ביאור:בבלי עבודה זרה דף לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

האי חלא דשיכרא דארמאה – אסור, דמערבי ביה דורדיא [1] דיין נסך.

אמר רב אשי: ומאוצר [2] שרי: כיון דמערבי ביה - מסרא סרי [3].

וחרס הדרייני:

מאי 'הדרייני'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: חרס של הדריינוס קיסר [4].

כי אתא רב דימי – אמר: קרקע בתולה היתה, שלא עבדה אדם מעולם [5], עבדה ונטעה, ורמי ליה לחמרא בגולפי [6] חיורי [7], ומייצי להו לחמרייהו, ומתברו להו בחספי, ודרו בהדייהו [8]; וכל היכא דמטו - תרו להו [9] ושתו.

אמר רבי יהושע בן לוי: וראשון שלנו [10] כשלישי שלהן [11].

איבעיא להו: מהו לסמוך בהן כרעי המטה? רוצה בקיומו על ידי דבר אחר [12] - שרי או אסור?

תא שמע: דרבי אלעזר ורבי יוחנן: חד אסר וחד שרי.

<והלכתא כמאן דאסר>

מיתיבי: 'הדרדורין [13] והרוקבאות [14] של עובדי כוכבים, יין של ישראל כנוס בהן - אסור בשתיה ומותר בהנאה; העיד שמעון בן גודא לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו, ולא הודו לו;

נודות של עובדי כוכבים: רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יהושע בן קפוסאי: אסור לעשות מהן שטיחין לחמור [15].' - והא הכא [16] דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר [17], וקתני דאסור!

וליטעמיך - קנקנים של עובדי כוכבים ליתסרו למיזבן! מאי שנא נודות ומאי שנא קנקנים?

אמר רבא: גזירה שמא יבקע נודו ויטלנו [18] ויתפרנו על גבי נודו [19].

ולמ"ד רוצה בקיומו על ידי דבר אחר אסור - מאי שנא קנקנים דשרו?

אמר לך: התם ליתיה לאיסוריה בעיניה, הכא איתיה לאיסוריה בעיניה.

ולא הודו לו:

ורמינהי 'יין הבא ברוקבאות של עובדי כוכבים - אסור בשתיה ומותר בהנאה; העיד שמעון בן גודע לפני בנו של רבן גמליאל על רבן גמליאל ששתה ממנו בעכו והודו לו'!?

מאי 'לא הודו לו' דקאמר? התם - כל סייעתו, אבל בנו מודי ליה.

איבעית אימא: גודא לחוד וגודע לחוד [20].

ועורות לבובין:

תנו רבנן [דומה לתוספתא עבודה זרה פ"ה מ"ג]: איזהו 'עור לבוב'? - כל שקרוע כנגד הלב [21], וקדור [22] כמין ארובה, יש עליו קורט דם [23] – אסור [24] [## מן הסתם, כי כן דרבם, אבל סתם דם על חתך בעור שחוטה אינו מחיים],


עמוד ב

אין עליו קורט דם – מותר [25].

אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו – אסור: אימא מלחו העברתו.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: בזמן שהקרע שלו עגול – אסור; משוך - מותר:

אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל.

אמר ליה אביי: 'הלכה' - מכלל דפליגי [26]?

אמר ליה: מאי נפקא לך מינה [27]?

אמר ליה: גמרא גמור זמורתא תהא [28]?

בשר הנכנס לעבודת כוכבים [29] – מותר [30]:

מאן תנא [31]?

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: דלא כרבי אלעזר, דאי כרבי אלעזר - האמר [32] 'סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים' [33].

והיוצא אסור מפני שהוא כזבחי מתים:

מאי טעמא?

אי אפשר דליכא תקרובת עבודת כוכבים.

מני?

רבי יהודה בן בתירא היא, דתניא: 'רבי יהודה בן בתירא אומר: מנין לתקרובת עבודת כוכבים שמטמא באהל? שנאמר (תהלים קו כח) ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים: מה מת מטמא באהל - אף תקרובת עבודת כוכבים מטמאה באהל' [34].

ההולכין לתרפות - אסורין לשאת ולתת עמהם:

אמר שמואל: עובד כוכבים ההולך לתרפות [35]: בהליכה אסור, דאזיל ומודי קמי עבודת כוכבים; בחזרה מותר: מאי דהוה הוה.

ישראל ההולך לתרפות - בהליכה מותר: דלמא הדר ביה ולא אזיל; בחזרה אסור: כיון

הערות[עריכה]

  1. ^ שמרים
  2. ^ אם הביאו מן האוצר: מכלי העשוי לקיום
  3. ^ מסריח כשמשהין אותו
  4. ^ כשיוצא בגייסות - מוליכן עמו
  5. ^ והיה כל כחה קיים - והוציאתו ביין זה, ונעשה חזק
  6. ^ כלי חרס
  7. ^ חדשים, דמייצי
  8. ^ נושאין עמהן
  9. ^ שורין אותן במים
  10. ^ יין משובח שלנו
  11. ^ כשהוא שרוי שלש פעמים במים - היו המים השלישיים משובחין כיין שלנו
  12. ^ ישראל רוצה בקיומו של יין נסך, ולא בשבילו, אלא בשביל החרס ולסמיכה
  13. ^ לגינין קטנים
  14. ^ תרגומה של חמת רוקבא והן של עור
  15. ^ דשטיל"ש
  16. ^ גבי שטיחין
  17. ^ דאינו רוצה בקיומו של יין
  18. ^ לשטיח מעל החמור
  19. ^ ויתן יינו של עובד כוכבים טעם ביינו של ישראל
  20. ^ לזה לא הודה ולזה הודה אחרי כן
  21. ^ שכן דרך עובד כוכבים להוציא דרך אותו קרע הלב של שור מחיים
  22. ^ כנקב עגול
  23. ^ גלדי בלע"ז קרושט"א
  24. ^ בידוע שמחיים נקרע
  25. ^ אחר הפשטו אירע בו כך, ולא לעבודת כוכבים
  26. ^ מיבעיא קבעי לה מיניה: מי פליגי רבנן עליה אי לא
  27. ^ בין חלוקין בין לא חלוקין הלכה כמותו
  28. ^ בתמיה: אביי תלמידו של רב יוסף, וקאמר ליה: אתה מלמדנו לומר 'הלכה כמותו' - ותהא כזמר בעלמא, דאי אין חולקין – 'הלכה' למה לי
  29. ^ שהעובד כוכבים רוצה להכניסו
  30. ^ בהנאה אם נזהר ישראל ליטלו עם כניסתו: קודם שיקריבו אותו
  31. ^ דבשר העובד כוכבים מותר בהנאה
  32. ^ בשחיטת חולין ב'השוחט' (דף לח:)
  33. ^ וכי שחטה - עבדה לעבודת כוכבים בשחיטתו, ונאסרה, דשחיטתה היא תקרובתה
  34. ^ ומינה: מה מת אסור בהנאה, כדגמרינן בסנהדרין (דף מז:) 'ותמת שם מרים' – 'שם' 'שם' מעגלה ערופה - אף תקרובת עבודת כוכבים אסורה בהנאה
  35. ^ לבקש טעותן למקום אחר