רי"ף על הש"ס/ברכות/פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


מתני'[עריכה]

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. מקום שנעקרה ממנו עכו"ם אומר, ברוך שעקר עכו"ם מארצנו.

על הזיקים ועל הזועות ועל הברקים ועל הרעמים ועל הרוחות אומר, ברוך שכחו מלא עולם. על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר, ברוך עושה בראשית. ר' יהודה אומר, הרואה את הים הגדול אומר, ברוך שעשה את הים הגדול. אימתי? בזמן שרואהו לפרקים.

על הגשמים ועל בשורות טובות אומר, ברוך הטוב והמטיב, ועל שמועות רעות אומר, ברוך דין האמת.

גמרא[עריכה]

על ניסא דרבים מברכין, ועל ניסא דיחיד לא מברכין? והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא, נפל עליה אריא, איתעביד ליה ניסא ואיתנצל מיניה, אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: כי מטית להתם אימא ברוך שעשה לי נס במקום הזה? אמרי, אניסא דרבים כולי עלמא צריכי לברוכי; אניסא דיחיד, הוא ובריה ובר בריה צריכי לברוכי, וכולי עלמא לא צריכי.

ת"ר, הרואה מעברות הים ומעברות הירדן ומעברות נחל ארנון, ואבני אלגביש של בית חורון, ואבן שזרק עוג מלך הבשן במשה, ואבן שישב עליה משה בשעה שנלחם בעמלק, ואשתו של לוט וחומת יריחו שנבלעה, הרואה אותם צריך שיתן שבח והודאה לפני המקום. ועל לוט ועל אשתו מברכין שתים, על אשתו מברך ברוך דיין האמת, ועל לוט מברך ברוך זוכר הצדיקים, דכתיב (בראשית יט): "ויהי בשחת אלהים את ערי הככר" וגו'.

אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות: יורדי הים, והולכי מדברות, מי שהוא חולה ונתרפא, מי שהוא חבוש בבית האסורין ויצא. יורדי הים דכתיב (תהלים קז): "יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים", וכתיב: "המה ראו מעשי ד'" וגו', וכתיב: "ויאמר ויעמד רוח סערה" וגו', וכתיב: "יחוגו וינועו כשכור" וגו', וכתיב: "וישמחו כי ישתוקו" וגו', וכתיב: "יודו לד' חסדו" וגו'. הולכי מדברות דכתיב: "תעו במדבר בישימון דרך" וגו', וכתיב: "רעבים גם צמאים" וגו', וכתיב: "וידריכם בדרך ישרה" וגו', וכתיב: "יודו לד' חסדו" וגו'. מי שהיה חולה ונתרפא, דכתיב: "אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו, כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות", וכתיב: "ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם", וכתיב: "יודו לד' חסדו" וגו'. ומי שהיה חבוש בבית האסורין, דכתיב: "יושבי חשך וצלמות אסירי עוני וברזל", וכתיב: "יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק", וכתיב: "יודו לד' חסדו" וגו'. מאי מברך? אמר רב יהודה אמר רב: ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. אמר אביי: וצריך לאודויי באפי עשרה, שנאמר: "וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו". אמר מר זוטרא: ותרי מינייהו רבנן, שנאמר: "ובמושב זקנים יהללוהו".

רב יהודה חלש, עאל לגביה רב חנה בגדתאה ורבנן, אמרי ליה: בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא. אמר להון: פטרתון מלאודויי. והאמר אביי: וצריך לאודויי באפי עשרה? דהוו עשרה ועני בתריהו אמן.

אמר רב יהודה אמר רב, שלשה צריכין שימור: חולה, חיה וכלה. במתניתא תנא: חולה, חיה, חתן וכלה. ויש אומרים: אף אבל ותלמיד חכם בלילה.

אמר רב יהודה אמר רב, שלשה דברים מקצרין שנותיו של אדם: הנותנין לו ספר תורה לקרוא ואינו קורא, כוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהג עצמו ברבנות. ספר תורה דכתיב: "כי היא חייך ואורך ימיך", כוס של ברכה דכתיב: "ואברכה מברכיך"; והמנהג עצמו ברבנות, אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רב חמא בר חנינא: מפני מה מת יוסף קודם אחיו? מפני שנהג עצמו ברבנות. אמר רב יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור עד שנמלכין בצבור, שנאמר: "ראו קרא ד' בשם בצלאל".

האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מה הוא אי טבא אי בישא הוא, ליזיל וליקום בהדי כהני ויאמר: רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מהו, בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי אחרים: אם טובים הם, חזקם ואמצם ויתקיימו כחלומותיו של יוסף, ואם צריכין רפואה, רפאם כמי מרה על ידי משה וכמי יריחו על ידי אלישע וכצרעת מרים וכצרעת נעמן וכחליו של חזקיהו, וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע עלינו לברכה כן תהפוך לי את חלומותי לטובה ויהיו לשלום, וניכוון וניסק בהדי כהני ויימרון כולי עלמא אמן, וכי מהדרי כהני אפייהו לימא: השוכן שלום שים שלום עלינו.


פיסקא: מקום שנעקרה ממנו עכו"ם:

ת"ר: הרואה את המרקוליס אומר, ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. אמר רב הונא: הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ברכות. הרואה בבל הרשעה אומר: ברוך שהחריב בבל הרשעה. ראה ביתו של נבוכדנאצר אומר: ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנאצר הרשע. ראה את המרקוליס, אומר: ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו. ראה גוב אריות וכבשן האש, אומר: ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה. ראה מקום שנוטלין ממנו עפר, אומר: ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים. מר בריה דרבינא כי הוה מאטי לבבל הוה מצרר עפרא בסודריה ושדי ליה אבראי, אמר: "וטאטאתיה במטאטא השמד".

אמר רב המנונא: הרואה אוכלוסי ישראל, אומר: ברוך חכם הרזים. אכלוסי אומות העולם אומר: "בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה". אמר עולא, נקיטינן: אין אכלוסא פחותה מששים רבוא. ת"ר: הרואה חכמי ישראל, אומר: ברוך שחלק מחכמתו ליריאיו. חכמי אומות העולם, אומר: ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. הרואה מלכי ישראל, אומר: ברוך שחלק מכבודו ליריאיו. מלכי אומות העולם, אומר: ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם. אמר ר' יוחנן: לעולם ישתדל אדם לקראת מלכים, ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם.

אמר ר' יהושע בן לוי: הרואה את חבירו אחר ל' יום, אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, לאחר שנים עשר חדש אומר: ברוך מחיה המתים. הרואה בתי כנסיות של ישראל בישובן, אומר: ברוך מציב גבול אלמנה, בחורבנן אומר: ברוך דיין האמת. בתי אומות העולם בישובן, אומר: "בית גאים יסח ד' ויצב גבול אלמנה", בחורבנן אומר: "אל נקמות ד' אל נקמות הופיע". הרואה קברי ישראל, אומר: "ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין ויודע מספר כולכם ברוך מחיה המתים". הרואה קברי אומות העולם, אומר: "בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה".

הרואה את הכושי ואת הגיחור והלווקן והננס ופתי הראש ובדריקנוס, אומר: ברוך משנה בריותיו. ראה את החיגר ואת הסומא ואת הקיטע ומוכה שחין ובהקנין, אומר: "ברוך דיין האמת"; ואם ממעי אמן הם, אומר: ברוך משנה בריותיו. ת"ר: הרואה את הפיל ואת הקוף ואת הקיפוף, אומר: ברוך משנה הבריות; ראה בריות טובות ואילנות טובות, אומר: ברוך שככה לו בעולמו:


פיסקא: על הזיקים ועל הזועות:

מאי זיקים? אמר שמואל: כוכבא דשביט. אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה הקשת בענן, אומר: ברוך זוכר הברית; במתניתא תאנא: נאמן בבריתו וקיים במאמרו. אמר רב פפא, הילכך נימרינהו לתרווייהו: ברוך זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו:


פיסקא: על הרוחות:

מאי רוחות? אמר אביי: זעפא. על הברקים ועל הרעמים אומר: ברוך שכחו מלא עולם, או ברוך עושה ברקים, הי מינייהו בעי מצי אמר. אבל על ההרים ועל הגבעות כו', אינו מברך אלא ברוך עושה בראשית.

ירושלמי: על הברקים, ר' ירמיה ור' זעירא אמר בשם רב חסדא: דיו פעם אחת בכל יום. ר' יוסי בעי: מה אנן קיימין? אם בטורדין, דיו פעם אחת, ואם במפסיקים, מברך על כל פעם ופעם. אתא ר' אחא בר' חנינא בשם רב חסדא ואמר: אם בטורדין, דיו פעם אחת בכל היום, ואם במפסיקין, מברך על כל פעם ופעם. חיליה דר' יוסי מן הדא: היה יושב בחנות של בשם כל היום, אינו מברך אלא פעם אחת, אבל אם היה נכנס ויוצא נכנס ויוצא, מברך על כל פעם ופעם.

ת"ר: הרואה חמה בתקופתה ולבנה בטהרתה, כוכבים במשמרותיהם, מזלות בעתם, אומר: ברוך עושה בראשית. אמר רב יהודה, הרואה לבנה בחדושה, אומר: ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וכו', כדכתבנוה לעיל בפרק תפלת השחר:


פיסקא: ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, אימתי בזמן שרואהו לפרקים. ופרקים עד כמה? אמר ראמי בר אבא אמר רב יצחק: עד שלשים יום.


פיסקא: על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב. והני מילי היכא דאית ליה ארעא לדידיה ואיכא שותפותא בהדיה, אבל ליכא שותפותא בהדיה מברך שהחיינו, כדתניא: קצבו של דבר, על שלו מברך שהחיינו, על שלו ועל של חברו מברך הטוב והמטיב, ואי לית ליה ארעא מברך: מודים אנחנו לך ד' אלהינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו, ואלו פינו מלא שירה כים כו', כדכתבנוה במסכת תעניות, וחתים: "ברוך רוב ההודאות ואל ההודאות".

אמרו ליה: מת אביו, והוא יורשו, אי איכא אחי דקא ירתי בהדיה, בתחלה מברך דיין האמת ולבסוף מברך הטוב והמטיב, ואי ליכא אחי דקא ירתי בהדיה, בתחלה מברך דיין האמת ולבסוף שהחיינו.

מתני'[עריכה]

בנה בית חדש וקנה כלים חדשים, אומר: שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה.

והצועק לשעבר, הרי זו תפלת שוא. כיצד? היתה אשתו מעוברת ואמר: יהי רצון שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר: יהי רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי, הרי זו תפלת שוא.

הנכנס לכרך, מתפלל שתים: אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר, ארבע: שתים בכניסתו ושתים ביציאתו, ונותן הודאה על מה שעבר וצועק על העתיד לבוא.

גמ'[עריכה]

גרסינן בפרק המפקיד, ת"ר: ההולך למוד את גרנו, אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו. התחיל למוד, אומר: ברוך השולח ברכה בכרי הזה, מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא, לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר המדוד ולא בדבר השקול ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר: "יצו ד' אתך את הברכה באסמיך".


פיסקא: קנה כלים חדשים:

אמר רב הונא: לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן, אבל יש לו כיוצא בהן אינו צריך לברך, ור' יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה צריך לברך, מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אינו צריך לברך, הואיל וכבר קנה כיוצא בהן. לישנא אחרינא, אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא קנה כיוצא בהן, אבל קנה כיוצא בהן אינו צריך לברך, ור' יוחנן אמר: אחד זה ואחד זה צריך לברך, וקיימא לן כר' יוחנן וכלישנא בתרא, דאמר בין קנה כיוצא בהן בין לא קנה כיוצא בהן, ובין שיש לו כיוצא בהן ובין שאין לו כיוצא בהן צריך לברך, וכן הלכתא.


פיסקא: הנכנס לברך מתפלל שתים:

ת"ר: בכניסתו מהו אומר? יהי רצון מלפניך ד' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום. נכנס לשלום, אומר: מודה אני לפניך ד' אלהי שהכנסתני לשלום. בקש לצאת, אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום. יצא בשלום, אומר: מודה אני לפניך ד' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום, וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמיכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך.

הנכנס לבית הכסא אומר: התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון, תנו כבוד לאלהי ישראל, שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני והמתינו לי עד שאכנס ואצא כי זה דרכן של בני אדם. כד נפיק אומר: ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפניך ד' אלהי ואלהי אבותי שאם יפתח אחד מהם או אם יסתם אחד מהם אינו יכול להתקיים אפילו שעה אחת, ברוך אתה י"י רופא כל בשר ומפליא לעשות.

הנכנס לבית המרחץ, אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזה ומכיוצא בו לעתיד לבא. וכד נפיק מאי אומר? אמר רב אחא: ברוך שהצילני מן האור. הנכנס להקיז דם, אומר: יהי רצון מלפניך ד' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא של חנם אתה. וכד נפיק מאי מברך? אמר רבא: ברוך רופא חיים.

הנכנס לישן על מטתו אומר מ"שמע" עד "והיה אם שמוע", ומברך: ברוך המפיל חבלי שינה עלי והמאיר לאישון בת עין, יהי רצון מלפניך ד' אלהי שתתן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ותשלט בי יצר טוב ואל תשלט בי יצר רע ותעמידני ממטתי לחיים ולשלום והאירה עיני פן אישן המות, ברוך המאיר לכל העולם לכבודו. וכי מיתער לימא הכי: אלהי נשמה שנתת בי טהורה, אתה יצרתה ואתה בראתה ואתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבוא, כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ד' אלהי רבון כל המעשים אדון כל הנשמות, ברוך אתה ד' המחזיר נשמות לפגרים מתים.

כי שמע קל תרנגולא, לימא: ברוך שנתן לשכוי בינה להבין בין יום ובין לילה. כי לביש אומר: ברוך מלביש ערומים. כי מכסי סדינא אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית. כי מנח ידיה על עיניה אומר: ברוך פוקח עורים, וכי תריץ ויתיב אומר: ברוך מתיר אסורים. כי נחית לארעא אומר: ברוך רוקע הארץ על המים. כי קאים אומר: ברוך זוקף כפופים. וכי משי ידיה, אומר: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים, וכי משי אפיה אומר: ברוך המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי, יהי רצון מלפניך ד' אלהי שתתן חלקי בתורתך וכוף את יצרי להשתעבד לך, ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי, ברוך אתה י"י גומל חסדים טובים. כי אסר המייניה אומר: ברוך אוזר ישראל בגבורה, כי סאים מסאניה אומר: ברוך שעשה לי כל צרכי, כי מהלך אומר: ברוך המכין מצעדי גבר.

גרסינן בפרק התכלת, תניא, היה ר' מאיר אומר: חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: "ועתה ישראל מה ד' אלהיך שואל מעמך", אל תיקרי "מה" אלא "מאה", אמר ר' חייא בר איויא: בשבתות וימים טובים דלא נפישי ברכות, ממלי להו באספרמקי ומגדי. תניא, היה ר' יהודה אומר: חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום, שלא עשני גוי ובור ואשה. רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דקא בריך שלא עשני בור, אמר ליה: כולי האי נמי? אלא היכי אבריך? שלא עשני עבד. היינו אשה היינו עבד? עבד זיל טפי.

מתני'[עריכה]

חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה, דכתיב: "ואהבת את ד' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך". "בכל לבבך", בשני יצריך, ביצר טוב וביצר רע. "בכל נפשך", אפילו הוא נוטל את נפשך. "בכל מאודך", בכל ממונך, דבר אחר: בכל מדה ומדה שהוא מודד לך, בכל הוי מודה לו.

גמ'[עריכה]

חייב לברך על הרעה: ברוך דיין האמת, ומקבלה עליו בשמחה כענין שהוא מקבל את הטובה, כדכתיב: "חסד ומשפט אשירה", אם חסד אשירה ואם משפט אשירה, וכתיב: "באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר", וכתיב: "כוס ישועות אשא ובשם ד' אקרא, צרה ויגון אמצא ובשם ד' אקרא", וכתיב: "ד' נתן וד' לקח יהי שם ד' מבורך". לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעביד רחמנא לטב, ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקב"ה, שנאמר: "אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים". תניא: אל יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו, נזדמנה לו על הגשרים יסלקנה לצדדין, לצדדין יסלקנה לגשר. והעובר אחורי האשה בדרך לא ינקה מדינה של גהינם. אמר רב נחמן ואמרי לה במתניתא תאנא: אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין, ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא, ולא דרי טוענא, ולא רכיב חמרא, אבל איפכא לית לן בה. ת"ר: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה, אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גהינם, שנאמר: "יד ליד לא ינקה רע".

מתני'[עריכה]

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח, ולא יכנס להר הבית במקלו במנעלו בסנדלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנה קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר.

גמ'[עריכה]

אמר רב יהודה אמר רב: לא אסרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה, ואמר ר' יוחנן: ומקום שאין גדר, ובזמן שהשכינה שורה. ת"ר: הנפנה בכל מקום לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ובגליל צפון ודרום אסור. ר' יוסי מתיר, שהיה ר' יוסי אומר: לא אסרו אלא ברואה. ר' יהודה אומר: בזמן שבית המקדש קיים – אסור, אין בית המקדש קיים – מותר. ר' עקיבא אוסר בכל מקום, ר' עקיבא היינו תנא קמא? איכא ביניהו חוצה לארץ, דתנא קמא סבר: בחוצה לארץ מותר, ור' עקיבא סבר: בחוצה לארץ אסור. רבא הוו רמיין ליה הנהו ליבני מזרה ומערב, כי היכי דליפני צפון ודרום, עאל אביי אפכינהו, אתא רבא ותרצינהו, אמר: מאן האי דקא מצער לי? הלכתא כר' עקיבא. תניא, אמר ר' עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו שלשה דברים, למדתי שלא יפרע אדם עד שישב, ולמדתי שלא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל. אמר לו בן עזאי: עד כאן העזת פניך ברבך? אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.

איזהו צנוע? זה הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום. אמר עולא: אחורי גדר נפנה מיד, ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין קולו נשמע, רב אשי אמר: כל זמן שאין חבירו רואה את פירועו. תניא, רשב"ג אומר: עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן, סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון.


פיסקא: לא יכנס אדם להר הבית:

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הנכנס שלא לעשות קפנדריא מותר לעשות קפנדריא, מאי קפנדריא? דאמר: אדמקיפנא אהדר איעול בהא. אמר ר' חלבו אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת להתפלל, מצוה לעשות קפנדריא, שנאמר: "ובבא עם הארץ לפני ד' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצא".

אמר ר' יהושע בן לוי: כל הרוקק בזמן הזה בהר הבית כאלו רוקק בעיניו, שנאמר: "והיו עיני ולבי שם כל הימים". אמר רבה: ורקיקה בבית הכנסת מותר, מאי טעמא? ילפינן ממנעל, מה מנעל מותר אף רקיקה מותרת. רבא אמר כביתו, מה ביתו קפנדריא קפדי אינשי, מנעל ורקיקה לא קפדי אינשי, אף בית הכנסת קפנדריא אסיר, רקיקה ומנעל שרי.

אמר ר' חייא בר אשי אמר רב: היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש, זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר: "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון".