ביאור:בבלי עבודה זרה דף לד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זרעים: ברכות מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד טהרות: נידה
מסכת עבודה זרה: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עוהדף במהדורה הרגילה


עמוד א (דלג לעמוד ב)

להו: אנא חזינא להו דמדייתי [1], וכיון דמדייתי - ודאי בלעי ואסירי; מאי טעמא? התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעולם [2].

מאי שנא מיין נסך, דדרש להו מרימר: כולהו מאני דקוניא שרי? וכי תימא: חמץ דאורייתא, יין נסך דרבנן - והא כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון?

זה תשמישו בחמין [3] וזה תשמישו בצונן.

רבי עקיבא איקלע לגינזק; בעו מיניה: מתענין לשעות [4] או אין מתענין לשעות?

לא הוה בידיה.

קנקנים של עובדי כוכבים - אסורין או מותרין?

לא הוה בידיה.

במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים?

לא הוה בידיה.

אתא, שאל בי מדרשא. אמרי:

הלכתא: מתענין לשעות, ואם השלים - מתפלל תפלת תענית;

והלכתא: קנקנים של עובדי כוכבים לאחר י"ב חדש מותרין [5];

במה שימש משה שבעת ימי המלואים? בחלוק לבן [6].

רב כהנא מתני: בחלוק לבן שאין בו אימרא [7].

החרצנים והזגים של עובדי כוכבים [אסורין ואיסורן איסור הנאה - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: לחין – אסורין, יבישין – מותרין]:

תנו רבנן [במשנתנו]: החרצנים והזגים של עובדי כוכבים: לחין אסורין, יבשים מותרים'.

הי נינהו 'לחין' והי נינהו 'יבשין'?

אמר רב יהודה אמר שמואל: לחין - כל י"ב חדש; יבשים - לאחר י"ב חדש.

אתמר: אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: כשהן אסורין - אסורין אפילו בהנאה; כשהן מותרין - מותרין אפילו באכילה.

אמר רב זביד: האי דורדיא [8] דחמרא דארמאי: בתר תריסר ירחי שתא שרי.

אמר רב חביבא בריה דרבא: הני גולפי: בתר תריסר ירחי שתא שרי.

אמר רב חביבא: הני


עמוד ב

אבטא [9] דטייעי: בתר תריסר ירחי שתא שרי [10].

אמר רב אחא בריה דרב איקא: הני פורצני [11] דארמאי: בתר תריסר ירחי שתא שרי.

אמר רב אחא בריה דרבא: הני גולפי שחימי ואוכמי: בתר תריסר ירחי שתא שרי.

והמורייס [וגבינת בית אונייקי של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: אין איסורן איסור הנאה.]:

תנו רבנן [תוספתא עבודה זרה פ"ה מ"ה]: מורייס [12] אומן מותר [13]; רבי יהודה בן גמליאל אומר משום רבי חנינא בן גמליאל [בתוספתא: רבן שמעון בן גמליאל אומר]: אף חילק אומן מותר [14].

תני אבימי בריה דרבי אבהו: מורייס אומן מותר. הוא תני לה והוא אמר ליה: פעם ראשון ושני [15] מותר, שלישי אסור; מאי טעמא? פעם ראשון ושני דנפיש שומנייהו לא צריך למירמי בהו חמרא, מכאן ואילך רמו בהו חמרא.

ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו [16]; אותיב רבי אבא דמן עכו נטורי בהדה.

אמר ליה רבא: עד האידנא מאן נטרה?

אמר ליה: עד האידנא למאי ניחוש לה? אי משום דמערבי ביה חמרא, קיסתא [17] דמורייס בלומא [18], קיסתא דחמרא בארבעה לומי [19]! [20]

אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: דלמא איידי דצור [21] אתו [22] דשוי חמרא [23]?

אמר ליה: התם - עיקולי ופשורי איכא [24].

וגבינת בית אונייקי [של עובדי כוכבים אסורין ואיסורן איסור הנאה - דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים: אין איסורן איסור הנאה.]:

אמר רבי שמעון בן לקיש: מפני מה אסרו גבינת אונייקי [25]? מפני שרוב עגלים [26] של אותה עיר נשחטין העובדי כוכבים.

מאי איריא 'רוב עגלים'? אפילו מיעוט נמי, דהא רבי מאיר חייש למיעוטא [27]!?

אי אמרת 'רוב' [28] - איכא מיעוט [29]; אלא אי אמרת 'מיעוט', כיון דאיכא רוב עגלים דאין נשחטין העובדי כוכבים, ואיכא נמי שאר בהמות דאין נשחטין העובדי כוכבים - הוה ליה 'מיעוטא דמיעוטא', ומיעוטא דמיעוטא לא חייש רבי מאיר.

אמר ליה רבי שמעון בר אליקים לרבי שמעון בן לקיש: כי נשחטין העובדי כוכבים - מאי הוי? והא את הוא דשרי, דאתמר: השוחט את הבהמה לזרוק דמה העובדי כוכבים [30], להקטיר חלבה העובדי כוכבים: רבי יוחנן אמר: אסורה [31], קסבר מחשבין מעבודה לעבודה, וילפינן חוץ מפנים; ורבי שמעון בן לקיש אמר: מותרת [32]!

אמר ליה: תרמינך שעתך [33]! באומר "בגמר זביחה הוא עובדה" [34].

אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל [את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו את גבינת הגויים [35]. אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבת נבילה. אמר לו: והלוא קיבת העולה חמורה מקיבת הנבילה, ואמרו 'כל כהן שדעתו יפה שורפה חיה' ולא הודו לו, אלא אמרו לא נהנין ולא מועלין. אמר לו: מפני שמעמידין אותה בקיבת עבודה זרה. אמר לו: אם כן למה לא אסרוה בהניה!?]:

אמר רב אחדבוי [36] אמר רב: המקדש בפרש שור הנסקל [37] - מקודשת; בפרש עגלי עבודת כוכבים אינה מקודשת; איבעית אימא סברא, ואיבעית אימא קרא:

איבעית אימא סברא: גבי עגלי עבודת כוכבים ניחא ליה בנפחיה [38], אבל גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בנפחיה [39];

איבעית אימא קרא: כתיב הכא (דברים יג יח) [ו]לא ידבק בידך מאומה [ואפילו פרש] [מן החרם למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך], וכתיב התם (שמות כא כח) [וכי יגח שור את איש או את אשה ומת] סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו [ובעל השור נקי]; בשרו אסור, הא פרשו מותרת.

אמר רבא: תרוייהו תננהי: מדקאמר ליה 'מפני שמעמידין בקיבת נבילה', וקא מהדר ליה 'והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה' -

הערות[עריכה]

  1. ^ מזיעין דֹפניהם מבחוץ מחמת בליעותן
  2. ^ דכתיב (ויקרא ו כא; טו,יב) 'ישבר': דאין לו טהרה אלא שבירה
  3. ^ לענין חמץ: נשתמשו כל ימות השנה חמין, ובלעי טפי
  4. ^ כגון שקיבל עליו תענית משש שעות ולמעלה, ומיהו לא טעם כלום מתחלה כל היום, אבל לא לשם תענית נתכוין בראשונה
  5. ^ מיד, בלי תיקון; ואם רצה להשתמש קודם לכן - ממלאן במים, כדאמרן
  6. ^ משה לא נשתמש בבגדי כהונה, דכתיב 'ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך' (שמות כח ב) והוא היה זר אצלן, ועל פי הדבור שימש, ולא הוזכרו בגדים
  7. ^ שפה; יש אומר שלא יחשדוהו ששם בה מתרומת המשכן, ולאו מילתא: שהרי כבר נגמרה המלאכה, ובשעת עבודה מהיכן שקיל?
  8. ^ שמרים
  9. ^ חמת מעור עב, וקורין אותו 'בוטין'
  10. ^ הולכי דרכים נושאין אותו מלא יין למרחוק, והוי כמכניסו לקיום ומשום הכי בעי שהייה י"ב חדש
  11. ^ פסולת של ענבים
  12. ^ של עובד כוכבים
  13. ^ מורייס לא עבדי מדגים טמאים, ומשום חמרא קאסרינן ליה, ואומן לא רמי ביה חמרא, כדמפרש ואזיל: איידי דנפיש שומניה פעם ראשון ושני - מקלקל להו חמרא
  14. ^ חילק = מין דגים טהורים וסולתנית שמן, כדמפרש לקמן בפרקין; ובקטנותו - אין לו סנפיר וקשקשת, ועתיד לגדל לאחר זמן, ואמרינן (לקמן דף לט.) 'חילק של עובדי כוכבים אסור': אותו מין דגים קטנים, ונמכר הרבה ביחד, ומפני מה אסורה? - מפני שעירבונה עולה עמה: דגים טמאים דומין לה, ועולין עמה; והאי 'חילק אומן' - כיון דאומן הוא ובקי בדבר - מבדילן הימנה, משום דלא חשיב טעמא ומקלקלי ליה לסולתנית, ומרע ליה לכולי ארביה
  15. ^ שכן דרכן: נותנים מים ומלח על שומן הדגים, ומוצצות שומנו, וכשכלות - חוזר ונותן אחרים
  16. ^ 'פור"ט' בלע"ז: מקום שהספינות עולות בו ביבשה
  17. ^ שם המדה
  18. ^ בזוזא
  19. ^ במדינתו של עובד כוכבים זה - היין נמכר ביוקר והמורייס בזול
  20. ^ אבל כאן היין בזול והמורייס ביוקר וחיישינן לערובי.
  21. ^ דרך שפת הים הסמוכה לצור
  22. ^ אתא האי ארבא
  23. ^ כלומר: שהיין בזול; 'שוי' לשון 'זול', כדאמרינן בעלמא (בבא מציעא נב.) 'עשיק לגבך ושוי לכריסך'
  24. ^ מים שהולכין עקלתון, ו'פשורי': מי שלגין נפשרים על שפת המים, ואין מושכי הספינה יכולין לבא באותו הדרך
  25. ^ לרבי מאיר, דאסר ליה בהנאה
  26. ^ מעמידין את החלב בקיבתן
  27. ^ בפרק בתרא דיבמות (דף קיט.) 'קטן וקטנה לא חולצין ולא מייבמין: קטן - שמא ימצא סריס, קטנה - שמא תמצא איילונית'
  28. ^ רוב עגלים נשחטין לעבודת כוכבים
  29. ^ איכא למיסר גבינה משום חששא דמיעוט קיבות האסורות בהנאה, דרוב עגלים הוה מיעוט לגבי שאר בהמה שמעמידין בהן בקיבותיהן
  30. ^ שלא שחט הבהמה לשם עבודת כוכבים שיהא עובדה בשחיטה, אלא חשב בשחיטה על מנת לזרוק
  31. ^ קסבר מחשבין מעבודה לעבודה דילפינן חוץ מפנים
  32. ^ לריש לקיש לא ילפינן, דפְנִים הוא דאמר רחמנא 'השוחט על מנת לזרוק את הדם פיגול - ואף על גב דלא זרק', דהוי 'מחשב מעבודה לעבודה': מעבודה זו על חבירתה; אבל לענין עבודת כוכבים - לא
  33. ^ ירום מזלך
  34. ^ שחשב על השחיטה עצמה לעבודת כוכבים, ואמר בלבו: "בזביחה זו עובדה לעבודת כוכבים", ובהא מודינא דמיתסר: דזביחה הויא עבודה חשובה, כזריקה; ולהכי נקט 'גמר זביחה': דקסבר ריש לקיש (בבא קמא עב. חולין כט:) 'אינה לשחיטה אלא לבסוף'
  35. ^ באכילה; ולרבנן קבעי לה, דהא משום חלב של בהמה טמאה - ליכא למיחש, דקיימא לן 'חלב טמא אינו עומד', כלומר: אינה נקפת
  36. ^ שם חכם
  37. ^ שור הנסקל אסור בהנאה הוא
  38. ^ שיהא נראה שמן, לכך חייל שם איסור עבודת כוכבים על הפרש
  39. ^ הלכך לא חשיב פירשא למיחל עליו איסור