ברכות נד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תלמוד בבלי

<< · ברכות · נד א · >>

פרק תשיעי - הרואה


תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75%
ראשונים | אחרונים


פרק תשיעי - הרואה

מתניתין

אהרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו ע"ז אומר ברוך שעקר ע"ז מארצנו. על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם.

בעל ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר גהרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול דבזמן שרואהו לפרקים.

על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב. העל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה ווהצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא. היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואומר יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא.

הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר זארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד. חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך וגו' בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך ד"א בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו.

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים חולא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר.

כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם משקלקלו המיני' ואמרו אין עולם אלא אחד התקינו שיהו אומרים מן העולם ועד העולם והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם שנאמר (רות ב, ד) והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' ואומר (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל ואומר (משלי כג, כב) אל תבוז כי זקנה אמך ואומר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך רבי נתן אומר הפרו תורתך משום עת לעשות לה':

גמרא

מנא הני מילי אמר רבי יוחנן דאמר קרא (שמות יח, י) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. אניסא דרבים מברכינן אניסא דיחיד לא מברכינן והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה אתא לקמיה דרבא וא"ל כל אימת דמטית להתם בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה. מר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא איתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי ותו זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא איתפרקא ליה אשיתא על לגוה כי טמטא לערבות בריך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא לרסתקא דמחוזא בריך ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות. אמרי יאניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי כאניסא דיחיד איהו חייב לברוכי.

תנו רבנן להרואה מעברות הים ומעברות הירדן מעברות נחלי ארנון אבני אלגביש במורד בית חורון ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה במקומה על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום בשלמא מעברות הים דכתיב (שמות יד, טז) ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה מעברות הירדן דכתיב (יהושע ג, יז) ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן אלא מעברות נחלי ארנון מנלן דכתיב (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' תנא את והב בסופה שני מצורעים היו דהוו מהלכין בסוף מחנה ישראל כי הוו קא חלפי ישראל אתו אמוראי

רש"י[עריכה]

פרק תשיעי - הרואה

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל - כגון הנך דקתני לקמן מעברות הים והירדן ונחלי ארנון כו':

זיקין וזועות ורעמים - מפרש בגמרא:

מלא עולם - לפי שאלו נראין או נשמעין למרחוק:

ברוך עושה בראשית - ובגמרא (ד' נט.) פריך אטו הנך דלעיל לאו מעשה בראשית נינהו:

לפרקים - מפרש בגמרא (שם ע"ב) ולפי שהוא חשוב וגדול מכולן קבע ליה רבי יהודה ברכה לעצמו:

מברך על הרעה מעין על הטובה - דיין האמת:

ועל הטובה מעין על הרעה - הטוב והמטיב ובגמרא מפרש היכי דמי:

הנכנס לכרך - המהלך בדרך וצריך לעבור כרך ושם מצויים מושלים רעים ומחפשים עלילות:

אחת בכניסתו - מתפלל שיכנס לשלום:

ביציאתו - מתפלל שיצא לשלום:

ארבע - כדמפרש נותן הודאה על שעבר וצועק על העתיד נמצאו ארבע כדמפרש בגמרא:

חייב אדם לברך על הרעה כו' - מפרש בגמרא:

דבר אחר בכל מאדך - מדות מדודות לך בין מדה טובה בין מדת פורענות:

לא יקל ראשו - לא ינהג קלות ראש:

כנגד שער מזרחי - חוץ להר הבית אשר בחומה הנמוכה אשר לרגלי הבית במזרח לפי שכל השערים מכוונים זה כנגד זה שער מזרח שער עזרת נשים ושער עזרת ישראל ופתח האולם וההיכל ובית קדשי הקדשים בימי מקדש ראשון כשהיה אמה טרקסין:

בפונדתו - חגור חלול ונותנין בו מעות:

מק"ו - בגמרא מפרש ליה:

כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים עד העולם - במסכת תענית (פ"ב דף טז:) אמרינן אין עונין אמן במקדש המברך אומר בסוף כל ברכה ברוך אתה ה' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ברוך חונן הדעת וכן בכולם והעונין אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וילפינן לה מקרא דתפלת עזרא וסיעתו ואשמעינן הכא דבמקדש ראשון לא היו אומרים אלא ברוך ה' אלהי ישראל עד מן העולם:

משקלקלו המיני' - ואמרו אין עולם אלא זה:

התקינו - עזרא וסיעתו:

שיהו אומרים מן העולם ועד העולם - לומר ששני עולמות יש להוציא מלב הכופרים בתחיית המתים:

שיהא אדם שואל לשלום חבירו בשם - בשמו של הקב"ה ולא אמרינן מזלזל הוא בכבודו של מקום בשביל כבוד הבריות להוציא שם שמים עליו ולמדו מבעז שאמר ה' עמכם ומן המלאך שאמר לגדעון ה' עמך גבור החיל:

ואומר אל תבוז כי זקנה אמך - למוד מדברי זקני אומתך לעשות מה שראית שעשו הם ובגמר' מפרש מאי ואומר:

ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתך - פעמים שמבטלים דברי תורה כדי לעשות לה' אף זה המתכוין לשאול לשלום חברו זהו רצונו של מקום שנאמ' בקש שלום ורדפהו מותר להפר תורה ולעשות דבר הנראה אסור:

גמרא

ה"ג מנלן דמברכינן אניסא אמר רבי יוחנן דאמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו':

בעבר ימינא - שם מדינה בדרומו של פרת:

בפקתא - בקעה:

ערבות - שם מקום:

וצחא למיא - צמא למים:

ברסתקא - בשוק:

גמלא פריצא - גמל משוגע שעסקיו רעים:

אתפרקא ליה אשיתא - נפלה חומת בית שהיה סמוך לו ונכנס לתוך הבית מפני הגמל:

מעברות הים - מקום שעברו ישראל בים סוף:

ומעברות הירדן - בימי יהושע:

ומעברות נחלי ארנון - לקמן מפרש מאי ניסא:

במורד בית חורון - בימי יהושע היה בספר יהושע:

ואבן שזרק עוג - לקמן מפרש:

תוספות[עריכה]

פרק תשיעי - הרואה

הרואה וכו' אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו וכו'. פירש רבי' שמעיה דכל הני ברכות צריכות להזכרת שם ומלכות ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם וכן כתב רבינו שמשון מקוצי כי הר"י היה רגיל לברך על הברקים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם וכן פר"י ומייתי ירושלמי דפירקין (ירושלמי ברכות דף סב ב) רבי זעירא כו' כל ברכה שאין בה וכו' ונראה לרבינו דדוקא לרואה משלשים יום לשלשים יום דומיא דרואה ים הגדול לפרקים דאמרינן בירושלמי (ירושלמי ברכות דף סד ב) דפרקים היינו שלשים יום:

שעקר ע"ז מארצנו. בירושלמי (ירושלמי ברכות דף סג ב) מתני כשנעקרה ע"ז מכל ארץ ישראל:

על הנהרות. לאו על כל נהרות איירי אלא ארבע נהרות דכתיבי בקרא כמו חדקל ופרת:

עין משפט ונר מצוה[עריכה]

מתוך: עין משפט ונר מצוה/ברכות/פרק ט (עריכה)

א א מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף א:

ב ב ג מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה טו , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכח סעיף א:

ג ד מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף ג , וסטור ושו"ע או"ח סי' רכד סעיף יג:

ד ה מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ג , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' רכב סעיף ב:

ה ו ז מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה כב והלכות כה כו , סמג שם , טור ושו"ע או"ח סי' רל סעיף א:

ו ח מיי' פ"ז מהל' בית הבחירה הלכה ב , סמ"ג עשין קסד:

ז ט טור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף ה:

ח י מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט , סמ"ג עשין כז , טור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף ב:

ט כ מיי' שם , טור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף ד:

י ל טור ושו"ע או"ח סי' ריח סעיף א: