ביאור:בבלי עבודה זרה דף לב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו • הדף במהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

האי חלא דשיכרא דארמאה – אסור, דמערבי ביה דורדיא ^[1] דיין נסך.

אמר רב אשי: ומאוצר ^[2] שרי: כיון דמערבי ביה - מסרא סרי ^[3].

וחרס הדרייני:

מאי 'הדרייני'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: חרס של הדריינוס קיסר ^[4].

כי אתא רב דימי – אמר: קרקע בתולה היתה, שלא עבדה אדם מעולם ^[5], עבדה ונטעה, ורמי ליה לחמרא בגולפי ^[6] חיורי ^[7], ומייצי להו לחמרייהו, ומתברו להו בחספי, ודרו בהדייהו ^[8]; וכל היכא דמטו - תרו להו ^[9] ושתו.

אמר רבי יהושע בן לוי: וראשון שלנו ^[10] כשלישי שלהן ^[11].

איבעיא להו: מהו לסמוך בהן כרעי המטה? רוצה בקיומו על ידי דבר אחר ^[12] - שרי או אסור?

תא שמע: דרבי אלעזר ורבי יוחנן: חד אסר וחד שרי.

<והלכתא כמאן דאסר>

מיתיבי: 'הדרדורין ^[13] והרוקבאות ^[14] של עובדי כוכבים, יין של ישראל כנוס בהן - אסור בשתיה ומותר בהנאה; העיד שמעון בן גודא לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו, ולא הודו לו;

נודות של עובדי כוכבים: רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע בן קפוסאי: אסור לעשות מהן שטיחין לחמור ^[15].' - והא הכא ^[16] דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר ^[17], וקתני דאסור!

וליטעמיך - קנקנים של עובדי כוכבים ליתסרו למיזבן! מאי שנא נודות ומאי שנא קנקנים?

אמר רבא: גזירה שמא יבקע נודו ויטלנו ^[18] ויתפרנו על גבי נודו ^[19].

ולמ"ד רוצה בקיומו על ידי דבר אחר אסור - מאי שנא קנקנים דשרו?

אמר לך: התם ליתיה לאיסוריה בעיניה, הכא איתיה לאיסוריה בעיניה.

ולא הודו לו:

ורמינהי 'יין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים - אסור בשתיה ומותר בהנאה; העיד שמעון בן גודע לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו והודו לו'!?

מאי 'לא הודו לו' דקאמר? התם - כל סייעתו, אבל בנו מודי ליה.

איבעית אימא: גודא לחוד וגודע לחוד ^[20].

ועורות לבובין:

תנו רבנן [דומה לתוספתא עבודה זרה פ"ה מ"ג]: איזהו 'עור לבוב'? - כל שקרוע כנגד הלב ^[21], וקדור ^[22] כמין ארובה, יש עליו קורט דם ^[23] – אסור ^[24] [## מן הסתם, כי כן דרבם, אבל סתם דם על חתך בעור שחוטה אינו מחיים],

עמוד ב

אין עליו קורט דם – מותר ^[25].

אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו – אסור: אימא מלחו העברתו.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: בזמן שהקרע שלו עגול – אסור; משוך - מותר:

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

אמר ליה אביי: 'הלכה' - מכלל דפליגי ^[26]?

אמר ליה: מאי נפקא לך מינה ^[27]?

אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא ^[28]?

בשר הנכנס לעבודת כוכבים ^[29] – מותר ^[30]:

מאן תנא ^[31]?

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי אלעזר, דאי כרבי אלעזר - האמר ^[32] 'סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים' ^[33].

והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים:

מאי טעמא?

אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים.

מני?

רבי יהודה בן בתירא היא, דתניא: 'רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל? שנאמר (תהלים קו כח) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים: מה מת מטמא באהל - אף תקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל' ^[34].

ההולכין לתרפות - אסורין לשאת ולתת עמהם:

אמר שמואל: עובד כוכבים ההולך לתרפות ^[35]: בהליכה אסור, דאזיל ומודי קמי עבודת כוכבים; בחזרה מותר: מאי דהוה הוה.

ישראל ההולך לתרפות - בהליכה מותר: דלמא הדר ביה ולא אזיל; בחזרה אסור: כיון

הערות

^ שמרים
^ אם הביאו מן האוצר: מכלי העשוי לקיום
^ מסריח כשמשהין אותו
^ כשיוצא בגייסות - מוליכן עמו
^ והיה כל כחה קיים - והוציאתו ביין זה, ונעשה חזק
^ כלי חרס
^ חדשים, דמייצי
^ נושאין עמהן
^ שורין אותן במים
^ יין משובח שלנו
^ כשהוא שרוי שלש פעמים במים - היו המים השלישיים משובחין כיין שלנו
^ ישראל רוצה בקיומו של יין נסך, ולא בשבילו, אלא בשביל החרס ולסמיכה
^ לגינין קטנים
^ תרגומה של חמת רוקבא והן של עור
^ דשטיל"ש
^ גבי שטיחין
^ דאינו רוצה בקיומו של יין
^ לשטיח מעל החמור
^ ויתן יינו של עובד כוכבים טעם ביינו של ישראל
^ לזה לא הודה ולזה הודה אחרי כן
^ שכן דרך עובד כוכבים להוציא דרך אותו קרע הלב של שור מחיים
^ כנקב עגול
^ גלדי בלע"ז קרושט"א
^ בידוע שמחיים נקרע
^ אחר הפשטו אירע בו כך, ולא לעבודת כוכבים
^ מיבעיא קבעי לה מיניה: מי פליגי רבנן עליה אי לא
^ בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו
^ בתמיה: אביי תלמידו של רב יוסף, וקאמר ליה: אתה מלמדנו לומר 'הלכה כמותו' - ותהא כזמר בעלמא, דאי אין חולקין – 'הלכה' למה לי
^ שהעובד כוכבים רוצה להכניסו
^ בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו: קודם שיקריבו אותו
^ דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה
^ בשחיטת חולין ב'השוחט' (דף לח:)
^ וכי שחטה - עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו, ונאסרה, דשחיטתה היא תקרובתה
^ ומינה: מה מת אסור בהנאה, כדגמרינן בסנהדרין (דף מז:) 'ותמת שם מרים' – 'שם' 'שם' מעגלה ערופה - אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה
^ לבקש טעותן למקום אחר

[1] שמרים

[2] אם הביאו מן האוצר: מכלי העשוי לקיום

[3] מסריח כשמשהין אותו

[4] כשיוצא בגייסות - מוליכן עמו

[5] והיה כל כחה קיים - והוציאתו ביין זה, ונעשה חזק

[6] כלי חרס

[7] חדשים, דמייצי

[8] נושאין עמהן

[9] שורין אותן במים

[10] יין משובח שלנו

[11] כשהוא שרוי שלש פעמים במים - היו המים השלישיים משובחין כיין שלנו

[12] ישראל רוצה בקיומו של יין נסך, ולא בשבילו, אלא בשביל החרס ולסמיכה

[13] לגינין קטנים

[14] תרגומה של חמת רוקבא והן של עור

[15] דשטיל"ש

[16] גבי שטיחין

[17] דאינו רוצה בקיומו של יין

[18] לשטיח מעל החמור

[19] ויתן יינו של עובד כוכבים טעם ביינו של ישראל

[20] לזה לא הודה ולזה הודה אחרי כן

[21] שכן דרך עובד כוכבים להוציא דרך אותו קרע הלב של שור מחיים

[22] כנקב עגול

[23] גלדי בלע"ז קרושט"א

[24] בידוע שמחיים נקרע

[25] אחר הפשטו אירע בו כך, ולא לעבודת כוכבים

[26] מיבעיא קבעי לה מיניה: מי פליגי רבנן עליה אי לא

[27] בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו

[28] בתמיה: אביי תלמידו של רב יוסף, וקאמר ליה: אתה מלמדנו לומר 'הלכה כמותו' - ותהא כזמר בעלמא, דאי אין חולקין – 'הלכה' למה לי

[29] שהעובד כוכבים רוצה להכניסו

[30] בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו: קודם שיקריבו אותו

[31] דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה

[32] בשחיטת חולין ב'השוחט' (דף לח:)

[33] וכי שחטה - עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו, ונאסרה, דשחיטתה היא תקרובתה

[34] ומינה: מה מת אסור בהנאה, כדגמרינן בסנהדרין (דף מז:) 'ותמת שם מרים' – 'שם' 'שם' מעגלה ערופה - אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה

[35] לבקש טעותן למקום אחר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]