ביאור:בבלי עבודה זרה דף כ
| הבהרה: | |
|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת עבודה זרה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו
סז
סח
סט
ע
עא
עב
עג
עד
עה
עו
• הדף במהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
דאמר קרא (דברים ז ב) [ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ו]לא תחנם - לא תתן להם חנייה בקרקע.
האי 'לא תחנם' מיבעי ליה, דהכי קאמר רחמנא: 'לא תתן להם חן [1]'!?
אם כן לימא קרא 'לא תחונם' [2]; מאי 'לא תחנם [3]' [4] - שמע מינה תרתי.
ואכתי מיבעי ליה, דהכי אמר רחמנא: 'לא תתן להם מתנת של חנם'!?
אם כן לימא קרא 'לא תחינם'; מאי 'לא תחנם'? - שמע מינה כולהו.
תניא נמי הכי [5]: (דברים ז ב) [ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ו]לא תחנם - לא תתן להם חנייה בקרקע [6]; דבר אחר 'לא תחנם' - לא תתן להם חן [7]; דבר אחר 'לא תחנם' - לא תתן להם מתנת חנם [8].
ומתנת חנם גופה - תנאי היא, דתניא: (דברים יד כא) לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך [9] תתננה ואכלה או מכור לנכרי [כי עם קדוש אתה לה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו] - אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד הכוכבים במכירה; לגר במכירה מנין? תלמוד לומר 'תתננה או מכור' [10];
לעובד כוכבים בנתינה מנין? תלמוד לומר 'תתננה ואכלה או מכור לנכרי' [11]; נמצא אתה אומר: אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה - דברי רבי מאיר;
רבי יהודה אומר: דברים ככתבן: לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה [12].
[13] שפיר קאמר רבי מאיר [14]!?
ורבי יהודה אמר לך: אי סלקא דעתך כדקאמר רבי מאיר, לכתוב רחמנא 'תתננה ואכלה ומכור'; 'או' [15] - למה לי? שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא.
ורבי מאיר?
ההוא - לאקדומי נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים [16].
ורבי יהודה?
כיון דגר - אתה מצווה להחיותו, וכנעני - אי אתה מצווה להחיותו, להקדים לא צריך קרא.
ד"א 'לא תחנם' לא תתן להם חן:
מסייע ליה לרב, דאמר רב: אסור לאדם שיאמר "כמה נאה עובדת כוכבים זו".
|
"רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע... דעתידה דמגיירא ונסיב לה". ר' בנדרים נ ב לגבי "אשתו של טורנוסרופוס", ובמפרשים שם. הדברים מוזכרים בערך טורנוסרופוס. ישנם חוקרים המוצאים בחז"ל מקורות המזכירים ברמז אשה נוספת לרבי עקיבא (לפני רחל) ואם כן מדובר כאן באשתו השלישית. |
מיתיבי: מעשה ברבן שמעון בן גמליאל, שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר, אמר (תהלים קד כד) מה רבו מעשיך ה' [כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך]; ואף רבי עקיבא ראה אשת טורנוסרופוס הרשע, רק שחק ובכה: רק - שהיתה באה מטיפה סרוחה; שחק - דעתידה דמגיירא ונסיב לה; בכה - דהאי שופרא בלי עפרא!
ורב?
אודויי הוא דקא מודה, דאמר מר: הרואה בריות טובות - אומר "ברוך שככה ברא בעולמו".
ולאסתכולי מי שרי? מיתיבי: (דברים כג י) [כי תצא מחנה על איביך] ונשמרת מכל דבר רע: שלא יסתכל אדם באשה נאה - ואפילו פנויה; באשת איש - ואפילו מכוערת,
ולא בבגדי צבע של אשה [17], ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה, ואפילו מלא עינים כמלאך המות; אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים; בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו; כיון שחולה רואה אותו - מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו; ממנה מת, ממנה מסריח, ממנה פניו מוריקות'!
קרן זוית הואי [18].
ולא בבגדי צבע [של] אשה:
אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו שטוחין על גבי כותל.
אמר רב פפא: ובמכיר בעליהן [19].
אמר רבא: דיקא נמי, דקתני: 'ולא בבגדי צבע [של] אשה' [20] ולא קתני 'ולא בבגדי צבעונין [21]' [22] - שמע מינה.
אמר רב חסדא: הני מילי – בעתיקי [23], אבל בחדתי [24] - לית לן בה, דאי לא תימא הכי – אנן, מנא לאשפורי [25] היכי יהבינן? הא קא מסתכל!?
ולטעמיך - הא דאמר רב יהודה 'מין במינו [26] מותר [27] להכניס [28] כמכחול בשפופרת [29]' הא קא מסתכל [30]? - אלא בעבידתיה טריד [31]; הכא נמי בעבידתיה טריד!
אמר מר: 'ממנה מת'; נימא פליגא דאבוה דשמואל, דאמר אבוה דשמואל: 'אמר לי מלאך המות: אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא - הוה פרענא בית השחיטה כבהמה [32]' - דלמא [33] ההיא טיפה מחתכה להו לסימנין [34].
'ממנה מסריח' - מסייע ליה לרבי חנינא בר כהנא, דאמר רבי חנינא בר כהנא: אמרי בי רב: הרוצה שלא יסריח מתו - יהפכנו על פניו.
| מאמרו של רבי פינחס בן יאיר נמצא גם בתלמוד הירושלמי בגירסה אחרת - ראו ביאור:מסילת ישרים - התקדמות הדרגתית במידות הטובות. הוא מהווה בסיס לעבודת הנפש על-פי הרב חיים ויטאל ועל-פי הרמח"ל, והם מצטטים אותו בגירסה שונה במקצת - בציטוט של הרח"ו הקדושה קודמת לחסידות, ובציטוט של הרמח"ל החסידות קודמת לקדושה. |
תנו רבנן: (דברים כו י) [כי תצא מחנה על איביך] ונשמרת מכל דבר רע [35]: שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה; מכאן אמר רבי פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות [36],זהירות [37] מביאה לידי זריזות [38], זריזות מביאה לידי נקיות [39], נקיות מביאה לידי פרישות [40], פרישות מביאה לידי טהרה [41], טהרה מביאה לידי <חסידות חסידות> קדושה, קדושה] מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי <קדושה קדושה> חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקודש [42], רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים, וחסידות גדולה מכולן, שנאמר (תהלים פט כ) אז דברת בחזון לחסידיך [ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם] [43].
ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיהו סא א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים [שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח]; 'חסידים' לא נאמר, אלא 'ענוים': הא למדת שענוה גדולה מכולן.
אין מוכרין להן וכו':
תנו רבנן: 'מוכרין להן אילן על מנת לקוץ וקוצץ - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין להן אלא קצוצה.
שחת [44] - על מנת לגזוז, וגוזז - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין להן אלא גזוזה.
קמה על מנת לקצור וקוצר - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין אלא קצורה.'
וצריכא: דאי אשמעינן אילן, בהא קאמר רבי מאיר: כיון דלא פסיד - משהי ליה [45]; אבל האי דכי משהי לה פסיד - אימא מודי ליה לרבי יהודה; ואי אשמעינן בהני תרתי - משום דלא ידיע שבחייהו [46], אבל שחת דידיע שבחייהו [47] אימא מודי ליה לרבי מאיר; ואי אשמעינן בהא [48] - בהא קאמר רבי מאיר [49], אבל בהנך - אימא מודי ליה לרבי יהודה – צריכא.
איבעיא להו: בהמה על מנת לשחוט - מהו? התם טעמא מאי שרי רבי יהודה: דלאו ברשותיה קיימי [50] ולא מצי משהי להו [51], אבל בהמה - כיון דברשותיה דעובד כוכבים קיימא [52] - משהי לה? או דלמא לא שנא?
תא שמע דתניא: בהמה על מנת לשחוט [53] ושוחט - דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אין מוכרין לו אלא שחוטה.
