתא - לישבעה חוץ לבית דין ולגבייה כתובתה
  9. ^ כדתנן 'נודרת ליתומים כל מה שירצו'
  10. ^ קלים היו נדרים בעיניהם לעבור עליהם, הלכך לא סמכינן אנדרה לאגבוייה
  11. ^ הואיל וקפצה ונשבעה הרי נשבעה וגובה
  12. ^ מעתה, דגליא דעתה דבעי לאינסובי, ואיהו לא אתני בהדה אלא 'כל ימי מיגר ארמלותיך בביתי' שהיא אלמנה בשביל כבודו
  13. ^ כרב דלא מגבי כתובה וכשמואל להפסיד מזונות
  14. ^ ע"כ [אולי: על כן, כלומר: שלא תתקיים הקללה וימות -]
  15. ^ הפכו כסאו וזקפוהו, כדי שתתקיים הקללה בכך. פירוש אחר הפכו לכורסייה תשפל גדולתו
  16. ^ לא נצול מִלָבא לידי חולי
  17. ^ כל מה שירצו יתומים
  18. ^ חפץ אני שישמע הקול באזני שהוגבה כתובה בימי
  19. ^ כשמואל רבי [ואף על פי שרב יהודה היה מקודם תלמיד של רב, כדאיתא בסוכה ט,א רש"י ד"ה כי אמריתה קמיה דשמואל. רב יהודה תלמידו של רב ואח"כ של [רב אסי ואח"כ של] שמואל היה], להוציא מלבן של תלמידיו של רב, כגון רב הונא ובית דינו, שלא היו מגבין כתובות אלמנה
  20. ^ דלא טרחא קמייהו ולא מוריא היתירא
  21. ^ לא סגי בהדרה [בנדרהּ] - בתמיה
  22. ^ האשה מבבל היתה, והלכה היא ובעלה לארץ ישראל, וגרשה שם ותבעתו כתובתה, ועשו לה פסק דין על נכסיו שבבבל
  23. ^ כך היתה חניכתו
  24. ^ אם קבלה מכתובתה
  25. ^ קוטא [שמיכה]
  26. ^ ספר משלי
  27. ^ הביאתם לפנינו
  28. ^ ושמנו דמיהן
  29. ^ יבמה היה זה שנתן לה גט, לפוסלה על האחין, והיא באה לגבות כתובה מנכסי בעלה הראשון שנתארמלה הימנו
  30. ^ דגביא בהדרה
  31. ^ לאחֵר בשעת גביית כתובה
  32. ^ והיא סומכת על כך, ונודרת וגובה על שקר
  33. ^ בנדרים שקדמו לנשואין
  34. ^ הנשאל לחכם על נדרו - צריך לפרט היאך נדר הנדר הזה, וכי מפרטה קמיה דליתומים נדרה, וכך נדרה: "אם נהניתי מכתובתי כלום" - לא שרו לה
  35. ^ נודרת בפני עשרה; וקסבר נדר שהודר ברבים אין לו הפרה
  36. ^ בשעת גבייה לאחר נשואין, וקשיא לרב הונא
  37. ^ נדרה קודם נשואין - גובה אף אחר נשואין, דאינו מיפר בקודמים, דכתיב 'ואם בית אישה נדרה' (במדבר ל)
  38. ^ משמע נודרת השתא
  39. ^ לקמן פליגי בה בפרקין (מהףב)
  40. ^ ואליביה לא גביא משום דמיפר לה
  41. ^ ואליביה מדרינן לה ברבים וגביא
  42. ^ ואינו מפרש הכל
  43. ^ וחכם אינו מיפר אלא לדעת מה שישמע; הילכך לא יפרט על מה נדר, אלא יאמר "כך נדרתי ואסרתי עלי פירות מין פלוני"
  44. ^ שמא על דבר איסור נדרה, כגון על גיבוי כתובה, וכגון "יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם אעבור עבירה פלוני", ובא להתיר את נדרו סתם, ורוצה לעבור העבירה
  45. ^ כהן הנושא נשים פסולות לכהונה פסול לעבודה
  46. ^ ממנה, לגרשה; ומשנה היא בבכורות (מה,ב)
  47. ^ הנאה
  48. ^ עבודה, ואף על פי \ שעדיין לא גרשה
  49. ^ מן העבודה לאחר שסיים