ביאור:בבלי גיטין דף ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה

מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט ע פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משום עיגונא [1] - אקילו בה רבנן.

האי - קולא הוא [2]? חומרא הוא: דאי מצרכת ליה תרי [3] - לא אתי בעל מערער ופסיל ליה, חד - [4] אתי בעל ומערער [5] ופסיל ליה!?

כיון דאמר מר (לקמן דף ה,ב)</ref>: 'בפני כמה נותנו [6] לה [7]? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר: בפני שנים וחד אמר בפני שלשה' - מעיקרא מידק דייק [8], ולא אתי לאורועי נפשיה [9].

ולרבא, דאמר 'לפי שאין עדים מצויין לקיימו' - ליבעי תרי, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא?

עד אחד נאמן באיסורין.

אימר דאמרינן 'עד אחד נאמן באיסורין' - כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן דלא איתחזק איסורא, אבל הכא איתחזק איסורא דאשת איש - הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים?

בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי, כדרשי לקיש, דאמר ריש לקיש: 'עדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בבית דין [10]', ורבנן הוא דאצרוך, והכא משום עיגונא אקילו בה רבנן.

האי - קולא הוא? חומרא הוא: דאי מצרכת ליה תרי - לא אתי בעל מערער ופסיל ליה, חד - אתי בעל ומערער ופסיל ליה!?

כיון דאמר מר 'בפני כמה נותנו לה? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר 'בפני שנים' וחד אמר 'בפני שלשה' - מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה.

ורבא - מאי טעמא לא אמר כרבה?

אמר לך: מי קתני "בפני נכתב לשמה, בפני נחתם לשמה"?

ורבה - בדין הוא דליתני הכי, אלא דאי מפשת ליה דיבורא - אתי למגזייה [11].

השתא נמי אתי למגזייה?

חדא מתלת [12] גאיז [13], חדא מתרתי [14] לא גאיז [15].

ורבה – מאי טעמא לא אמר כרבא?

אמר לך: אם כן [16] - ניתני "בפני נחתם" ותו לא! "בפני נכתב" למה לי? שמע מינה בעינן 'לשמה'.

ורבא?

בדין הוא דליתני הכי [17], אלא [18] דאם כן אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד [19].

ורבה?

מי דמי? 1</ref> התם [20] - ידעינן [21]; הכא – "בפני" [22]; 2</ref> התם - אשה לא מהימנא, הכא - אשה מהימנא [23] התם - בעל דבר [24] לא מהימן, הכא בעל דבר מהימן [25]!

ורבא אמר לך: אטו הכא - כי אמרי 'ידעינן [26]' - מי לא מהימני [27]? וכיון דכי אמרי 'ידעינן' מהימני [28] - אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא [29] בעד אחד.

ולרבה - דאמר 'לפי שאין בקיאין לשמה - מאן האי תנא [30] דבעי כתיבה לשמה ובעי


עמוד ב

חתימה לשמה?:

1. אי רבי מאיר [31] - חתימה [32] בעי, כתיבה לא בעי [33], [34] דתנן [35]: 'אין כותבין [36] במחובר לקרקע [37]; כתבו על המחובר לקרקע, תלשו, חתמו ונתנו לה - כשר [38]'!

2. אי רבי אלעזר [39] - כתיבה בעי [40], חתימה לא בעי! וכי תימא: 'לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה – מדאורייתא, מדרבנן בעי - והא שלשה גיטין פסולין [41] דרבנן [42], ולא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה [43], דתנן [גיטין פ"ט מ"ד]: שלשה גיטין פסולין [44], ואם ניסת - הולד כשר: כתב בכתב ידו [45] ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן [46]; יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד [47] - הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם ניסת הולד כשר [48]; רבי אלעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה בפני עדים – כשר, וגובה [49] מנכסים משועבדים [50], שאין העדים חותמים על הגט אלא מפני תיקון העולם [51]!

ואלא רבי מאיר היא, וכי לא בעי רבי מאיר כתיבה לשמה - מדאורייתא, מדרבנן בעי.