משנה:
אין משכירין להם [54] בתים בארץ ישראל [55], ואין צריך לומר שדות [56]; ובסוריא [57] -
הערות
[עריכה]- ↑ שלא יאמר "כמה עובד כוכבים זה נאה"
- ↑ בקריאתו מלא, דמשמע לשון חנינה, והוא חן
- ↑ חסר
- ↑ קרי ביה 'לא תַחֲנֵם' לשון חניית קרקע
- ↑ דכולהו ילפי מהאי קרא
- ↑ מדלא כתיב תחונם קרי ביה תַחֲנֵם
- ↑ קרי ביה 'לא תחונם' לשון חנינה, והיינו 'חן'
- ↑ מתנת חנם קרי ביה לא 'תחינם' - לשון חנם
- ↑ גר תושב שקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח, ונבילה מותרת לו, ואתה מצווה להחיותו, דכתיב בגר ותושב (ויקרא כה לה) 'וחי עמך'
- ↑ וקאי אגר, דלעיל מיניה 'לגר... תתננה ואכלה או מכור'
- ↑ ודרוש לתרוייהו אנכרי, דאי לדברים ככתבן אתא: דלעובד כוכבים אסור לתתנה - הכי איבעי ליה למכתב 'תתננה ואכלה לגר אשר בשעריך או מכור לנכרי': דלא מצי לאוקומי קרייה דנתינה אנכרי
- ↑ אבל בחנם אסור ליתן לו שום מתנה
- ↑ ופרכינן:
- ↑ דבין מכירה בין נתינה איכא למישדינהו אעובד כוכבים ואגר
- ↑ חלוק הוא
- ↑ אם יש גר בשעריך - לא ימכרנה לעובד כוכבים, ולהכי אתא 'או': למשמע הכי: לגר אשר בשעריך תתננה, והוא עיקר מצוה, או אם אין גר - מוכרה לעובד כוכבים
- ↑ שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בהן, שמייפין אותה, ומהרהר אחריה
- ↑ כשפונה לימין או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי, ופוגעין זה את זה בקרן זוית: דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצם עיניו
- ↑ האשה הרגילה ללובשן
- ↑ משמע שמכירה
- ↑ אינון של נשים
- ↑ ומדקתני 'בגדי צבע אשה' משמע שמכירה
- ↑ שלבשתן, וכבר ראה אותה מלובשת בהן, וכשחוזר ורואה אותן - נזכר ביפיה; ודוקא בגדי צבעונין: לפי שהאשה נאה בהן, ולא שכיחי, אבל שאר בגדים - דשכיחי, ואינן לנוי - לא מסיק אדעתיה להרהר
- ↑ שלא לבשתן מעולם
- ↑ כובס המתקן בגדים חדשים
- ↑ בהרבעת בהמה
- ↑ לאדם
- ↑ בידים אבר הזכר
- ↑ 'מכחול' הוא קיסם שמכניסין בשפופרת: קנה שהמכחול בתוכה, והקיסם קרוי 'מכחול' על שם שכוחלין בו
- ↑ ותניא לעיל 'לא בחמור ולא בחמורה'
- ↑ לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור
- ↑ לֵרָאוֹת מבחוץ כבהמה
- ↑ אלמא
- ↑ מחתך ממש הוא
- ↑ וסמיך ליה [פסוק יא] 'כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה' וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כך
- ↑ על ידי שעוסק בה, ועוד שרואה ומבין אזהרות שבה ונשמר
- ↑ כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל; והכי אמרינן ב'כל הבשר' בשחיטת חולין (חולין דף קז:) 'מאי לאו דזהיר ולא נגע? – לא, דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא'
- ↑ [זריז] ונשמר קודם לכן שלא תבא עבירה לידו, כי הכא: דאינו מהרהר לבא לידי טומאה
- ↑ נקי באין חטא
- ↑ אף מדבר המותר פורש, להחמיר על עצמו
- ↑ טהור = צח מלובן ועדיף מנקי
- ↑ להשרות עליו שכינה
- ↑ ולא נאמר 'ליראיך' ו'לענויך'
- ↑ תבואת חיטין ושעורין קודם שתמלא בזירין, ובלע"ז פירינ"א
- ↑ עובד כוכבים במחובר, ונמצא שנתן לו ישוב וחנייה בקרקע
- ↑ לא מינכר שבח בחיבורין מכאן ואילך, דקמה פסדא, ואילן - נהי נמי דלא פסיד, מיהו לא מינכר דלשבח
- ↑ דנראה לעינים דכמה דמשהי ליה משבחת
- ↑ בשחת
- ↑ משום דידיע שבחיה
- ↑ שחת ואילן וקמה - בקרקע ישראל נינהו
- ↑ דישראל מעכב עליה
- ↑ מכי זבן לה עובד כוכבים
- ↑ מתנה עמו בפירוש
- ↑ לעובד כוכבים
- ↑ גזירה משום מכירה, דאיסור דאורייתא היא: שנותן להם חנייה בקרקע
- ↑ דאיכא תרתי לאיסורא, כדמפרש בגמרא
- ↑ ארם צובה, וסמוכה לארץ ישראל, וכיבשה דוד, וחיברה לקדושת ארץ ישראל שלא על פי הדבור, ובלא ששים ריבוא, וקרי ליה 'כיבוש יחיד'