ביאור:בבלי עבודה זרה דף ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה


מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

משנה:

לפני אידיהן של עובדי כוכבים שלשה ימים - אסור לשאת ולתת עמהם, להשאילן ולשאול מהן, להלוותן וללוות מהן [1], לפורען ולפרוע מהן [2];

רבי יהודה אומר: נפרעין מהן, מפני שמיצר הוא לו.

אמרו לו: אף על פי שמיצר הוא עכשיו - שמח הוא לאחר זמן [3].

גמרא:

רב ושמואל: חד תני 'אידיהן' וחד תני 'עידיהן':

מאן דתני 'אידיהן' לא משתבש, ומאן דתני 'עידיהן' לא משתבש:

מאן דתני 'אידיהן' לא משתבש, דכתיב (דברים לב לה) [לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם] כי קרוב יום אידם [וחש עתדת למו] [4]; ומאן דתני 'עידיהן' לא משתבש, דכתיב (ישעיהו מג ט) [כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו] יתנו עידיהם ויצדקו [וישמעו ויאמרו אמת]. [5]

ומאן דתני 'אידיהן' מאי טעמא לא תני 'עידיהן'?

אמר לך: תברא עדיף.

ומאן דתני 'עידיהן' מאי טעמא לא תני 'אידיהן'?

אמר לך?: מאן קא גרים להו תברא? עדות שהעידו בעצמן [6]! הלכך עדות עדיפא.

והאי 'יתנו עידיהם ויצדקו' בעובדי כוכבים כתיב? הא בישראל כתיב, דאמר רבי יהושע בן לוי: כל מצות שישראל עושין בעולם הזה באות ומעידות להם לעולם הבא, שנאמר 'יתנו עידיהם ויצדקו' - אלו ישראל; 'ישמעו ויאמרו אמת' אלו עובדי כוכבים [7]!

אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע: מאן דאמר 'עידיהן' – מהכא: (ישעיהו מד ט) יוצרי פסל כולם תוהו וחמודיהם בל יועילו ועידיהם המה [בל יראו ובל ידעו למען יבשו] [8].

דרש רבי חנינא בר פפא, ואיתימא רבי שמלאי: לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה [ומניחו] בחיקו, ואומר למי שעסק בה – "יבא ויטול שכרו"; מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים בערבוביא [9], שנאמר (ישעיהו מג ט) כל הגוים נקבצו יחדו [ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עידיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת]; אמר להם הקדוש ברוך הוא: אל תכנסו לפני בערבוביא, אלא תכנס כל אומה ואומה


עמוד ב

וסופריה [10], שנאמר [11] 'ויאספו לאומים', ואין לאום אלא מלכות [12], שנאמר (בראשית כה כג) [ויאמר ה' לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו] ולאום מלאום יאמץ [ורב יעבד צעיר] [13].

ומי איכא ערבוביא קמי הקב"ה [14]?

[15] אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו [בהדי הדדי] דלישמעו מאי דאמר להו [16];

[מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה;

מאי טעמא?

משום דחשיבא.

ומנלן דחשיבא?

דכתיב: (דניאל ז כג) [כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיה תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל] ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה - אמר רבי יוחנן: זו רומי חייבת שטבעה [17] יצא בכל העולם.

ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא?

כדרב חסדא, דאמר רב חסדא: מלך וצבור - מלך נכנס תחלה [18] לדין, שנאמר (מלכים א ח נט) [ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני ה' קרבים אל ה' אלהינו יומם ולילה] לעשות משפט עבדו [19] ומשפט עמו ישראל [דבר יום ביומו]

וטעמא מאי?

איבעית אימא: לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי,

ואיבעית אימא: מקמי דליפוש חרון אף [20].

אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם?

אומרים לפניו: ריבונו של עולם! הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו [21], וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה [22].

אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם! כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם: תקנתם שווקים להושיב בהן זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמכם; כסף וזהב - שלי הוא, שנאמר (חגי ב ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות; כלום יש בכם מגיד זאת? [שנאמר מי בהם יגיד זאת [ישעיהו מג,ט: כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת]], ואין 'זאת' אלא תורה, שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה [לפני בני ישראל]!

מיד יצאו בפחי נפש.

יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה;

מ"ט דהא חשיבא בתרה;

ומנלן?

דכתיב (דניאל ז ה) וארו [23] חיוא אחרי [24] תנינא [בספרינו: תנינה] דמיא לדוב [ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא], ותני רב יוסף: אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין [בשר] [25] כדוב, ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב [26].

אמר להם הקב"ה: במאי עסקתם?

אומרים לפניו: ריבונו של עולם! הרבה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה.

אמר להם הקב"ה: כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם: תקנתם גשרים ליטול מהם מכס, כרכים לעשות בהם אנגריא [27], מלחמות - אני עשיתי, שנאמר (שמות טו ג) ה' איש מלחמה [ה' שמו]; כלום יש בכם מגיד זאת? [שנאמר מי בהם יגיד זאת [ישעיהו מג,ט: כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת]], ואין 'זאת' אלא תורה, שנאמר (דברים ד מד) וזאת התורה אשר שם משה [לפני בני ישראל]!

מיד יצאו בפחי נפש.

וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא מהניא ולא מידי, מאי טעמא עיילא?

אמרי: אינהו סתרי בית המקדש, ואנן בנינן [28]!

וכן לכל אומה ואומה.

וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי, מאי טעמא עיילי?

