קטגוריה:שמות כח ב
ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת.
וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
וְעָשִׂ֥יתָ בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ לְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֑יךָ לְכָב֖וֹד וּלְתִפְאָֽרֶת׃
וְעָשִׂ֥יתָ וְ - ו' החיבור
עָשִׂ֥יתָ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqq2ms בִגְדֵי בִגְדֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 899 b
מורפ': HNcmpc־קֹ֖דֶשׁ קֹ֖דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa לְאַהֲרֹ֣ן לְ - מילת יחס
אַהֲרֹ֣ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/175
מורפ': HR/Np אָחִ֑יךָ אָחִ֑י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 251
מורפ': HNcmsc/Sp2ms לְכָב֖וֹד לְ - מילת יחס
כָב֖וֹד - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/3519
מורפ': HR/Ncbsa וּלְתִפְאָֽרֶת וּ - ו' החיבור
לְ - מילת יחס
תִפְאָֽרֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/l/8597
מורפ': HC/R/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְעָשִׂ֥יתָ מרכא (משרת, דרגא 5) בִגְדֵי־קֹ֖דֶשׁ טפחא (מלך, דרגא 2)
לְאַהֲרֹ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) אָחִ֑יךָ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
לְכָב֖וֹד טפחא (מלך, דרגא 2)
וּלְתִפְאָֽרֶת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַעֲבֵיד לְבוּשֵׁי קוּדְשָׁא לְאַהֲרֹן אֲחוּךְ לִיקָר וּלְתוּשְׁבְּחָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַעֲבֵיד לְבוּשָׁא דְקוּדְשָׁא לְאַהֲרן אָחוּךְ לִיְקַר וּלְתוּשְׁבְּחָא: |
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד הקבלה לכבוד ולתפארת, יאמר ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך שיהא משמש בהם לכבוד ולתפארת כלומר לכבוד ה' השוכן בתוכם ולתפארת ישראל, וכבר ידעת כי היה המשכן דוגמא למקדש העתיד.
והנה בהמ"ק קראו הנביא בית קדשנו ותפארתנו הכוונה בית של קדשנו הוא הכבוד ושל תפארתנו הוא תפארת ישראל, וזהו (עמוס ז) כי מקדש מלך ובית ממלכה הוא, וזהו שאמר לכהנו לי בתוספת וי"ו לרמוז על המדה הששית ומלת לי כמו לה' והוא הכבוד, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שיעשו כהני ה' להלביש בם את נפשותיהם בדעות ובמדות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, ומלבושים אלה לא עשו האומנים, וצוה ה' אל משה שהוא יעשה בגדי קדש אלה, היינו ללמדם תקון נפשותיהם ומדותיהם באופן שילבישו הוד והדר את נפשם הפנימית, ופי' ועשית בגדי קדש לכבוד, כי התבאר אצלנו בכ"מ שנפש האדם נקראת בשם כבוד בכתבי הקדש [כמ"ש למען יזמרך כבוד וכדומה] תעשה בגדי קדש שבם יתלבש הכבוד שהיא הנפש, וכבר ביארתי בפי' ישעיה (סימן ה') שיש הבדל בין כבוד ובין תפארת, שיכובד האדם גם במעלה טבעית אבל לא יתפאר רק במעלה בחירית, ומצד הרוחנית שיש לנפש בטבעה מצד מקור מחצבתה נקראת כבוד, ומצד האור וההדר שתזכה ע"י עבודתה וקדושתה נקראת תפארת, ושתי מדרגות אלה יתלבשו בבגדי קדש שיעשה להם משה, ר"ל שילמדם ויסייע אותם בזכותו להתלבש בלבושי יקר והדר ובזה יעשה בגדי קדש לנפש הנקראת כבוד ולנפש
הנקראת תפארת:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי שיתבאר על פי מה שאמרו בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף לד.), וזה לשונם: שאלו את רבי עקיבא: במה שמש משה שבעת ימי המילואים? לא הוה בידיה, אתא ושאל בי מדרשא, אמר ליה: בחלוק לבן שאין בו אמרא. עד כאן. הנה ממה ששמש משה בשבעת ימי המילואים בחלוק זה, יגיד שאין הבגדים מעכבין אלא לאהרן ולבניו, אבל זולת הכהנים תתרצה עבודת הקרבנות בלא בגדים, והוא מה שמודיעו באומרו כבוד וגו', לומר: לא תחשוב כי הבגדים לצורכי עבודה לבד, ויתחייב הדבר ללובשם משה בעבודת ימי המילואים, ולא כן הוא, אינם אלא לכבוד וגו', למשרת קבוע לעבודתו, אבל לצד העבודה לבד כשתהיה בזולת אהרן ובניו יעבדו בחלוק לבן, וכמו שכן שמש משה כנזכר:
או יאמר, כי בא ה' לתת טעם למה צוה ח' בגדים - ד' לבן וד' זהב, ואמר: הטעם הוא - לכבוד ולתפארת, פירוש, על פי דבריהם ז"ל (הקדמת תיקונים) כי הח' בגדים ד' של בגדי לבן ירמזו אל ד' אותיות של שם הוי"ה ברוך הוא, וד' בגדי זהב ירמזו אל ד' אותיות של שם אדנ"י. ודע כי שם הוי"ה ברוך הוא יתיחס אליו כינוי התפארת כידוע, ושם אדנ"י יתיחס אליו כינוי הכבוד, והוא אומרו: ועשית בגדי קודש וגו' לכבוד, כנגד בגדי זהב; ולתפארת, כנגד בגדי לבן, וסדר הכתוב סדר הדרגות הקדושה זו למעלה מזו והקדים לכבוד. והבן. וצוה ה' עשות ח' בגדים שבאמצעותם יתכפר פגמים אשר יסבבו בני האדם אשר יגיע למקום עליון, ובזה יכופר העון ההוא.
ולדרך זה יש לתת טוב טעם למה הקפיד ה' על הבגדים באהרן ולא במשה, על דרך אומרם ז"ל (ערכין דף טז.) כי ח' בגדי כהונה מכפרים על ח' מיני עבירות שיהיה בבני ישראל, אשר על כן לא צוה ה' הדבר אלא להכהן העומד לשרת הוא ובניו כל הימים לכפר על בני ישראל, מה שאין כן משה שכל מה ששמש בז' ימי המילואים לא היה אלא לכפרת אהרן ובניו למלא את ידם לעבוד לפני ה', לא היה צורך למה שיכפרו הבגדים כנזכר, לזה שמש בחלוק וגו':
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות כח ב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.