ביאור:בבלי עבודה זרה דף כה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עבודה זרה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
(יהושע י יג) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו [1] הלא היא כתובה על ספר הישר [2] [ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים] [3] - מאי 'ספר הישר'?
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו 'ישרים' [4], שנאמר (במדבר כג י) [מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל] תמות נפשי מות ישרים [ותהי אחריתי כמהו] [5];
היכא רמיזא [6]?
(בראשית מח יט) [וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתיה גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו] וזרעו יהיה מלא הגוים; אימתי 'יהיה מלא הגוים'? - בשעה שעמדה לו חמה ליהושע [7].
'ספר משנה תורה וספר שופטים' לא גרסינן הכא, ואגב ריהטא דגירסא דלקמן ניקבעה היא, ושבשתא היא: דהא לא רמיזא ביה[8]
'ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים' [9]; וכמה?
אמר רבי יהושע בן לוי: עשרים וארבעה שעי [10]: אזיל שית [11] וקם שית [12], אזיל שית [13] וקם שית [14] - כולה מלתא [15] 'כיום תמים [16]' [17].
רבי אלעזר אמר: שלשים ושית [18]: אזיל שית וקם תריסר, אזיל שית וקם תריסר: עמידתו 'כיום תמים'.
רבי שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה [19]: אזיל שית וקם תריסר, אזיל שית וקם עשרים וארבעה, שנאמר 'ולא אץ לבוא כיום תמים' - מכלל דמעיקרא לאו כיום תמים הוה.
איכא דאמרי [20] בתוספתא [21] פליגי [22]:
רבי יהושע בן לוי אמר: עשרים וארבעה [23]: אזיל שית וקם תריסר, אזיל שית וקם תריסר; עמידתו 'כיום תמים';
רבי אלעזר אמר: שלשים ושש [24]: אזיל שית וקם תריסר, אזיל שית וקם עשרים וארבעה, 'ולא אץ לבוא כיום תמים' [25];
רבי שמואל בר נחמני אמר: ארבעים ושמונה: אזיל שית וקם עשרים וארבעה, אזיל שית וקם עשרים וארבעה [26]: [27] מקיש עמידתו [28] לביאתו [29]: מה ביאתו 'כיום תמים' - אף עמידתו 'כיום תמים'.
תנא: כשם שעמדה לו חמה ליהושע - כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון.
יהושע – קראי; נקדימון בן גוריון – גמרא [30]; למשה מנלן?
אתיא 'אחל' 'אחל': כתיב הכא [31]: (דברים ב כה) [היום הזה] אחל תת פחדך [ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך], וכתיב התם ביהושע (יהושע ג ז) [ויאמר ה' אל יהושע היום הזה] אחל גדלך [בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך].
ורבי יוחנן אמר: אתיא 'תת' 'תת': כתיב הכא 'אחל תת פחדך', וכתיב ביהושע (יהושע י יב) [אז ידבר יהושע לה’] ביום תת ה' את האמורי [, לפני בני ישראל; ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון].
רבי שמואל בר נחמני אמר: מגופיה דקרא שמעת ליה: (דברים ב כה) [היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים] אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך - אימתי 'רגזו וחלו מפניך'? - בשעה שעמדה לו חמה למשה.
מיתיבי: [32] ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו [לשמע ה' בקול איש כי ה' נלחם לישראל]: איבעית אימא: שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי, ואיבעית אימא אבני ברד לא הוו [33], דכתיב (יהושע י יא) ויהי בנוסם מפני בני ישראל הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים עד עזקה וימותו [רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב]!
[34] כתיב (שמואל ב א יח) ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר [35]; מאי 'ספר הישר'?
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב, שנקראו ישרים, דכתיב בהו (במדבר כג י) [מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל] תמות נפשי מות ישרים [ותהי אחריתי כמהו]; והיכא רמיזא? - (בראשית מט ח) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך [ישתחוו לך בני אביך]; ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף? - הוי אומר זו קשת [36].
רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה 'ספר הישר'? דכתיב [37] (דברים ו יח) ועשית הישר והטוב בעיני ה' [למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע ה' לאבתיך]; והיכא רמיזא? (דברים לג ז) [וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו] ידיו רב לו [ועזר מצריו תהיה]; ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים? - הוי אומר זו קשת.
רבי שמואל בר נחמני אמר: זה ספר שופטים; ואמאי קרו ליה 'ספר הישר' דכתיב (שופטים יז ו) בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה; והיכא רמיזא? - (שופטים ג ב) [רק] למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה [רק אשר לפנים לא ידעום]; ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד? - הוי אומר זו קשת.
ומנלן [38] - דביהודה כתיב?
דכתיב [39] (שופטים א א-ג) [ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל בה' לאמר] מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו [פסוק ב] ויאמר ה' יהודה יעלה [הנה נתתי את הארץ בידו] [40].
(שמואל א ט כד) וירם הטבח את השוק וְהֶעָלֶיהָ [41] וישם לפני שאול [ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא]; [42] מאי 'והעליה'?
רבי יוחנן אומר: שוק ואליה; מאי ' וְהֶעָלֶיהָ'? - דמסמכא שוק לאליה [43];
ורבי אלעזר אומר: שוק וחזה; מאי ' וְהֶעָלֶיהָ'? - דמחית לה לחזה עילויה דשוק [44]: כי בעי אנופי ומנפי ליה1 [45]
ורבי שמואל בר נחמני אמר: שוק ושופי [46]: מאי והעליה שופי עילויה דשוק קאי.
לא תתייחד אשה עמהם:
במאי עסקינן? אילימא בחד - דכוותה גבי ישראל מי שרי? והתנן [קידושין פ"ד מ"יא] 'לא יתייחד איש אחד עם שתי נשים' [47]?
אלא בתלתא [48];
דכוותה גבי ישראל בפרוצים - מי שרי [49]? והתנן: [שם] 'אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים', ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו אלא בכשרים, אבל בפרוצים - אפילו עשרה נמי לא! מעשה היה והוציאוה [50] עשרה במטה [51]!'
לא, צריכא באשתו [52] עמו: עובד כוכבים - אין אשתו משמרתו [53], אבל ישראל - אשתו משמרתו [54].
ותיפוק ליה [55] משום שפיכות דמים?
אמר רבי ירמיה: באשה חשובה עסקינן, דמירתתי מינה [56].
רב אידי אמר: אשה - כלי זיינה עליה [57].
מאי בינייהו [58]?
איכא בינייהו אשה חשובה בין אנשים ושאינה חשובה בין הנשים [59].
תניא כוותיה דרב אידי בר אבין: האשה - אף על פי שהשלום עמה [60] - לא תתייחד עמהן, מפני שחשודין על העריות [61].
לא יתייחד אדם עמהן:
תנו רבנן: 'ישראל שנזדמן לו עובד כוכבים בדרך - טופלו לימינו [62]; רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: בסייף [63] - טופלו לימינו [64]; במקל [65] - טופלו לשמאלו [66].
היו עולין במעלה [67] או יורדין בירידה - לא יהא ישראל למטה ועובד כוכבים למעלה, אלא ישראל למעלה ועובד כוכבים למטה [68]; ואל ישוח לפניו [69], שמא ירוץ [70] את גולגלתו.
שאלו להיכן הולך - ירחיב לו את הדרך [71], כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע, דכתיב (בראשית לג יד) [יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים] עד אשר אבא אל אדוני שעירה, וכתיב (בראשית לג יז) ויעקב נסע סכותה [ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות] [72].
מעשה בתלמידי רבי עקיבא שהיו הולכים לכזיב; פגעו בהן ליסטים, אמרו להן: לאן אתם הולכים? אמרו להן: לעכו [73].
כיון שהגיעו לכזיב – פירשו; אמרו להן: תלמידי מי אתם?
אמרו להן: תלמידי רבי עקיבא.
אמרו להן: אשרי רבי עקיבא ותלמידיו שלא פגע בהן אדם רע מעולם.'
רב מנשה הוה אזל
הערות
[עריכה]- ^ ינקום ישראל מאויביו
- ^ שעתיד ליעשות לי נס
- ^ ביהושע כתיב, כשנלחם עם חמשת המלכים הצרים על הגבעונים, והכא נקט לה משום דפליגי לעיל ר"ח ורבי שמואל בר נחמני במדרש פסוקא ד'וישרנה' ופליגי נמי במדרש ד'ויעמד השמש'; 'וידום' = שתק; מלומר: שירה שבכל עת לכתו אינו שותק, ובעמידתו שותק, ויהושע אומר שירה בשבילה, דכתיב 'אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' וגו' (יהושע י יב)
- ^ היינו ספר בראשית: שמעשה אבות כתובים בו
- ^ בלעם מבקש על עצמו שימות מיתה של גויעה כמותן
- ^ בבראשית שעתיד יהושע לבא לנס זה
- ^ יהושע - משבט אפרים בא, כדכתיב (במדבר יג ח) 'למטה אפרים הושע בן נון' וכתיב באפרים: 'וזרעו יהיה מלא הגוים': כל הארצות נתמלאו מיראתו ומאימתו: זרעו של אפרים יהיה מלא הגוים: אדם נוצח כאן מלחמה ואין בני אספמייא יודעין בה, אבל בשעה שעמדה לו חמה ליהושע - נראה לכל העולם ויראו מפניו
- ^ 'ספר משנה תורה וספר שופטים' לא גרסינן הכא, ואגב ריהטא דגירסא דלקמן ניקבעה היא, ושבשתא היא: דהא לא רמיזא ביה.
