לדלג לתוכן

ביאור:בבלי גיטין דף ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת גיטין דף: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט
ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט
ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ | הדף המהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משום עיגונא[1] דק"ס בכת"י מ', ו1-3: ומשום עיגונא, וליתא והכא  – אקילו בה רבנן.

האי דק"ס בכת"י מ' וו2: והאי  – קולא הוא[2]? חומרא הוא: דאי מצרכת ליה תרי[3] – לא אתי בעל מערער דק"ס בכתי"י ו1-3 וא': ומערער  ופסיל ליה, חד – [4]אתי בעל ומערער דק"ס בכת"י מ' ופיר': מערער [5] ופסיל ליה!?

כיון דאמר מר[6]: 'בפני כמה נותנו[7] לה[8]? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר: בפני שנים וחד אמר בפני שלשה' – מעיקרא מידק דייק[9], ולא אתי לאורועי דק"ס בכת"י מ' וו2: אורועי  נפשיה[10].


ולרבא, דאמר 'לפי שאין עדים מצויין לקיימו' – ליבעי תרי, מידי דהוה אקיום שטרות דעלמא?

עד אחד נאמן באיסורין.

אימר דאמרינן 'עד אחד נאמן באיסורין' – כגון חתיכה ספק של חלב ספק של שומן דלא איתחזק איסורא דק"ס בכת"י פיר': באיסורא , אבל הכא איתחזק דק"ס בכתה"י: דאיתחזק; ובכת"י פיר': כיון דאיתחזק באיסורא  איסורא דאשת איש – הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים?

בדין הוא דבקיום שטרות נמי לא ליבעי דק"ס בכת"י פיר': בדין הוא דקיום שטרות נמי לא ליבעי תרי , כדרשי לקיש, דאמר ריש לקיש: 'עדים החתומים על השטר נעשו כמי שנחקרה עדותן בבית דין[11]', ורבנן הוא דאצרוך, והכא משום עיגונא אקילו בה רבנן.

האי – קולא הוא? חומרא הוא דק"ס בכת"י ו2: האי קולא היא? האי חומרא היא; ובכת"י ו3: האי קולא הוא? והא חומרא הוא : דאי מצרכת ליה תרי – לא אתי בעל מערער דק"ס בכת"י ו2,ו3 וא': ומערער  ופסיל ליה, חד – אתי בעל ומערער ופסיל ליה!?

כיון דאמר מר 'בפני כמה נותנו לה? רבי יוחנן ורבי חנינא: חד אמר 'בפני שנים' וחד אמר 'בפני שלשה' – מעיקרא מידק דייק ולא אתי לאורועי נפשיה.


ורבא – מאי טעמא לא אמר כרבה?

אמר לך דק"ס בכת"י פיא' וו1 נוסף: רבא : מי קתני "בפני נכתב לשמה, בפני דק"ס בכתה"י: ובפני  נחתם לשמה"?

ורבה – בדין הוא דליתני הכי, אלא דאי מפשת ליה דיבורא – אתי למגזייה[12].

השתא נמי אתי למגזייה?

חדא מתלת[13] גאיז[14], חדא מתרתי[15] לא גאיז[16].


ורבה – מאי טעמא לא אמר כרבא?

אמר לך דק"ס בכת"י פיר' וו1 נוסף: רבה : אם כן[17] – ניתני "בפני נחתם" ותו לא! "בפני נכתב" למה לי? שמע דק"ס בכת"י פיר': שמעת  מינה בעינן 'לשמה'.

ורבא?

בדין הוא דליתני הכי[18], אלא[19] דאם כן אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא בעד אחד[20].

ורבה?

מי דמי? 1התם[21] – "ידעינן"[22] דק"ס בכת"י מ', ו1 ו2: ידענו; בכת"י א', ו3: יודעין אנו; פיר': דיודעין אנו  הכא – "בפני"[23]דק"ס בכמה כתי"י: בפנינו  2התם – אשה לא מהימנא, הכא דק"ס בכת"י ו3: והכא  – אשה מהימנא[24]; 3התם – בעל דבר[25] לא מהימן, הכא בעל דבר מהימן[26]!

ורבא אמר לך: אטו הכא – כי אמרי 'ידעינן'[27] דק"ס בכת"י מ', ו3: ידענו; א': יודעין; פיר': יודעין אנו  – מי לא מהימני[28]? וכיון דק"ס בחלק מכתה"י: כיון  דכי אמרי 'ידעינן' דק"ס נ"א: ידענו; יודעין אנו  מהימני[29] – אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא[30] בעד אחד.


ולרבה – דאמר 'לפי שאין בקיאין לשמה' – מאן האי תנא[31] דבעי כתיבה לשמה ובעי


עמוד ב

חתימה לשמה?:

1. אי רבי מאיר[32] – חתימה[33] בעי, כתיבה לא בעי[34],[35] דתנן[36]: אין כותבין[37] במחובר לקרקע[38]; כתבו על המחובר לקרקע, תלשו, חתמו ונתנו לה – כשר[39]!

2. אי רבי אלעזר[40] – כתיבה בעי[41], חתימה לא בעי! וכי תימא: לעולם רבי אלעזר היא, וכי לא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה – מדאורייתא, דק"ס בכת"י מ', וו1,2, נוסף: הא; ובכת"י ו3: אבל  מדרבנן בעי – והא שלשה גיטין פסולין[42] דרבנן דק"ס בכת"י מ', ו3, וא': מדרבנן [43], ולא בעי רבי אלעזר חתימה לשמה[44], דתנן [גיטין פ"ט מ"ד]: שלשה גיטין פסולין[45], ואם ניסת – הוולד כשר: כתב בכתב ידו[46] ואין עליו עדים; יש עליו עדים ואין בו זמן[47]; יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד[48]הרי אלו שלשה גיטין פסולין, ואם ניסת הוולד כשר[49]; רבי אלעזר אומר: אף על פי שאין עליו עדים, אלא שנתנו לה בפני עדים – כשר, וגובה[50] מנכסים משועבדים[51]דק"ס בכת"י פיר' נוסף: לפי  שאין העדים חותמים על הגט דק"ס בכת"י מ': על השטר  אלא מפני תיקון העולם[52]!

ואלא דק"ס בכתה"י: אלא; ובכת"י א': לעולם  רבי מאיר היא, וכי לא בעי רבי מאיר כתיבה לשמה – מדאורייתא, דק"ס בכת"י מ', וו1,2, נוסף: הא; ובכת"י ו3: אבל  מדרבנן בעי?

והא אמר רב נחמן: אומר היה רבי מאיר: אפילו מצאו דק"ס בכת"י פיר': מצא גט  באשפה

הערות

[עריכה]
  1. ^ להימניה לשליח
  2. ^ בתמיה
  3. ^ למימר 'לשמה'
  4. ^ השתא
  5. ^ ואוקי חד לבהדי חד
  6. ^ (לקמן דף ה,ב)
  7. ^ שליח זה
  8. ^ לאשתו, ואומר בפניהם 'בפני נכתב'
  9. ^ השליח, כשמקבלו מיד הבעל, ויודע בו שברצון מגרשה
  10. ^ ולא יבא ויערער עוד; ואי נמי עורר – אינו נאמן, דוודאי דק במילתא שפיר
  11. ^ דלא חציף איניש לזיופי
  12. ^ דלא יאמר כולהו, ואמרינן לקמן (גיטין ה ב) כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין – הולד ממזר
  13. ^ תיבות, כגון 'בפני נכתב לשמה'
  14. ^ דזימנין דלא אמר אלא 'בפני נכתב'
  15. ^ כגון 'בפני נכתב'
  16. ^ וממילא שיילינן ליה אי נכתב לשמה, ואמר 'אין'; אי נמי סתמא (לשמה) קא מסהיד; ומיהו 'בפני נכתב ובפני נחתם' – אצרכוה, דכתיבה וחתימה בעינן לשמה, וכיון דכל חדא מילתא באפי נפשה היא – לא גייז
  17. ^ דטעמא משום קיום הוא
  18. ^ דלא בעי למימר נכתב
  19. ^ משום הכי אצרכוה:
  20. ^ דמוכחא מילתא דלקיומי אתי, ומאן דחזי – סבר: כל שטרות נמי – בחד מיקיימי: אי אתי חד סהדא ואמר 'מכיר אני כתב ידי העדים'
  21. ^ גבי קיום שטרות
  22. ^ יודעים אנו שזה כתב העדים הוא דקאמרי
  23. ^ קאמר, ולא קא מוכחא מילתא
  24. ^ אם הביאה גט לחבירתה, ואמרה בפני נכתב ובפני נחתם – מהימנא, כדתנן בפ"ב (מ"ז; (לקמן כג,ב) אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעליהן כו')
  25. ^ אותו שמוציא השטר והשטר שלו
  26. ^ האשה עצמה מביאה את גיטה ממדינת הים בתורת שליחות, כגון דאמר לה בעלה "אל תתגרשי בו אלא בבית דין", ובלבד שתהא צריכה לומר "בפני נכתב ובפני נחתם" וכו' [בפרק ב (שם)]
  27. ^ יודע אני
  28. ^ הואיל ולדידיה, טעמא משום קיומא הוא – אי אמר "יודע אני בחתימת ידי העדים" – מי לא מהימן? דמה לי 'בפני' מה לי 'יודע אני'
  29. ^ וכיון דהכי הוא – אי לאו דמצרכינן נמי אכתיבה – דתיהוי היכר בין גיטין לשטרות
  30. ^ לקיימינהו
  31. ^ דמתניתין
  32. ^ דאמר עיקר השטר זו היא חתימתו
  33. ^ לשמה
  34. ^ דכי כתיב 'וכתב לה' – אחתימה כתיב
  35. ^ כדקתני לקמן
  36. ^ פ"ב מ"ד; דף כא,ב
  37. ^ לכתחילה
  38. ^ שמא יחתום במחובר ומפסיל, כדפרישית, והכי מפרש בפרק ב (כא,ב)
  39. ^ כתב גט על המחובר – כשר, ואף על גב דכתיב 'וכתב... ונתן' – מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה, יצא זה שהוא מחוסר כתיבה, קציצה, ונתינה – אפילו הכי: כיון דחתמו בתלוש – מכשר ליה רבי מאיר; אלמא 'וכתב' דקרא – אחתימה הוא
  40. ^ דאמר מדאורייתא גט שאין עדיו חתומין עליו כשר, אלמא 'וכתב' – כתיבה היא דמשמע
  41. ^ לשמהּ
  42. ^ דקא חשיב בפרק בתרא (פו,א) וחד מינייהו 'אין עליו עדים'
  43. ^ כלומר: פסולייהו אפילו לתנא קמא לא הוי אלא מדרבנן, מדקתני אם ניסת הולד כשר
  44. ^ ופליג עלה רבי אלעזר, דאפילו לכתחילה תנשא, אלמא פסולא דרבנן נמי לית ליה
  45. ^ לכתחילה
  46. ^ ידי הבעל
  47. ^ באי זה זמן נכתב
  48. ^ וכתב ידי סופר
  49. ^ אלמא תנא קמא גופיה לא פסיל אלא מדרבנן; ומדפליג רבי אלעזר עליה [בסיפא, להלן] שמע מינה: אפילו לכתחילה מכשיר
  50. ^ כתובתה בגט זה
  51. ^ דתנן בכתובות (פ"ט מ"ט; פט,א): הוציאה גט ואין עמו כתובה פט גובה כתובתה; לישנא אחרינא גובה מנכסים משועבדים: אם שטר מלוה הוא פט גובה מנכסים משועבדים; שטר חוב נמי קרי 'גט', כדאמר בעלמא (בבא קמא צה א) וגט חוב שאין בו אחריות
  52. ^ שמא ימותו עדים, ושוב אין לו עדות - לפיכך נהגו לחתום, דאם ימותו - תראה חתימתם לעדים אחרים ויכירוהו