ביאור:בבלי עבודה זרה דף נו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

'ואין בוצרין עם ישראל שעושה פירותיו' [1],

- וכל שכן שאין דורכין [2];

'אבל בוצרין עם העובד כוכבים בגת.'

- שמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י.

ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור:

והתנן [מעשרות פ"א מ"ז]: 'יין - משיקפה [3]' [4]!?

אמר רבא: לא קשיא: הא רבי עקיבא, הא רבנן, דתניא: 'יין - משירד לבור; רבי עקיבא אומר: משיקפה'.

איבעיא להו: קיפוי דבור - או קיפוי דחבית?

תא שמע דתנן [מעשרות פ"א מ"ז]: 'יין משיקפה; אף על פי שקפה [5] - קולט מן הגת העליונה [6] ומן הצינור [7] ושותה' - שמע מינה קיפוי דבור קאמרינן [8] - שמע מינה.

והתני רב זביד בדבי רבי אושעיא [9]: 'יין משירד לבור ויקפה; רבי עקיבא אומר: משישלה בחביות'!?

תרצה נמי להך קמייתא הכי: 'יין - משירד לבור ויקפה; רבי עקיבא אומר: משישלה בחביות' [10];

ואלא מתניתין דקתני 'אינו עושה יין נסך עד שירד לבור' [11] - לימא [12] תלתא תנאי היא [13]!?

לא! שאני יין נסך, דאחמירו ביה רבנן [14].


עמוד ב

ולרבא, דלא שאני ליה [15] - [16] מוקים ליה כתלתא תנאי.

מה שבבור אסור והשאר מותר:

אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת [17], אבל החזיר גרגותני לגת – אסור [18].

גרגותני גופה - במאי קא מיתסרא? בנצוק [19]? שמע מינה נצוק חיבור [20]!?

כדתני רבי חייא [21]: 'שפחסתו צלוחיתו' - הכי נמי שפחסתו בורו [22].

תוספות דף נה,ב ד"ה א"ר הונא כיון שהתחיל לימשך כו'. פ"ה שהגת עשויה במדרון, ומשעה שהוא נמשך מצד העליון לצד התחתון - קרוי 'יין'; ובסמוך נמי פירש 'בגת פקוקה ומלאה': 'ולא נמשך בה היין ולא זז ממקומו אלא במקום שנסחט שם עומד' נראה מתוך פירושו דאפי' בגת עצמה, אם פינה החרצנים אילך ואילך ונשאר היין לצד אחד - הוי 'התחיל לימשך', וה"ה נמי בגיגיות שלנו שדורכים בהם; וכן פי' רשב"ם בשם רש"י, וז"ל: 'הלכה כמשנה אחרונה כרב הונא דאמר 'יין כיון שהתחיל לימשך עושה יין נסך'; ואם מפנין גרעינים שבגיגיות אילך ואילך כדי שיכנס היין באמציעותו, נראה [23] [לרש"י] אין לך המשכה גדולה מזו, ועושה יין נסך עכ"ל; וצ"ל לפירושו שפינה הגרעינים עד שולי הגיגית, שאם לא פינה כי אם למעלה - אין כאן המשכה, כיון שיש ענבים תחתיה; תדע: דהא תנן במתני' 'אע"פ שנוטל בידו ונותן לתפוח', וא"כ פינה הענבים אילך ואילך ואפ"ה שרי בגת פקוקה ומלאה, אפי' לרב הונא, כדמשני בסמוך! אלא לאו ש"מ דההיא איכא לאוקומי שעדיין לא פינה עד שולי הגת; ור"ת פירש 'שהתחיל לימשך': שהתחיל לקלח מן הגת קודם שירד לבור, ופריך: תנן 'לוקחין גת בעוטה אע"פ שנוטל בידו ונותן לתפוח', ומשמע אפי' התחיל לימשך!? ומשני 'בגת פקוקה': שנפקק הצינור ואינו מקלח כלל, ולא גרסינן 'ומלאה'; וכן בפי' רב"ח לא גריס ליה; ואי גרסינן ליה - בעי למימר 'ומלאה' = שעומדת על מלואה, שאינו נמשך כלל לצד הבור; ולפי' זה, אם פינה הענבים אילך ואילך ונשאר היין בגומא באמצע הגיגית - אין כאן המשכה: כיון שלא הניח שם גרגותני לסנן היין, אבל אם מושך היין מן הגיגית דרך הברזא - אין לך המשכה גדולה מזו; אם שולה בגומא שבתוך הגיגית כוס מלא יין אם הוא מתכוין לשלותו מן החרצנים ומן הזגין - יש לחוש קצת להמשכה, ואם אינו מקפיד בחרצנים ובזגין - אין כאן המשכה, ושרי;

וא"ת כיצד לוקחין יין בגיגיות העובדי כוכבים המלאות ענבים דרוכות? למה אין לנו חוש כי שמא כבר המשיכו העובדי כוכבים יין מהם וחזרו ומלאום ענבים? דבשלמא בגיגיות קטנות שבוצרין בהן ומביאין אותן מן הכרם - אין לחוש, כי אין דרך להמשיך יין, מהם אבל בגיגיות גדולות יש לחוש, כיון שהעלים ישראל עיניו מהם? ומחמת חשש זה יש שעומדים שם בבציר כשממלאין הגיגית, ואח"כ חותמין אותה כשרוצין שישהא היין בגיגית ב' ימים או ג' ימים, ומביאים ראיה מהירושלמי דקאמר על מתני' דלוקחין גת בעוטה - תני ר' חנין: והוא שלא העלים ישראל עיניו ממנו;
ועוד כתב שם בהלכות 'דורכין עם העובד כוכבים ומסייעין אותו; אם נתעלם מעיניהם נעשה יין נסך' אלמא משמע מתוך הירושלמי שיש לחוש למשנה ראשונה לשמא יחזיר גרגותני לגת, או למשנה אחרונה לשמא ממשיך ממנו;
אבל ר"י פי' שיש להקל ולומר שהירושלמי לא אסר אלא בגת בעוטה יפה, ויש בה יין הרבה, ויבא לימשוך ממנה בקל, אבל הגיגיות שלנו - אין בהם יין כל כך, לפי שאינם דרוכות יפה, ולא חיישינן להמשכה;
ורבינו יהודה פי' דהירושלמי קאי אמשנה אחרונה, וכגון שהמשיכו ממנו כבר ונעשה יין, ולפיכך נאסר בהעלמת העין: דיש לחוש שמא החזיר כלי הבור או גרגותני לגת; וההיא דר' חנין נמי קאי אמתני', דקתני 'ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר'; והשתא איכא למיחש בהא: דכיון שירד היין מן הגת לבור - יש לחוש שמא יחזיר כלי הבור וגרגותני לגת, ולכך צריך שלא יעלים ישראל עיניו! ועוד כתב רבינו יהודה וז"ל 'ומאד יש להחמיר בצידי המשכה, והמחמיר לתת סדין על הגיגית ולמלאות הגיגית ולחותמה - תבא עליו ברכה'; ויש שהיו רוצין למצוא חן בעיני העובדי כוכבים, והיו העובדי כוכבים דורכים עמהם בגיגיות קודם המשכה, ושמע ר' יעקב והקפיד ורצה לנדותם אם לא ישמעו וישובו ולא יעשו עוד כך, כי אולי אסור לפי משנה אחרונה דריכה קודם המשכה אטו אחר המשכה, אע"ג דלא גזרינן לקמן צייר לידיה אטו לא צייר לידיה, וא"כ יש להחמיר שלא לדרוך עובד כוכבים יין ישראל כלל! ועוד: שמא ידרוך לאחר שיתחיל היין למשוך בגיגית עצמה לפי' רש"י; וכ"נ דברזא שעושין העובדי כוכבים בגיגית למשוך היין - חשוב המשכה כמו גרגותני, והקונה יין מגיתות העובדי כוכבים צריך ליזהר שלא תהא ברזא בגיגית; ודוקא ברזא קטנה, אבל ברזא גדולה כעין פי חבית - לא חשיב המשכה, מאחר שהענבים נמשכים דרך שם עם היין.

ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני [24].

בעו מיניה: מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת?

אמר להו: דורכין עם העובד כוכבים בגת.

והא קא מנסך בידיה [25]?

דציירנא להו לידיה.

והא קא מנסך ברגל?

ניסוך דרגל לא שמיה ניסוך.

ההוא עובדא דהוה בנהרדעא, דדשו ישראל ועובד כוכבים לההוא חמרא, ושהייה שמואל תלתא ריגלי [26];

מאי טעמא?

אילימא משום דקסבר

הערות[עריכה]

  1. ^ משום דגורם טומאה הוא, ואף על גב דסבירא לן השתא 'מותר לגרום טומאה לחולין', כדקתני סיפא - הני מילי דעובד כוכבים, אבל דישראל - טבולים הם לתרומה, ואסור לגרום טומאה לתרומה, דכתיב (במדבר יח ח) 'ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי': בשתי תרומות הכתוב מדבר
  2. ^ שדריכתן מטמאתן, ומסייע ידי עוברי עבירה
  3. ^ הוי גמר מלאכה לענין מעשר: ליאסר בו שתיית עראי
  4. ^ 'משיקפה' לשון צף, כמו 'קפא תהומא' דמסכת סוכה (דף נג.): שצפין החרצנים על היין כשהוא נח בבור
  5. ^ מה שבבור
  6. ^ שאותו שלא ירד לבור לא נגמר מלאכתו
  7. ^ מקום דרך מרזב המקלח היין לבור
  8. ^ מדקתני 'ואף על פי שקפה קולט מן הגת' דאי בחביות - מה ענינו אצל גת
  9. ^ במתניתא דבי רבי אושעיא
  10. ^ לשון 'השולה דגים מן הים' (חולין דף סג.): משישלה היין מן הבור להנתן בחביות; וכן מפרש בבבא מציעא ב'השוכר את הפועלים' (דף צב:); ולעיל קתני לרבנן משירד לבור ולרבי עקיבא - משיקפה
  11. ^ הא ירד לבור - אף על פי שלא קיפה - הוי יין
  12. ^ נימא כי היכי דקתני לענין נסך - הכי נמי סבירא ליה לענין מעשר, ופליג אדרבנן ואדרבי עקיבא
  13. ^ תנא דידן סבר משירד לבור, ולרבנן משיקפה בבור, ולרבי עקיבא משישלה
  14. ^ אבל במעשר - אי כרבנן אי כרבי עקיבא
  15. ^ מדאותבינא לעיל מעשר מיין נסך דמתניתין, ושנייה רבא: לא קשיא - אלמא לא שני ליה, דאי שני ליה - לימא 'שאני יין נסך דאחמירו ביה רבנן'!?
  16. ^ על כרחך
  17. ^ גרגותני הוא סל גדול שקשור בצנור, והיין יורד מן הצנור לתוכו, ומתוכו לבור, כדי לסנן היין מזגין וחרצנין
  18. ^ אף מה שבגת
  19. ^ קילוח היורד מגרגותני לבור, ומחבר הגרגותני ליין נסך שבבור
  20. ^ ולקמן ב'השוכר את הפועל' (דף עב:) פליגי בה
  21. ^ לקמן ב'השוכר' (שם)
  22. ^ שנתמלא הבור עד שהגיע היין וטפח בשולי הגרגותני [ולא היה החיבור על ידי ניצוק], כמו 'פחסה בפניה': ד'כל הצלמים' (לעיל מב.)
  23. ^ לר"י
  24. ^ בן שש שנים
  25. ^ ומשנה אחרונה קתני 'חזרו לומר אין דורכין', דסבירא ליה כרב הונא: דמשהתחיל לימשך הוי יין
  26. ^ שהיו מתקבצין לשמוע דרשה, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, והלכות חג בחג