סברי: הנך אישתעבדו בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל [29].

מאי שנא הני דחשיבי ומאי שנא הני דלא חשיבי להו?

משום דהנך משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא.

אומרים לפניו: ריבונו של עולם, כלום נתת לנו ולא קיבלנוה?

ומי מצי למימר הכי? והכתיב (דברים לג ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו [הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת למו], וכתיב (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבוא [וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ]; מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן [30]? אמר רבי יוחנן: מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה;

אלא הכי אמרי:

כלום קיבלנוה ולא קיימנוה [31]?

ועל דא תברתהון [32], אמאי לא קבלתוה?

אלא כך אומרים לפניו:

ריבונו של עולם: כלום כפית עלינו הר כגיגית [33] ולא קבלנוה, כמו שעשית לישראל, דכתיב (שמות יט יז) [ויוצא משה את העם לקראת האלקים מן המחנה] ויתיצבו בתחתית ההר, ואמר רב דימי בר חמא: מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם: אם אתם מקבלין את התורה – מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם!

מיד אומר להם הקב"ה: הראשונות ישמיעונו שנאמר (ישעיהו מג ט) [כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת] וראשונות ישמיענו [יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת]: שבע מצות שקיבלתם - היכן קיימתם?

ומנלן דלא קיימום?

דתני רב יוסף: (חבקוק ג ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים [ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו] [34]; מאי ראה? ראה שבע מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום; כיון שלא קיימום - עמד והתירן להן.

איתגורי איתגור? אם כן מצינו חוטא נשכר!?

אמר מר בריה דרבינא:

הערות[עריכה]

  1. ^ 'שאלה' - במידי דהדר בעין, כגון בהמה וכלים, דכתיב (שמות כב יג) 'כי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת'; 'מלוה' - במידי דלא הדר בעין, כגון מעות, דכתיב (שם) 'אם כסף תלוה את עמי' [פסוק כד]: דמלוה להוצאה נתנה, ומשלם לו מעות אחרים
  2. ^ וכולהו משום דאזיל ומודה לעבודת כוכבים ביום אידו
  3. ^ למחר
  4. ^ 'יום אידם' היינו עבודת כוכבים, כדכתיב בההיא פרשה [פסוק לח] 'יקומו ויעזרכם'
  5. ^ השתא סלקא דעתיה דבעובדי כוכבים כתיב, ואתמוהי מתמה: יתנו עובדי כוכבים עידיהם: יבואו עבודות כוכבים שעבדו ויעידו עליהם ויצדיקום?
  6. ^ ביום הדין, שעבדו לעבודת כוכבים בעולם הזה
  7. ^ ישמעו עובדי כוכבים את העדות שמצות מעידות, ויאמרו "אמת, דין הוא" שראוין ישראל להצטדק
  8. ^ 'ועידיהם המה': עבודת כוכבים תבוא ותעיד על עובדיה לחייבם
  9. ^ כולן מעורבבין, ולא אומה ואומה בפני עצמה
  10. ^ וחכמיה
  11. ^ שם
  12. ^ מלכות כשהיא לבדה
  13. ^ 'ולאום מלאום' מתרגמינא 'ומלכו ממלכו'; ועוד 'יאמץ' לא שייך אלא במלכות; וס"ת - מסיפיה דקרא נפקא לן לקמן: 'מי (בהם) יגיד זאת'
  14. ^ והלא כולם נסקרין בסקירה אחת, שנאמר 'היוצר יחד לבם' (תהלים לג טו), כדאמר בראש השנה (דף יח.)
  15. ^ ומשני:
  16. ^ לדידיה לא מהניא ערבוביא, אבל לדידהו מהניא ערבוביא: דמבלבלי ומסתתמי טענותיהם
  17. ^ שמעה
  18. ^ לפני הקב"ה
  19. ^ שלמה המלך
  20. ^ של הקב"ה מפני פשעי צבור: שמא חס ושלום יפרע מן המלך כל סורחנו מפני החרון
  21. ^ שווקים ומרחצאות וכסף וזהב הוא עסקן של רומיים; גשרים וכרכים ומלחמות הוא עסקן של פרסיים
  22. ^ שיהא להם פנאי: שמוצאין להשתכר בשוק, ומוצאין מזונותיהן וצרכיהן בלי טורח ומתעדנין במרחצאות
  23. ^ והנה
  24. ^ אחרת
  25. ^ שמינים, כמו (שבת דף קלז) 'קטן המסורבל בבשר'; ולשון מלבוש הוא, כמו 'כפיתו בסרבליהון' (דניאל ג כא)
  26. ^ דוב אין לו מנוחה אלא הולך ובא כל שעה
  27. ^ עבודת המלך המוטלת על יושבי כרכים לעשות מלחמות [ולצאת בצבא] וליטול בהמתן בעבודתו
  28. ^ בית שני בנה כורש
  29. ^ אינהו פרסיים משתעבדין בישראל בגלות בבל, וטיטוס הגלם לרומי, ועדיין כולם משועבדים [להם]
  30. ^ ארץ ישמעאל, דכתיב בהגר 'במדבר פארן' (בראשית כא כא)
  31. ^ כלומר: משום דלא קבלנוה לא קיימנוה
  32. ^ פירכא היא: כלומר: נמצא תשובה זו קטיגור להם
  33. ^ קופא בלע"ז, ומטילין בה שכר
  34. ^ 'ראה ויתר גוים': נראה בעיניו וישר להתירן