ביאור:בבלי עבודה זרה דף נח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

איקלע רב הונא בריה דרב נחמן למחוזא [1], אמר ליה רבא לרב אליקים שמעיה: טרוק טרוק גלי [2] דלא ניתו אינשי דניטריד [3]!

על [4] לגביה, אמר ליה [5]: כי האי גוונא [6] - מאי?

אמר ליה: אסור אפילו בהנאה [7].

והא מר הוא דאמר 'שיכשך אין עושה יין נסך' [8]?

אימר דאמרי אנא לבר מדמיה דההוא חמרא; דמי דההוא חמרא [9] מי אמרי [10]?

אמר רבא: כי אתאי לפומבדיתא [11] - אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר [12]; שמעתתא: דההוא עובדא דהוה בנהרדעא ואסר שמואל, בטבריא ואסר רבי יוחנן; ואמרי ליה: לפי שאינן בני תורה [13], ואמר לי [14]: טבריא ונהרדעא אינן בני תורה, דמחוזא בני תורה?

מתניתא - דאגרדמים עובד כוכבים [15] שקדח במינקת והעלה [16], או שטעם מן הכוס והחזירו [17] לחבית; זה היה מעשה, ואסרוהו! מאי, לאו בהנאה [18]?

לא, בשתייה!

אי הכי - ליתני 'ימכר', כדקתני סיפא: 'חרם [19] עובד כוכבים שהושיט ידו לחבית, וכסבור של שמן היא, ונמצאת של יין: זה היה מעשה ואמרו 'ימכר' [20]!

תיובתא דרבא? - תיובתא.

רבי יוחנן בן ארזא ורבי יוסי בן נהוראי הוו יתבו וקא שתו חמרא; אתא ההוא גברא; אמרו ליה: תא אשקינן! לבתר דרמא לכסא - איגלאי מילתא דעובד כוכבים הוא; חד אסר: אפילו בהנאה, וחד שרי אפילו בשתייה.

אמר רבי יהושע בן לוי: מאן דאסר - שפיר אסר, ומאן דשרי - שפיר שרי! מאן דאסר -


עמוד ב

מימר אמר [21]: סלקא דעתיה דרבנן כי הני שיכרא קא שתו [22], אלא ודאי האי חמרא הוא, ונסכיה [23]; מאן דשרי - שפיר שרי, מימר אמר [24]: סלקא דעתא דרבנן כי הני חמרא קא שתו, ואמר ליה לדידי 'תא אשקינן' [25]?! אלא ודאי שיכרא הוא קא שתו, ולא נסכיה.

והא קא חזי?

בליליא.

והא קא מרח ליה!?

בחדתא [26];

[27] והא קא נגע ביה [28] בנטלא [29], [30] והוה ליה 'מגע עובד כוכבים שלא בכוונה ואסור'!?

[31] לא, צריכא דקא מוריק אורוקי, והוה ליה 'כחו שלא בכוונה' [32], וכל כחו שלא בכוונה - לא גזרו ביה רבנן [33].

בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן: יין [34] שמסכו עובד כוכבים [35] – מהו?

אמר ליה: ואימא 'מזגו'?!

אמר ליה: אנא - כדכתיב קאמינא: (משלי ט ב) טבחה טבחה מסכה יינה [אף ערכה שלחנה]

אמר ליה: לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמו.

מאי אמר ליה?

אסור, משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב' [36].

רבי ירמיה איקלע לסבתא, חזא חמרא דמזגי עובד כוכבים ואישתי ישראל מיניה, ואסר להו משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב'.

אתמר נמי אמר רבי יוחנן - ואמרי לה אמר רבי אסי אמר רבי

יוחנן: יין שמזגו עובד כוכבים – אסור, משום 'לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב'.

[עיין תוספות ד"ה כתב הר"י א"ז]

ריש לקיש איקלע לבצרה, חזא ישראל דקאכלי פירי דלא מעשרי, ואסר להו [37]; חזא מיא דסגדי להו עובדי כוכבים ושתו ישראל - ואסר להו; אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: אדמקטורך עלך [38] זיל הדר [39]: 'בצר' לאו היינו 'בצרה', ומים של רבים - אין נאסרין.

