מהרש"ל על הש"ס/ברכות/פרק ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף יג עמוד א[עריכה]

תוספות בד"ה בלשון הקודש כו' ופ' פרה אדומה נמחק ונ"ב טעות הוא וכן בתוס' דמגילה:

בא"ד אעפ"כ בכל לשון נאמרה כו' נ"ב דאל"כ מאי טעמא דמ"ד בכל לשון נאמרה ודו"ק:


דף יד עמוד א[עריכה]

תוס' בד"ה ימים שיחיד כו' ומברכין וה"נ כו' לחברתה ואמאי פותחת בברוך שניה דאם שמעה כו' אשר גאלנו קאי כאשר כו' והרי סיפא זהו אשר גאלנו כו' יודע ונכנס בבית כו' מיושב דבשביל כך כו' כי הא דאם קרא הלל בב"ה יצא כצ"ל והס"ד:


דף יד עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה וזה לעשות כו' עשייה הס"ד:

בד"ה שלוחא וחשיב דלא אזיל נמחק ונ"ב בס"א אינו:

בד"ה כאלו מעיד כו' בעצמו לישנא מעליא נ"ב ובנימוקי רבינו יונה דאלפסי מפרש על עצמו כפשוטו ע"ש:

תוס' בד"ה ומנח תפילין כו' בהם מברך עליהם וכו' נ"ב לפי זה משמע דטלית בלא ברכה ליכא איסור כ"כ ופסקי התוס' נמי מראין הכי אבל הרא"ש כתב שהעטיפה הוי הפסק ודו"ק:


דף טו עמוד א[עריכה]

גמרא מן וה"מ עד מתני' כל זה נמחק ונ"ב לדעת התוס' והרא"ש ומרדכי ורבינו יונה לא גרסינן זה ובר' יונה שה"ג והני מילי בעידנא דק"ש ותו לא ובא להשמיענו שלא יהדר מאחר שבא הזמן פן יעבור הזמן ואיירי אף לתפלה ולפי האמת נראה דאף רש"י היה גורס כך ונתוסף על פירושו כמו שנתוסף בגמרא כדי שלא יקשה דבריו זו על זו עיין ברא"ש:

רש"י בד"ה ק"ש בעידנא כו' דכל היום זמנו הוא נ"ב לאו דוקא אלא עד חצי יום ובס"א אינו:

בד"ה דלמא רבי יהודה כו' לא ה"ג כו' הד"א:

בד"ה משום דרבי יוסי כו' כצ"ל:


דף טו עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה משום אלה נ"ב פי' דכתיב וכתב את האלות האלה וגו':

תוס' בד"ה בין הדבקים כו' זיין של תזכרו כו'. נ"ב והראב"ד הוסיף זיין [של] וזכרתם:


דף טז עמוד א[עריכה]

גמרא סרכיה נקיט ואתא נ"ב אבל סמ"ג וטור פי' דקאי אוכתבתם ה"ק שאם אמר למען ירבו ימיכם אינו חוזר לוכתבתם ראשונה דודאי בוכתבתם אחרונה הוא עומד כו':


דף טז עמוד ב[עריכה]

גמרא אלמא קסבר נמחק אלמא וצ"ל מ"ט דרשב"ג קסבר אנינות כו' ונ"ב האי אנינות הוא דין אבילות ולאחר שנקבר המת מיירי הכא ובאשר"י מבואר היטב ע"ש:

רש"י בד"ה רחץ כו' ברחיצה הס"ד ונמחק כדאמרינן ואח"כ מ"ה איסטניס אני הוא אדם מעונג ומפונק והס"ד ונמחק מאד ונ"ב בס"א אינו:


דף יז עמוד א[עריכה]

גמרא לכל עושיהם לעושים לא נאמר אלא לעושיהם לעושים לשמה כו' כצ"ל:

אלופינו מסובלים וגו' אלופינו מסובלים רב ושמואל כו' כצ"ל ונ"ב נ"ל:

תוס' בד"ה ונפשי כעפר כו' נ"ב ואני שמעתי מה עפר הכל דורסים עליה ואח"כ היא דורסת על כל הדורסים אף אני כן לכל מצערי וק"ל:


דף יז עמוד ב[עריכה]

תוס' בד"ה תרי כו' ושמא ניסן כו' נ"ב פי' באותם שתי שבתות דוקא ולא בעצרת כו' ודו"ק: