ביאור:בבלי עבודה זרה דף כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

לבי תורתא [1]. פגעו ביה גנבי, אמרו ליה "לאן קאזלת"?

אמר להן "לפומבדיתא".

כי מטא לבי תורתא – פריש; אמרו ליה "תלמידא דיהודה רמאה את [2]" [3]!

אמר להו: ידעיתו ליה [4]! יהא רעוא דליהוו הנהו אינשי בשמתיה [5]!

אזלו, עבדו גניבתא עשרין ותרתין שנין ולא אצלחו. כיון דחזו - אתו כולהו, תבעו שמתייהו, והוה בהו חד גירדנא [6] דלא אתא לשרויה שמתיה - אכליה אריא; היינו דאמרי אינשי 'גירדנא דלא טייזן [7] שתא בציר משני.

תא חזי מה בין גנבי בבל [8] ולסטין דארץ ישראל [9].

משנה:

בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן העובדי כוכבים, אבל עובדת כוכבים מילדת בת ישראל;

בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים, אבל עובדת כוכבים מניקה בנה של ישראל ברשותה [10].

גמרא:

תנו רבנן: בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן העובדי כוכבים, ועובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל [11] מפני שחשודין על שפיכות דמים - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינה לבינה'.

ורבי מאיר אומר אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא, דזימנין דמנחא ליה ידא אפותא [12] וקטלא ליה, ולא מתחזי [13],

כי ההיא איתתא דאמרה לחברתה "מולדא יהודייתא בת מולדא יהודייתא"; אמרה לה "נפישין בישתא דההיא איתתא [14] דקא משפילנא מינייהו דמא [15]: כי אופיא דנהרא [16].

ורבנן [17] אמרו ליה: לא היא; [18] במילתא בעלמא הוא דאוקימתה [שחברתה רק ענתה לה כדי להפחידה, אך לא היה מעשים כאלה].

בת ישראל לא תניק:

תנו רבנן: 'בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים מפני שמגדלת בן העובדי כוכבים, ועובדת כוכבים לא תניק את בנה של בת ישראל מפני שחשודה על שפיכות דמים - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובדת כוכבים מניקה את בנה של בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, אבל לא בינו לבינה.'

ורבי מאיר אומר: אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא: דזימנין דשייפא ליה סמא לדד מאבראי [19] [20], וקטלא ליה.

וצריכא: דאי אשמעינן מילדת - בההיא קאמרי רבנן דשרי, דלא אפשר, משום דאחרות רואות אותה [21], אבל מניקה - דאפשר דשייפא ליה סם לדד מאבראי [22] וקטלא ליה - אימא מודי ליה לרבי מאיר;

ואי אשמעינן מניקה - בההיא קאמר רבי מאיר דאסור: משום דשייפא ליה סם לדד מאבראי וקטלא ליה, אבל מילדת - דלא אפשר היכא דאחרות עומדות על גבה - אימא מודי להו לרבנן?

– צריכא.

ורמינהו: 'יהודית מילדת עובדת כוכבים בשכר אבל לא בחנם'!?

אמר רב יוסף: בשכר שרי, משום איבה [23]'.

סבר רב יוסף למימר אולודי עובדת כוכבים בשבתא בשכר שרי [24] משום איבה [25].

אמר ליה אביי: יכלה למימר לה "דידן, דמינטרי שבתא - מחללינן עלייהו; דידכו - דלא מינטרי שבתא - לא מחללינן"!

סבר רב יוסף למימר: אנוקי בשכר שרי משום איבה.

אמר ליה אביי: יכלה למימר "אי פנויה היא - בעינא לאינסובי; אי אשת איש היא - לא קא מזדהמנא באפי גברא".

סבר רב יוסף למימר הא דתניא 'העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין ולא מורידין' - אסוקי בשכר שרי משום איבה.

אמר ליה אביי: יכול לומר לו "קאי ברי אאיגרא [26]"; אי נמי "נקיטא לי זימנא לבי דואר [27]".

תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה לא מעלין


עמוד ב

ולא מורידין, אבל המינין [28] והמסורות [29] והמומרים - מורידין ולא מעלין.

אמר ליה: אני שונה '(דברים כב ג) [וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה] לכל אבידת אחיך [אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם] - לרבות את המומר' ואת אמרת 'מורידין'?

סמי מכאן מומר;

ולישני ליה 'כאן במומר אוכל נבילות לתיאבון [30], כאן במומר אוכל נבילות להכעיס'?

קסבר אוכל נבילות להכעיס - מין הוא [31].

איתמר: מומר: פליגי רב אחא ורבינא: חד אמר לתיאבון מומר להכעיס 'מין' הוי, וחד אמר: אפילו להכעיס נמי מומר, אלא איזהו 'מין'? - זה העובד עבודה זרה.

מיתיבי: 'אכל פרעוש אחד או יתוש אחד הרי זה מומר'; והא הכא דלהכעיס הוא [32], וקתני 'מומר'?

התם בעי למיטעם טעמא דאיסורא [33].

אמר מר 'מורידין אבל לא מעלין' השתא אחותי מחתינן - אסוקי מיבעי?

אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת: לא, נצרכא שאם היתה מעלה בבור [34] – מגררה [35], דנקיט ליה עילא [36], ואמר [37]: "לא תיחות חיותא עלויה [38]"!

רבה ורב יוסף, דאמרי תרוייהו: לא, נצרכא שאם היתה אבן על פי הבאר – מכסה, אמר "[39] לעבורי חיותא עילויה [40]".

רבינא אמר: שאם היה סולם – מסלקו, אמר: בעינא לאחותי ברי מאיגרא.

תנו רבנן [תוספתא עבודה זרה פ"ג מ"ה]: 'ישראל מל את העובד כוכבים לשום גר' - לאפוקי לשום מורנא [41], דלא; 'ועובד כוכבים לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: עובד כוכבים מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבו, אבל בינו לבינו – לא.'

ורבי מאיר אומר: אפילו אחרים עומדים על גבו נמי לא: דזימנין דמצלי ליה סכינא [42] ומשוי ליה כרות שפכה [43].

וסבר רבי מאיר 'עובד כוכבים - לא'? ורמינהו: 'עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא עובד כוכבים [44] - ימול עובד כוכבים [45] ואל ימול כותי [46] - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: ימול כותי ואל ימול עובד כוכבים [47].

איפוך: רבי מאיר אומר: ימול כותי ולא עובד כוכבים, רבי יהודה אומר: עובד כוכבים ולא כותי.

וסבר רבי יהודה עובד כוכבים שפיר דמי? והתניא: רבי יהודה אומר: מנין למילה בעובד כוכבים שהיא פסולה? שנאמר (בראשית יד ט) [ויאמר אלקים אל אברהם] ואתה את בריתי תשמור [אתה וזרעך אחריך לדרתם] !

לא לעולם לא תיפוך, והכא במאי עסקינן? -

הערות[עריכה]

  1. ^ מקום
  2. ^ תלמידו של רב יהודה הוה וקרו ליה 'רמאה', כלומר: ממנו למדת לרמותינו
  3. ^ ליסטין ישראל היו
  4. ^ שהוא רמאי
  5. ^ לפי שהיה אדם גדול ושמתיה חיילא לייטינהו בשמתיה
  6. ^ אורג
  7. ^ עניו; סתם גרדן אין לו בושת פנים
  8. ^ שפגעו ברב מנשי - נתפקרו לחרף אדם גדול
  9. ^ שפגעו בתלמידי רבי עקיבא - ספרו בשבחו! ואף על פי שסתם לסטין פרוצין מגנבים; להודיעך שבחה של ארץ ישראל
  10. ^ דישראלית, אבל לא תמסרנו להוליכו בביתה, שלא תהרגנו
  11. ^ ואפילו אחרות ישראליות עומדות על גבה
  12. ^ על מצחו של תינוק מקום שמוחו של תינוק רופס
  13. ^ לא מינכרא שהרגתו
  14. ^ כך וכך רעות יבואו עליך
  15. ^ כמנין שהשפלתי מהן והרגתי בהן
  16. ^ [כמו שהשלכתי פיסות עץ] אשקומא [לנהר שקומא]
  17. ^ קסברי בזמן שאחרות עומדות על גבה שרי
  18. ^ אמרי לך
  19. ^ סם המות שפה בדדיה
  20. ^ 'ולא מיתחזי מאבראי' לא גרס הכא עד לקמיה
  21. ^ דאי מנחא ידא אפותא - חזי ליה: דאגב דחשידי - יהבי ישראליות עינייהו עלה, ומירתתא
  22. ^ קודם שתכנס לבית ישראל
  23. ^ ומתניתין - בחנם קמיירי, דמצי לאישתמוטי ולמימר "צריכה אני לשכר מזונותיי"
  24. ^ בשכר כבחול
  25. ^ דהא אינהו חזו דמיילדין לנשי דידן בשבת כבחול
  26. ^ ואם לא אורידנו ימות ונוח לי להפסיד שכרי ולהצילו
  27. ^ השלטון קבע לי זמן ליום וועד, ואם לא אלך יצא שכרי בהפסדי
  28. ^ כומרין לעבודת כוכבים בין עובדי כוכבים בין ישראלים
  29. ^ מלשינים לשקר המוסרין ממון חבריהם ביד עובדי כוכבים אנסין
  30. ^ כשאין להם בשר, אבל אינו מופקר להיות איסור והיתר לפניו להניח היתר ולאכול איסור, ואם עושין כן - זה 'להכעיס'
  31. ^ והא תנא ליה רישא 'מינין'; בכמה דברים מצינו חילוק בין 'מין' ל'מומר', כגון: ספר תורה שכתבו מין ישרף, ודהכא
  32. ^ (פרעוש ויתוש - אין אדם אוכלן לתיאבון)
  33. ^ לא להכעיס, אלא מתאוה לטעום טעמו, לפי שאין ישראל טועמו מעולם
  34. ^ עשויה בקרקע, ויכול לעלות
  35. ^ והאי 'לא מעלין' דקאמר = 'אין מניחין לעלות' קאמר
  36. ^ כלומר: אית ליה לאישתמוטי מאיבה
  37. ^ ולמימר ליה
  38. ^ דלא תיחות חיותא דידיה עליה דרך מעלה זו, ותמות בבור
  39. ^ בעינא
  40. ^ צריך אני להעביר עדר צאני למרעה, ודרכי על שפת בור זה, וירא אני שלא יפלו
  41. ^ תולעת שיש לו בערלתו, דלא דאסור לרפאותו בחנם, דהא אמרן 'לא מעלין ולא מורידין'
  42. ^ מטה הסכין, כדמתרגמינן 'מטה משפט' (דברים כז יט) - מצלי דין
  43. ^ מי שנכרת לו מן הגיד מן העטרה ולמעלה לצד הגוף, ושוב אינו מוליד
  44. ^ שיודע למול
  45. ^ שאין מילתו לשם עבודת כוכבים, שהרי אין דרכם למול את בניהם
  46. ^ שמל לשם דמות יונה שמצאו בראש הר גריזים, ועובדין לה עבודה, כדאמר ב'הכל שוחטין' (חולין דף ו.), ומלין את בניהם לשם יונה זו
  47. ^ מפני שחשוד על שפיכות דמים