קטגוריה:שמות כח א

עריכה

• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ואתה הקרב אליך וגו' עד ויעשו את האפוד. כפי דרך הראב"ע ראוי לפרש ואתה הקרב אליך שהוא מכלל הצווי אשר אמר לו אשר אצוה אותך אל בני ישראל רוצה לומר שאחרי שיצוהו על השמן להדלקת הנרות יצוהו גם כן על אהרן ובניו שיבדילם מתוך בני ישראל לעבוד במקדש המה ובניהם עד עולם לא בכורות ולא אדם אחר זר. וכפי הדרך שפרשתי הודיע הקדוש ברוך הוא למשה שמפני שהיה עתיד לצוות על הדלקת הנרות שיהיה על ידי אהרן ובניו שצריך שיעשה בגדי קדש לאהרן וגו' כי זאת היתה הכוונה הראשונה בפרשה הזאת לצוות על בגדי הכהנים. האמנם אמר ואתה הקרב אליך כדי לתת טעם למה לא צוה בהדלקת הנרות לכל איש ישראל אשר ידבנו לבו ויחד המצוה ההיא בלבד לאהרן ולבניו. כאומר הלא ידעת שבמדרגת השלמות והנבואה אין בכל ישראל אדם קרוב אליך כאהרן אחיך לצאת ולבוא במקדש כי הנה במעמד הקדוש לא נתקרב אליך אדם כמוהו שנאמר ועלית אתה ואהרן והכהנים והעם אל יהרסו וגו'. וכיון שהוא הקרוב אליך יותר במדרגת הנבואה והשלמות תנה עליו ואתה הקרב אליך את אהרן ואת בניו לכהנו לי. כי תודיע לכל ישראל כי באהרן ובניו בחרתי לעבודת המקדש והנה לא הרהר אדם בישראל על זה והאמינו שעל פי הדבור עשהו. לפי שאם היה עושה זה משה מדעתו היה נותן המעלה והגדולה ההיא לגרשום ואליעזר בניו לא לבני אהרן אחיו. אבל אדון הנביאים עשה מה שצוה בו לתת הכהונה לאהרן וזרעו כמו שנתן המלכות ליהושע משרתו הנה אם כן כשאמר הכתוב בתחלה יערוך אותו אהרן ובניו לא היינו יודעים אם יהיה זה לנצח או להוראת שעה בפעם הראשונה בלבד ואם יהיה בכל שאר עבודות המקדש אם לא. לכן הוצרך לבאר לו שיקריבו לכל שירות המקדש והוא אמרו לכהנו לי ו"ו לכהנו היא יתירה כמו בנו בעור חיתו יער ואחז"ל שנזכר בפרשה ג' פעמים וכהנו לי עם ג' ווים נוספות והם רמז לי"ח כהנים גדולים שהיו בזמן בית ראשון והנה בחר הקדוש ברוך הוא שישרתו במקדש אנשים ממשפחה אחת ולא יעבור זר בתוכם לשתי סבות. הא' מפני שכהני ה' היה ראוי שיתחכמו וידעו דעת עליון ויש להשגת הדברים האלהיים מונעים רבים ובני אדם בבקשת צרכיהם וצרכי אשה ובנים יהיו מונעים מן ההתבודדות וההשגה. ולכך צוה שתתיחד לזה משפחה אחת יהיה כל השתדלותם להשתלם בידיעות האלהיות ולא יהיה להם טרדה באסיפת הקנינים מה שהיה בלתי אפשר שימצא בכל ישראל. לכן הבדיל משפחה אחת היותר מוכנת לשלמות שהיו בני אהרן מצד האב ומצד האם ונתן להם מתנות הכהונה שיזונו מהן והם יעבדו המקדש בעד כל העם ושאר בני ישראל יעשו מלאכתם ובחר בשבט לוי מבין שאר השבטים כי הוא היה היותר מוכן לשלמות וממנו באהרן ובניו שהיו היותר שלמים מכל השבט. והנה לא בחר בבני משה לפי שלא היה יחסו שלם מצד האם כי היא היתה מדינית ובהפך היו בני אהרן ולזה ספרה התורה יחוסם. גם בחר השם שיהיו הכהנים ממשפחה מיוחדת מפני אחדותו כמו שצוה על בית המקדש שיהיה אחד במקום אשר יבחר ה'. הנה אם כן היה ישראל גוי אחד. והמקום אשר יבחר ה' אחד. והתורה אחת ומשרתו המקדש ממשפחה אחת הכל כיחוד האל יתברך. והוצרך לפרש שמות בני אהרן נדב ואביהו אלעזר ואיתמר. להגיד שמלבד שנבחרו מפאת אביהם. הנה גם כן נבחרו מפאת שלמותם בעצמם. כי רחוק הוא שנאמר שהיו לאהרן בנים אחרים שלא נבחרו לכהונה כיון שבכל בית אהרן וזרעו בחר השם. והרמב"ן כתב שיצא פנחס ושאר הנולדים שלא נתכהנו רק אלו הד' הנמשחים עמו ומולדתם אשר יולידו אחר כך ואחשוב שהביאו לזה מה שנאמר בפנחס והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם ובהגיעי לשם בע"ה אוכיח שאין הדבר כן. ואמר ית' שכדי שידעו כל ישראל שאהרן ובניו נבחרו לעמוד לשרת לפני ה' יעשו בגדי קדש לאהרן לכבוד ולתפארת ר"ל שיהיו בבחינה מה בגדי קדש כפי הוראתה אמנם כפי הנראה והנגלה מהם יהי' לכבוד ולתפארת כי יכירו בהם שהם נכבדים ומפוארים וכבר ביאר הרמב"ן איך יהיה הכבוד והתפארת במלבושים האלה בדברי המקדש ומדברי המקובלים לקחו כמו שכתוב כי תפארת עוזמו אתה ומקום מקדשי אפאר. ונאמר בית קדשנו ותפארתנו. הנה התבארה בחינת אהרן. והותרה השאלה הד'. והנה אמר כאן ואתה תדבר אל כל חכמי לב לפי שרצה יתברך שיעשה משה הבגדים האלה באופן שלא יחשוב אדם שמשה היה מרבה בזהב ובתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש כדי להעשיר את אחיו אהרן משל נדבה לכך אמר לו לא תעשה הדברים האלה ברצונך ודעתך משום ולזות שפתים הרחק ממך. אבל אתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן באופן כך שיהיו לקדשו לכהנו לי. ואמרו אשר מלאתיו והוא כינוי ללב אשר מלאתיו אותו לב רוח חכמה. ומפני שהיה ראוי שיהיה בבגדים האלה קדושה והלובש אותם יהיה קדוש ומי שלא ילבשם לא יהיה קדוש כמו שאמר (זכרי' ב') הסירו הבגדים הצואים מעליו כי בגדי ההדיוט הם בגדים צואים ובגדי הכהן הם בגדי קדש וגם כן יהיה בהם כבוד ותפארת לכן התנה באומנים שיעשו אותם שיהיו חכמי לב לדעת כל זה כי הם ישערו מה שראוי לתת בהם מהזהב והתכלת ושאר הדברים ועל זה גם כן אמר והם יקחו את הזהב וגומר ועשו את האפוד כלומר אל תקחם בידך פן יחשדוך אבל החכמי לב הם יקחו הדברים מן הצבור או מגזברי הנדבה ויעשו הבגדים. והותרה בזה השאלה הה'. והנה אמר ואלה הדברים אשר יעשו וזכר ששה ולא זכר הציץ ולא המכנסים לפי שלא בא הכתוב לספר כאן אלא הבגדים שיצטרכו חכמה ודעת הרבה בעשייתם כי לכן אמר ואתה תדבר אל כל חכמי לב. וכן היו החושן והאפוד והמעיל עם הפעמונים והכתנת לא מפאת עצמו אלא בעבור שהיה מתשבץ ולכן אמר כאן וכתנת תשבץ כי מזה הצד היתה החכמה בו. ואמנם המצנפת נכלל בו הציץ כי הוא היה מונח עליו ולכן לא תמצא במעשה ועשית מצנפת ולבד זכר העשיי' בציץ לפי שהציץ היא עטרת המצנפת ובמקום שנזכר מצנפת עליו הציץ. ואמנם המכנסים לא הוצרך לצוות לחכמי לב על עשייתם. לפי שגם קודם לזה היו מביאים אותם אהרן ובניו לכסות בשר ערוה לפי שלא היתה צריכה בעשייתם חכמה. והנה זכר הבגדים בכאן לא כסדר לבישתם אלא כפי מעלתם כי החשן שהוא המעולה מהם זכר בתחלה עם היות שלא נעשה בתחלה ואחריו זכר האפוד כי הוא הנושא לחשן ואחריו המעיל שהוא נושא לאפוד ואחריו הכתנת הלבוש למטה מתחת המעיל אך בחכמה כתשבץ כמו שאמר ושבצת הכתנת. מפני שהיתה מלאת עינים ואחריו המצנפת אשר על הראש שבו היה הציץ והאבנט זכר באחרונה כי הוא למטה בחשיבות מכלם והוא החגור על הכתנת. ואמר ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי לא שבני אהרן ילבשו האפוד והחשן והמעיל וכתנת התשבץ אלא שאחרי מות אהרן כל אחד מבניו שיהיה כ"ג במקומו ילבשם ויש מפרשים שרומז אל ארבעה בגדי הכהנים ההדיוטים ואינו נכון כי לא נזכרו בכ' בגדי כהן הדיוט רק אבנט כי הכתנת שלהם אינה משובצת כמעשה חושב והמגבעות שלהם אינם מצנפות רק כובעים. והותרה בזה השאלה הו':