ביאור:בבלי גיטין דף עט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת גיטין פרק: א ב ג ד ה ו ז ח ט
מסכת גיטין דף:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
עז
עח
עט
פ
פא
פב
פג
פד
פה
פו
פז
פח
פט
צ | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
משנה:
היתה עומדת על ראש הגג וּזְרָקוֹ לה - כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת.
הוא מלמעלה והיא מלמטה, וּזְרָקוֹ לה - כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרף - הרי זו מגורשת.
גמרא:
והא לא מינטר [1]?
אמר רב יהודה אמר שמואל: בגג שיש לו מעקה עסקינן.
עולא בר מנשיא משמיה דאבימי אמר: הכא [2] בפחות משלשה סמוך לגג עסקינן, דכל פחות משלשה סמוך לגג - כגג דמי [3].
הוא מלמעלה:
והא לא מינטר [4]?
אמר רב יהודה אמר שמואל: כגון שהיו מחיצות התחתונות [5] עודפות על העליונות [6]; וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות; וכן אמר עולא אמר רבי יוחנן: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות.
אמר ליה רבי אבא לעולא: כמאן? כרבי דאמר 'קלוטה [7] - כמי שהונחה [8] דמיא' [9]!
אמר ליה: אפילו תימא רבנן; עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת, אבל הכא - משום אינטורי הוא, והא קא מינטר! וכן אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפות על העליונות.
וא"ל רבי זירא לרבי אסי [10]: כמאן? כרבי, דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא;
אמר ליה: אפילו תימא רבנן: עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אלא לענין שבת, אבל הכא - משום אינטורי הוא, והא קא מינטר.
נמחק:
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שנמחק דרך ירידה [11], אבל נמחק דרך עלייה [12] – לא [13];
מאי טעמא?
מעיקרא לא למינח קאי.
נשרף:
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: לא שנו אלא שקדם גט לדליקה [14], אבל קדמה דליקה לגט – לא;
מאי טעמא? מעיקרא לשריפה קאזיל.
אמר רב חסדא: רשויות חלוקות בגיטין [15].
אמר ליה רמי בר חמא לרבא: מנא ליה לסבא הא?
אמר ליה: מתניתין היא: 'היתה עומדת על ראש הגג, וּזְרָקוֹ לה - כיון שהגיע גט לאויר הגג הרי זו מגורשת' - במאי עסקינן? אילימא בגג דידה וחצר דידה - למה לי אויר הגג [כבר באויר החצר הרי הוא ברשותה, ותהא מגורשת עוד לפני שהגיע לויר הגג]? אלא בגג דידיה וחצר דידיה - כי הגיע לאויר הגג מאי הוי [הרי לא הגיע לרשותה]!? אלא פשיטא בגג דידה וחצר דידיה; אימא סיפא: 'הוא מלמעלה והיא מלמטה, וּזְרָקוֹ לה - כיון שיצא מרשות הגג, נמחק או נשרף - הרי זו מגורשת' ואי בגג דידה וחצר דידיה - אמאי מגורשת [דוקא כשהגיע לאויר רשותו? היתה צריכה להיות מגורשת קודם לכן, כאשר הגט יוצא מידו לאויר הגג, שהוא רשותה]!? אלא בגג דידיה וחצר דידה; רישא בגג דידה וחצר דידיה, סיפא בגג דידיה וחצר דידה? אלא לאו - דאושלה [שהשאיל לה] מקום, דחד מקום מושלי אינשי, תרי מקומות לא מושלי אינשי!?
אמר ליה: מידי איריא? דלמא הא כדאיתא והא כדאיתא: רישא בגג דידה וחצר דידיה [16], סיפא בגג דידיה וחצר דידה [17].
אמר רבא: שלש מדות בגיטין [18]:
הא דאמר רבי 'קלוטה כמי שהונחה', ופליגי רבנן עליה - הני מילי [19] לענין שבת, אבל הכא - משום אינטורי הוא והא מינטר;
והא דאמר רב חסדא 'נעץ קנה ברשות היחיד [20], ובראשו טרסקל, וזרק [21] ונח על גביו - אפילו גבוה מאה אמה חייב [22], לפי שרשות היחיד עולה עד לרקיע' - הני מילי [23] לענין שבת, אבל הכא [24], [25] משום אינטורי הוא [26], והא לא מינטר;
והא דאמר רב יהודה אמר שמואל 'לא יעמוד אדם בגג זה ויקלוט מי גשמים מגגו של חבירו [27], שכשם שדיורין חלוקין מלמטה כך דיורין חלוקין מלמעלה' [28] - הני מילי [29] לענין שבת, אבל לענין גט [30] - [31] משום קפידא הוא [32], וכולי האי [33] - לא קפדי אינשי.
אמר אביי: שתי חצרות זו לפנים מזו, פנימית שלה וחיצונה שלו, ומחיצות החיצונות עודפות על הפנימיות, וּזְרָקוֹ לה - כיון שהגיע לאויר מחיצות החיצונה - הרי זו מגורשת'; מאי טעמא? פנימית גופה במחיצות החיצונה קא מינטרה [34], מה שאין כן בקופות: שתי קופות, זו בתוך זו, פנימית שלה וחיצונה שלו, וּזְרָקוֹ לה - אפילו הגיע לאויר פנימית אינה מגורשת; מאי טעמא? דהא לא נח [35];
וכי נח מאי הוי? כליו של לוקח ברשות מוכר הוא?
הכא במאי עסקינן: בקופה [החיצונה] שאין לה שוליים [36].
משנה [במשניות: משנה ד]:
בית שמאי אומרים: פוטר אדם אשתו בגט ישן; ובית הלל אוסרין. ואיזהו גט ישן? כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה[37].
גמרא:
במאי קמיפלגי?
בית שמאי סברי: לא אמרינן גזרה שמא יאמרו 'גיטה קודם לבנה' [38], ובית הלל סברי: אמרינן גזרה שמא יאמרו 'גיטה קודם לבנה'.
אמר רב אבא אמר שמואל: אם נישאת - לא תצא;
ואיכא דאמרי: אמר רב אבא אמר שמואל: אם נתגרשה [39] - תינשא לכתחלה.
משנה [במשניות: משנה ה]:
כתב לשום מלכות שאינה הוגנת [40], [41] לשום מלכות מדי [42], לשום מלכות יון, לבנין הבית, לחורבן הבית [43], היה במזרח וכתב 'במערב', במערב וכתב 'במזרח'
- [44] תצא מזה ומזה [45] וצריכה גט מזה ומזה [46];
ואין לה לא כתובה, ולא פירות [47], ולא מזונות, ולא בלאות [48], לא על זה ולא על זה; אם נטלה מזה ומזה – תחזיר;
והולד ממזר מזה ומזה [49];
ולא זה וזה מטמאין לה [50],
ולא זה וזה זכאין לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה;
היתה בת ישראל נפסלת מן הכהונה [51];
הערות[עריכה]
- ^ אויר הגג, דאתי זיקא [רוח] ושדי ליה מקמי דלינח; וכי לא שדיה זיקא ואירע לו דבר אחר: שבא כלב וקלטו, או גשמים מחקוהו - אמאי קתני 'מגורשת' מן האויר? הא בעינן אויר שסופו לנוח
- ^ אויר דמתניתין - בהכי עסקינן:
- ^ דהוי כמאן דנח, והלכך קנאתו בהנחתו; דכיון דהגג - גבוה עשרה הוא - הויא לה חצר המשתמרת לכל דנייח בגויה
- ^ דקא סלקא דעתיה שהגג גבוה מחומת החצר, והיכי קתני 'כיון שיצא מרשות הגג מגורשת'? הא אין סופו לנוח, אפילו לא באת דליקה, דאתי זיקא [רוח] ודחי ליה חוץ למחיצות
- ^ של חצר
- ^ על מעקה של גג, דכי נפיק מגג מטא לאויר מחיצות חצר, ומשום הכי בעינן 'עודפות': דהאי דקאי בתוך מחיצות מעקת הגג, וזרקו כלפי מעלה כדי שיעבור את המעקה - יפול לחצר
- ^ בתוך האויר
- ^ לארץ
- ^ דתניא: הזורק בשבת מרשות הרבים לרשות הרבים, ורשות היחיד באמצע: רבי מחייב וחכמים פוטרים
- ^ גרסינן בה: כדשני עולא
- ^ כשזרקו כלפי מעלה כדי להעבירו את המעקה - לא נמחק, עד שהגיע לחזור ולירד
- ^ אף על פי שיצא מאויר הגג לאויר חצר, ומחיצות התחתונות עודפות
- ^ דדרך סילוקו לא מיקרי נתינה אלא דרך הנחתו לבא לרשותה
- ^ שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר
- ^ אם השאילה הבעל מקום בחצירו לקבלת גיטה - לא השאילה גגו או ביתו, ולא אמרינן 'לא קפיד', דתרי מקומות לא מושלי. משום דמייתי עלה ראיה ממתניתין נקט לה הכא
- ^ ובעינן אויר הגג
- ^ מיגרשא באויר חצר; אבל אי תרוייהו דידיה, ואושלה מקום - אימא לך דלא קפיד
- ^ חלוקות מדין שאר איסורין
- ^ דפליגי רבנן
- ^ בחצר, [והקנה] גבוה ממחיצת החצר
- ^ מרשות הרבים
- ^ דהויא לה הנחה ברשות היחיד, שאויר רשות היחיד עולה עד לרקיע אף על גב דאויר רשות הרבים אינו למעלה מעשרה, כדאמרינן במסכת שבת (ז,ב; ח,א)
- ^ דהוי כמונח לארץ
- ^ אם היה חצר של אשה וקנה נעוץ גבוה מן המחיצות - אינה מגורשת, שאין סופו לנוח לארץ, דרמי ליה זיקא חוץ למחיצות
- ^ וטעמא דגיטא
- ^ משום חצר המשתמרת הוא, דומיא דיָדָהּ
- ^ הצפין על גגו של חבירו, דהוי מוציא מרשות לרשות אם לא עירבו
- ^ שאף על פי שאינם דרים על הגגות - שייך נמי בהו איסור חילוק רשות
- ^ דחלוקת רשויות גגין כרשויות בתים
- ^ היו לו שני גגין סמוכין זה לזה, והשאילה מקום בזה לקבל את גיטה, וקיבלתו בזה
- ^ לא אמרינן הכא 'רשויות חלוקות', דהא דאמרן לעיל 'תרי מקומות לא מושלי אינשי' -
- ^ יש משאיל חצרו ומקפיד על ביתו
- ^ גגין סמוכין ואין תשמיש רגיל בהן
- ^ רגילה להשתמר, הלכך משועבדות הן לה וקנו לה
- ^ ואין מחיצות כלי עשוין לאוירן לשמור, דאין כלי עשוי אלא להניח בתוכו
- ^ פונ"ץ: דפנימית מונחת על גבי קרקע [ולא נחשבת כבתוך החיצונה]
- ^ Note: והוא כשיטת בית שמאי במשנה האחרונה במסכת: 'בית שמאי אומרים: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה'; ואם כן לפי זה אין גט ישן שכיחא, ולא שייך לגזור; ועוד: שהיות וגרשה – הוציא לעז על בניה. וכם בפירוש נאמר בירושלמי גיטין דף מח,א פרק ח הלכה ט: אמר רבי מנא: בית שמאי כדעתהון: בית שמאי, דאינון אמרין 'פוטר אדם את אשתו בגט ישן' - אינון דאמרין אינה צריכה הימנו גט שני; ובית הלל דאינון אמרין 'אינו פוטר בגט ישן' - אינון דאמרין 'צריכה הימנו גט שני'. אמר רבי יוסי בר בון: בית שמאי כדעתהון ובית הלל כדעתהון: בית שמאי, דאינון אמרין: לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה ערוה' - אינון דאמרין: מזוהמת היא מלפניו, ואינו חשוד עליה, לפיכך אינה צריכה ממנו גט שני; בית הלל, דאינון אמרין 'אפילו הקדיחה תבשילו' - אינון דאמרין: אינה מזוהמת מלפניו, והוא חשוד עליה, לפיכך צריכה ממנו גט שני.
- ^ שמא ישהה את הגט שנתים ושלש בין כתיבה לנתינה, ויהיו לה בנים ממנו בתוך הזמן, ואחר כך יגרשנה בו, ולימים - כשישתכח הדבר - יראו זמן הגט קודם ללידת הבן, ויהו סבורין שניתן לה משעת כתיבה, ויאמרו 'מן הפנויה נולד, משגרשה' - והוי פגם
- ^ בגט ישן והלך בעלה למדינת הים
- ^ מי שהיה בבבל וכתב 'בשנת כך וכך' למלכות אחרת; ובגמרא מפרש אמאי קרי לה 'שאינה הוגנת'
- ^ או שכתב
- ^ לפי שצריך לכתוב לשם מלכות שנכתב בה כדמפרש בגמרא
- ^ פסול מפני שלא כתב לשם המלכות [ששולטת במקום ששם כתבו]
- ^ אם ניסת בגט זה
- ^ תצא מן הראשון ומן השני
- ^ וצריכה גט שני מן הראשון וגט מן השני - ואף על פי שקדושי שני לא הוו קדושין; וביבמות (פח,ב) מפרש טעמא: גזרה שמא יאמרו: גירש ראשון גט גמור, ונשא שני, ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט
- ^ דין פירות שתקנו לה לאשה: פירקונה משביה תחת פירות; ועל אלו אין לה כלום
- ^ הקיימים מבגדים שהכניסה לו; וקנסא הוא דקנסוה, כדמפש ביבמות (צא,ב): דאיבעי לה אקרויה לגיטא
- ^ אם החזירה הראשון וילדה לו בן - הוי ממזר מדרבנן; וביבמות (פט,ב) אמרינן דאסור בממזרת, הואיל וכשר מן התורה
- ^ אם כהנים הם
- ^ דזונה היא; דסתם 'זונה' היינו אשת איש שמזנה תחת בעלה לאחרים, דהיינו 'נפקת ברא'