רבי יוחנן לטעמיה,

הערות[עריכה]

  1. ^ לאחר זמן אחר שחזר בו: שהחזירו אביי על ידי תשובות שהשיב לו, כדאמרינן לקמן: 'אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא; ומחוזא הוא מקומו של רבא
  2. ^ סגור הדלת
  3. ^ שמתיירא מרב הונא שלא יקפחנו בהלכות על דברי מחלוקתם
  4. ^ רב הונא
  5. ^ ובעי מיניה
  6. ^ שיכשך עובד כוכבים ביינו של ישראל שלא בכוונת ניסוך לעבודת כוכבים
  7. ^ שחזר בו
  8. ^ דקא שרית לזבוני לעובדי כוכבים
  9. ^ דהוה בדוולא
  10. ^ מודינא ביה דצריך להוליך דמיו לים המלח, ודמי שאר היין שבחבית מותר! ומשום כיסופא קאמר הכי, אבל איהו - כוליה שרי
  11. ^ האי מעשה הוה מקמי הך דאיקלע רב הונא למחוזא
  12. ^ הקיפני אביי בשמועות של אמוראים ובמשניות לחלוק עלי ולאסור כל יין החביות
  13. ^ הכי גרסינן: אמרי ליה: 'לפי שאינן בני תורה': - הא דאסר שמואל ורבי יוחנן לבני טבריא ונהרדעי - לאו משום דאסור, אלא אחמורי אחמירו עלייהו לפי שאינן בני תורה
  14. ^ אביי בתמיה
  15. ^ אדם הממונה לשמור המדות במצות המלך שלא ישקרו בהם, וטועם היין, ונעשה סרסור ביניהם; 'אגרדמים' גרסינן, במ"ם; בתורת כהנים אמרינן 'איפת צדק והין צדק יהיה לכם': מנה לך אגרדמים על ככה
  16. ^ שנקב את מגופת החבית במינקת, והעלה את היין דרך המינקת; והוא קנה חלול המוציא ומעלה היין עד פיו וטועמו
  17. ^ עובד כוכבים
  18. ^ ואף על גב דשלא בכוונת ניסוך הוי האי מגע; ולא יתכן לומר 'והחזירו ישראל בחבית' ותיהוי תיובתיה האי דקאסר ליה לכולה חבית משום האי דאיערב ביה, דאם כן - אמאי הויא תיובתא? לימא ליה: אנא דאמרי כרבן שמעון בן גמליאל, דאמר לקמן 'ימכר כולו חוץ מדמי יין נסך שבו', דקיימא לן הלכתא כוותיה
  19. ^ משוגע ובעל מריבות וממהר לעשות שלא בכוונה
  20. ^ דהואיל דסבר של שמן היה - ליכא למיגזר שמא נתכוין לנסך; אבל קדח במינקת: דיודע דיין הוא - חיישינן שמא ניסך לעבודת כוכבים
  21. ^ האי עובד כוכבים בדעתיה
  22. ^ חשיבי כי האי שתו שיכרא בתמיה?
  23. ^ לעבודת כוכבים; ואף על גב דמוקמינן דמוריק אורוקי - אפילו הכי חיישינן דלמא נגע ונסך, ואנן הוא דלא רמינן אדעתין למיחזי, דבישראל הוה מחזקינן ליה
  24. ^ האי עובד כוכבים
  25. ^ בתמיה
  26. ^ יין חדש אין לו ריח
  27. ^ סלקא דעתא שהיה שואב היין מהחבית בכלי ששמו 'נטלא', ופריך:
  28. ^ בחמרא
  29. ^ על ידי נטלא
  30. ^ ונהי נמי דלא ידע דחמרא הוא
  31. ^ ומשני:
  32. ^ שלא ידע שהוא יין
  33. ^ אפילו בשתיה
  34. ^ של ישראל
  35. ^ שמסכו = שמזגו: שנתן בו מים לתקנו לשתיה; שכן דרך יינם חזק: כשהיו נותנין אותו בכוס נותנין בו מים לפי שהוא חזק
  36. ^ אף על גב דלא נגע - גזרו רבנן בכחו לאסרו בשתיה, משום הרחקת עבירה; אבל בהנאה - ודאי לא מיתסר, דלא עדיף מנגיעה על ידי דבר אחר שלא בכוונה (לעיל דף נז.), כי ההוא דנגע בלוליבא בחמרא ושריה רב בהנאה
  37. ^ דקסבר בצרה היא 'בצר במדבר בארץ המישור' (דברים ד מג), וכיון דמא"י - חייבין פירותיה במעשר
  38. ^ בעוד שבגדיך עליך
  39. ^ חזור אצלם והתר להם ולא תשהה אפילו לנוח מטורח הדרך