והא אמר רב נחמן: אומר היה רבי מאיר: 'אפילו מצאו באשפה

הערות[עריכה]

  1. ^ להימניה לשליח
  2. ^ בתמיה
  3. ^ למימר 'לשמה'
  4. ^ השתא
  5. ^ ואוקי חד לבהדי חד
  6. ^ שליח זה
  7. ^ לאשתו, ואומר בפניהם 'בפני נכתב'
  8. ^ השליח, כשמקבלו מיד הבעל, ויודע בו שברצון מגרשה
  9. ^ ולא יבא ויערער עוד; ואי נמי עורר - אינו נאמן, דודאי דק במילתא שפיר
  10. ^ דלא חציף איניש לזיופי
  11. ^ דלא יאמר כולהו, ואמרינן לקמן (גיטין ה ב) כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין - הולד ממזר
  12. ^ תיבות, כגון 'בפני נכתב לשמה'
  13. ^ דזימנין דלא אמר אלא 'בפני נכתב'
  14. ^ כגון 'בפני נכתב'
  15. ^ וממילא שיילינן ליה אי נכתב לשמה, ואמר 'אין'; אי נמי סתמא (לשמה) קא מסהיד; ומיהו 'בפני נכתב ובפני נחתם' – אצרכוה, דכתיבה וחתימה בעינן לשמה, וכיון דכל חדא מילתא באפי נפשה היא - לא גייז
  16. ^ דטעמא משום קיום הוא
  17. ^ דלא בעי למימר נכתב
  18. ^ משום הכי אצרכוה:
  19. ^ דמוכחא מילתא דלקיומי אתי, ומאן דחזי – סבר: כל שטרות נמי - בחד מיקיימי: אי אתי חד סהדא ואמר 'מכיר אני כתב ידי העדים'
  20. ^ גבי קיום שטרות
  21. ^ יודעים אנו שזה כתב העדים הוא דקאמרי
  22. ^ קאמר, ולא קא מוכחא מילתא
  23. '^ אם הביאה גט לחבירתה, ואמרה בפני נכתב ובפני נחתם – מהימנא, כדתנן בפ"ב (מ"ז; (לקמן כג,ב) אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעליהן כו'); 3
  24. ^ אותו שמוציא השטר והשטר שלו
  25. ^ האשה עצמה מביאה את גיטה ממדינת הים בתורת שליחות, כגון דאמר לה בעלה "אל תתגרשי בו אלא בבית דין", ובלבד שתהא צריכה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" וכו' [בפרק ב (שם)]
  26. ^ יודע אני
  27. ^ הואיל ולדידיה, טעמא משום קיומא הוא - אי אמר "יודע אני בחתימת ידי העדים" - מי לא מהימן? דמה לי 'בפני' מה לי 'יודע אני'
  28. ^ וכיון דהכי הוא - אי לאו דמצרכינן נמי אכתיבה- דתיהוי היכר בין גיטין לשטרות
  29. ^ לקיימינהו
  30. ^ דמתניתין
  31. ^ דאמר עיקר השטר זו היא חתימתו
  32. ^ לשמה
  33. ^ דכי כתיב 'וכתב לה' - אחתימה כתיב
  34. ^ כדקתני לקמן
  35. ^ פ"ב מ"ד; דף כא,ב
  36. ^ לכתחילה
  37. ^ שמא יחתום במחובר ומפסיל, כדפרישית, והכי מפרש בפרק ב (כא,ב)
  38. ^ כתב גט על המחובר – כשר, ואף על גב דכתיב 'וכתב... ונתן' - מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שהוא מחוסר כתיבה, קציצה, ונתינה - אפילו הכי: כיון דחתמו בתלוש - מכשר ליה רבי מאיר; אלמא 'וכתב' דקרא - אחתימה הוא
  39. ^ דאמר מדאורייתא גט שאין עדיו חתומין עליו כשר, אלמא 'וכתב' - כתיבה היא דמשמע
  40. ^ לשמהּ
  41. ^ דקא חשיב בפרק בתרא (פו,א) וחד מינייהו 'אין עליו עדים'
  42. ^ כלומר: פסולייהו אפילו לתנא קמא לא הוי אלא מדרבנן, מדקתני אם ניסת הולד כשר
  43. ^ ופליג עלה רבי אלעזר, דאפילו לכתחילה תנשא, אלמא פסולא דרבנן נמי לית ליה
  44. ^ לכתחילה
  45. ^ ידי הבעל
  46. ^ באי זה זמן נכתב
  47. ^ וכתב ידי סופר
  48. ^ אלמא תנא קמא גופיה לא פסיל אלא מדרבנן; ומדפליג רבי אלעזר עליה [בסיפא, להלן] שמע מינה: אפילו לכתחילה מכשיר
  49. ^ כתובתה בגט זה
  50. ^ דתנן בכתובות (פ"ט מ"ט; פט,א): הוציאה גט ואין עמו כתובה - גובה כתובתה; לישנא אחרינא גובה מנכסים משועבדים: אם שטר מלוה הוא - גובה מנכסים משועבדים; שטר חוב נמי קרי 'גט', כדאמר בעלמא (בבא קמא צה א) וגט חוב שאין בו אחריות
  51. ^ שמא ימותו עדים, ושוב אין לו עדות - לפיכך נהגו לחתום, דאם ימותו - תראה חתימתם לעדים אחרים ויכירוהו