- ^ 'ויעמד השמש' - יש במשמעה שתי עכבות: אחת בחצי השמים, והיינו 'בחצי היום' ואחת סמוך לשקיעתו; דכתיב 'ולא אץ לבוא' אלא שהה 'כיום תמים', דהיינו עשרים וארבע שעות: ד'יום' אינו תמים ושלם אלא עם לילו
- ^ היה אותו יום מעלות השחר עד יציאת הכוכבים
- ^ עד חצי השמים
- ^ דכתיב 'ויעמד השמש'
- ^ עד ערב
- ^ כדכתיב 'ולא אץ לבוא'
- ^ הילוכו ועמידתו
- ^ עשרים וארבע של יום ולילה דשאר ימים
- ^ ו'יום תמים' - אכולה מילתא קאי: אהלוך ואעמידה
- ^ ד'יום תמים' דקרא - אעמידה לחוד קאי
- ^ ד'יום תמים' דקרא - אשהיה דשקיעה קאי, וקמייתא דלא כתיב ביה 'כיום תמים' - סתם עמידה שנים עשר שעות, כעמידה שדרכו לעמוד ולשתוק בלילה
- ^ הנך שיעורי דהנך רבנן
- ^ שניתוסף על היום
- ^ קאמרי להו
- ^ הואי התוספתא, ו'יום תמים' - אעמידה קאי
- ^ הוי תוספתא
- ^ ו'יום תמים' דקרא - אעמידה ד'לא אץ לבוא' קאי, וקמייתא סתמא י"ב שעות, כתורת לילה
- ^ ורבי שמואל בר נחמני סבר ד'כיום תמים' - אעמידה ד'ולא אץ לבוא' קאי
- ^ ומיהו
- ^ דחצי השמים
- ^ לביאתו ד'לא אץ לבוא'
- ^ שהלווהו הגמון (אחד) עשר מעינות כו' במסכת תענית בפרק 'סדר תעניות אלו' (דף יט:)
- ^ במלחמת סיחון
- ^ במעשה דיהושע כתיב (יהושע י יד)
- ^ דלא היו במשה
- ^ בקינה שקונן דוד על שאול
- ^ דבני יהודה היו מושכי קשת
- ^ המושך בקשת - נותן ידיו כנגד עיניו, דהיינו מול העורף: הטרי"ל בלע"ז
- ^ במשנה תורה
- ^ דקרא
- ^ ברישא דסיפרא
- ^ אלמא סתם מלחמה דסיפרא איהודה קיימי
- ^ מה שעליה
- ^ משום פלוגתא דהני אמוראי גופייהו נקט לה:
- ^ השוק סמוך לאליה: שהאליה מלמעלה, ונסמכה על השוק, ו'שוק' הוא עצם של צומת הגיד הממוצע בין קולית לארכובה, ואיברים התחתונים סומכין את העליונים
- ^ מניח חזה על השוק: גבי חזה ושוק של שלמים בשעת תנופה
- ^ וההיא סעודתא - אף על פי דזבח הוה, כדכתיב (שמואל א ט יג) 'כי הוא יברך הזבח' - לא הוה חזה ושוק דידהו לכהן, דבמה קטנה הוה, וקיימא לן בפרק בתרא דזבחים (דף קיט:) 'חזה ושוק בבמה גדולה ואין חזה ושוק בבמה קטנה'.
- ^ כף הירך הסובב עצם הקולית, וקורין פולפ"א
- ^ שהנשים דעתן קלות ושתיהן תתרצינה לעבירה
- ^ להכי נקט תלתא: דבישראל בתלתא שרו, בין בעיר בין בדרך, אבל תרי: בעיר – אִין, בדרך – לא: שמא יצטרך אחד מהן לנקביו, ונמצא אחד מהן יתייחד עם הערוה; בפרק 'עשרה יוחסין' (קדושין דף פא.)
- ^ ועובדי כוכבים - למה ליה לתנא לאשמועינן? הא אפילו ישראל דכוותייהו אסירי
- ^ לאשת איש זונה
- ^ חוץ לעיר, לעבירה, כעין קוברי מת: שלא יבינו
- ^ של עובד כוכבים
- ^ דלא קפדה: ד'איהו בקרי ואיתתיה בבוציני' [היא גרועה ממנו]
- ^ שרי כדתנן ב'עשרה יוחסין' [שם]: 'בזמן שאשתו עמו ישן עמהן בפונדקי מפני שאשתו משמרתו'
- ^ בלאו עבירה נמי לא תתייחד:
- ^ אשה חשובה בין האנשים ובין הנשים: אשה יפה וקרובה למלכות, דמיסתפו מינה ולא קטלי לה; אבל משום עריות איכא, דיפה היא; ואצטריך לאשמועינן דלא תתייחד: חיישינן שמא תתפתה; אבל אשה שאינה חשובה בין האנשים וחשובה בין הנשים - משום רציחה נמי איכא: דבא עליה ואחר כך הורגה, דלא סבירא ליה 'אשה כלי זיינה עליה'; וחשובה בין האנשים ולא בין הנשים מותרת להתייחד, ומשום עריות ליכא: דאינה יפה
- ^ אף על גב דאינה חשובה לא בין האנשים ולא בין הנשים - אין הורג אותה, אלא בא עליה, וכיון שבא עליה - אינו הורגה ואפילו אינה קרובה למלכות נמי: אי לא אשמועינן דחיישינן לעריות - לא הוה מסתברא דמיתסרא משום שפיכות דמים
- ^ בין לרבי ירמיה דמוקי לה באשה חשובה - הא לאו חשובה חיישינן לשפיכות דמים, בין לרב אידי דאמר 'כלי זיינה עליה' וליכא משום שפיכות דמים - מכל מקום משום ערוה איכא בה, ולא מתייחדת
- ^ אשה חשובה בין האנשים קרובה למלכות ואינה חשובה בין הנשים אינה יפה: לרבי ירמיה דמוקי לה באשה חשובה, דמשמע חשובה בין האנשים ובין הנשים: דקרובה למלכות היא, ולא קטלי לה; אבל משום עריות - איכא למיחש, דיפה היא, הכא חשובה בין האנשים ולא בין הנשים שריא לייחודי: דמשום שפיכות דמים ליכא, דהא קרובה למלכות, ומשום עריות נמי ליכא: דהא מכוערת היא! לרב אידי אסירא לייחודי: דכולהו חיישינן לערוה, דהא סתמא קאמר 'אשה כלי זיינה עליה' ולא קאמר 'הכא באשה יפה עסקינן דכלי זיינה עליה'
- ^ דודאי לא יהרגוה, דהא כלי זיינה עליה
- ^ והיינו כרב אידי בר אבין; 'השלום עמה' משמע היא נושאת את שלומה, ואינה צריכה שלום מלכות
- ^ מחברו לעובד כוכבים לימינו של ישראל, שאם ירצה העובד כוכבים להורגו – ישלח ישראל יד ימינו ויאחז בו
- ^ דאם היה העובד כוכבים חגור סייף
- ^ טופלו ישראל לימינו כדי שיהא יד שמאל של עובד כוכבים שהסייף חגור בו - לצד ימינו של ישראל, ומזומנת לימין ישראל לאחוז בה
- ^ אם ביד עובד כוכבים מקל
- ^ שתהא יד ימין העובד כוכבים שהמקל בה סמוכה לישראל, ואם ירים יד ימינו - תאחזו שמאלו של ישראל במקל הסמוך לה: דאי טופלו לימינו - יהא המקל רחוק מידו של ישראל
- ^ בהר או בסלע
- ^ בעלייה ילך ישראל לפני העובד כוכבים, דהיינו 'למעלה', אלא שטופלו לימינו: דלא הוי אחריו ממש, ובירידה יוליך העובד כוכבים לפניו
- ^ אפילו במישור אל ישחה ישראל לפני העובד כוכבים ליטול כלום
- ^ ירוצץ
- ^ אם היה צריך לו לילך עד פרסה - יאמר לו "שתי פרסאות אני צריך לילך": אולי ימתין העובד כוכבים מלהכותו עד פרסה שניה, וזה יפרוש ממנו קודם לכן
- ^ ולא הלך עד שעיר
- ^ רחוק מכזיב