מהרש"ל על הש"ס/ברכות/פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏‏

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף נח עמוד א[עריכה]

גמרא לנהרא כגני לייא כצ"ל ונ"ב וכן מוכח בערוך:


דף סא עמוד א[עריכה]

בד"ה אלא מעתה כו' נ"ב בילקוט בסוף שופטים מביא הגירסא בענין אחר והא כתיב וילך אלקנה על ביתו ואלקנה נביא היה וכו' היינו פסוק ויבא אלקנה על ביתו ולא אבין זאת אפילו תקרא אל ביתו וביתו הוא אשתו ואיך שמעינן מהאי קרא שהלך אתריה בדרך ובכל המקרא של ספר שמואל אין רמז ורמיזה שהיה הולך אחריה בדרך גם דברי התוס' שמוחקין הגירסא כל עיקר מן הספר קשה הוא בעיני בשלמא חילוף הגירסאות נמצא כמה פעמים בתלמוד אבל להיות בטלו הגירסאות כל עיקר ובטעות נכתב בספר דחוק הוא בעיני ונראה שחילוף הגירסאות אני רואה בכאן ולא כמו שכתב כאן או כמו שהביא הילקוט אלא ה"ג ויקם אישה וילך אחריה והאי קרא כתוב בסוף שופטים ויהי איש לוי גר בירכתי אפרים ויקח לו אשה פלגש בגבעה מבית לחם יהודה ותזנה עליו פלגשו וגו' ויקם אישה וילך אחריה וגו' ודעת המקשה שהיה הולך אחריה ממש אע"פ שכתוב כבר ותהי שם ימים וארבעה חדשים מה בכך אח"כ פגעו זה את זה בדרך או בעיר וילך אחריה וכדמשמע מקרא ותביאהו אל בית אביה אלמא שלא מצא אותה בבית אביה וכן פירש הקמחי להדיא שמצא אותה בדרך ואין לומר שמא הוא נמי ע"ה היה דסתם איש הכתוב במקרא איש חשוב הוא ואפשר לקיים נמי הגי' שלנו וסבירא למאן דמקשה דהאי איש לוי היה אלקנה שהיה ג"כ לוי כאשר מונה אותו ביחס בדה"י גם הכא כתיב בירכתי הר אפרים וגבי אלקנה כתיב ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה וגו' וע"ז סמך התלמוד שמקשה והא כתיב וילך אלקנה אחר אשתו ומשנה לשון המקראות להודיע שעל אלקנה קאי שהיה נביא ודרך הגמ' לשנות המקראות אבל הוא נגד המפרשים שאמרו פלגש בגבעה היה בתחלת ימי השופטים ואין מוקדם ומאוחר בתורה והיה בימי כושן רשעתים בימי עתניאל בן קנז וכן פירש"י ולפי זה א"כ לא היה אלקנה אבל לדעת הקמחי שכתב שפלגש בגבעה היה בין שמשון לעלי יתכן דבר זה שפיר שהרי אלקנה היה נביא בשכבר הוא איש האלהים אשר שלח הש"י להוכיחו על מעשה בניו ודו"ק (עיין במהרש"א):


דף סד עמוד א[עריכה]

גמרא יענך ה ביום צרה ישגבך שם כו' ואני שמעתי דתפס לישנא דקרא המצוי ביעקב שאמר לאל העונה אותי ביום צרתי וה"נ כתיב בתהלים נדר לאביר יעקב משום דמצינו בקרא וידר יעקב נדר לה' ונאמר ג"כ מידי אביר יעקב ודו"ק נ"ל: