מהרש"ל על הש"ס/ברכות/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

‏‏

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: מהרש"ל | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף ג עמוד א[עריכה]

גמרא והא קמ"ל דאיכא משמרות ברקיע ואיכא כו' כצ"ל ונכתב בצדו נ"ל מאי נ"מ להתפלל באותן משמרות מצאתי:

שם ועונין יהא שמיה הגדול מבורך הקב"ה כו' כצ"ל ונמחק השאר ונכתב בצדו נ"ל טעות דאינו שייך ליהא שמיה רבא אלא אסוף קדיש שאומר בכולן אמן אבל יהא שמיה כו' הוא דבר שבקדושה ושייך דוקא אתחילת קדיש וכן לקמן בפרק מי שמתו דף כ"א ע"ב:

רש"י בד"ה תפלה קצרה הביננו ולקמן מפרש כו' כצ"ל:


דף ג עמוד ב[עריכה]

גמרא דתני רבי יהושע אומר עד שלש כו' כצ"ל ונ"ב פי' הוא על קרא דקדמו עיני אשמרות וק"ל:

שם רבי אבא בר כהנא אפילו בדברי תורה וכ"ש כו' כצ"ל:

שם ה"ק דוד כו' נמחק דוד ונ"ב נ"ל דלא שייך לישנא ה"ק אלא על הקרא או על המשנה וכהאי גוונא וכן יראה מפירש"י ודו"ק:

שם אין הקומץ כו' נ"ב יש מפרשים חגב כי ונהי בעינינו כחגבים מתרגמינן כקומצין:

שם אמר רב יוסף מאי קראה דכתיב ואחרי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אין הבור מתמלא מחוליתו העוקר כו' כצ"ל:

ד"ה מאי קראה כו' צ"ל הכי גרסינן מאי קראה ונ"ב צ"ל:

בא"ד בן יהוידע ואביתר ושר צבא כו' כצ"ל:

תוספות בד"ה אין הבור כו' פירש"י כו' נ"ב ברש"י שלנו לא מצאנוה כהאי לישנא אלא עוקר חוליא מבור כו' ואותו פי' הביאו התוספות עצמן בסנהדרין בשם רש"י והקשו עליו ופירוש זה שמזכירין הכא בשם רש"י כותבין שם בלשון ויש מפרשים כו' ולא בשם רש"י ומ"מ מה שמקשין הכא שייך אף על פירוש רש"י שבכאן וק"ל נ"ל:

בא"ד מן העשירים כו' נ"ב פירוש למלאות העניים וק"ל:


דף ד עמוד א[עריכה]

רש"י בד"ה בניהו בן כו' ב"ד וכן כו' הד"א:

בא"ד וקודם להם כו'. נ"ב פי' לאורים ותומים וק"ל:

בא"ד אם יצליחו הס"ד:

בד"ה תליסר כו' ולמחרת יגיע כו' נ"ב פי' הלילה שבין י"ג לי"ד:

בד"ה בשליא כו' כדת שליא שנחזיקנה שהיה ולד כו' כצ"ל:

בד"ה מפיבושת צ"ל מפי בושת כו' לו טעות הס"ד:

בד"ה שמא יגרום כו' לפי שהיה ירא שמא יחטא ויגרום החטא כצ"ל ונ"ב ס"א:

תוספות בד"ה בניהו זה סנהדרין מסברא אומר כו' נ"ב וברש"י שלנו אינו משמע כן והא ראיה שרש"י מביא המקרא וכן הוא אומר וגו' מיד אחר בניהו זה סנהדרין והיינו שמביא ראיה ממנו שהוא סנהדרין מדקדם לאורים ותומים ודו"ק נ"ל:

בא"ד כך פרש"י נ"ב ברש"י שלנו אינו נ"ל רק בסנהדרין בפ"ק תמצא כך ע"ש:


דף ד עמוד ב[עריכה]

גמרא תפתח כתפלה אריכתא דמיא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה אי כרב"ג כו' ויש בכלל כו' כצ"ל:

בד"ה זה הסומך כו' וכ"ש דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב כו' כצ"ל:

בא"ד וסמיך ליה יענך כו' נ"ב תימא לי מאי צריך לסמיכת יענך ה' ביום צרה דהוא במזמור אחר וג"כ פסוק אחר למנצח מזמור לדוד מפסיק בנתים תיפוק ליה מקרא גופא דכתיב יהיו לרצון אמרי פי שהוא תפלה כדמסקינן לקמן וסמיך ליה ה' צורי וגואלי ואין לומר משום דקדמיה תפלה לגאולה על כן צריכין אנו למילף מקרא אחרינא לאקדומיה גאולה לתפלה זה אינו דע"כ א"א לאקדומיה תפלה ולסומכה לגאולה אם לא שמקדים גאולה לתפלה וא"כ מאחר שילפי' מקרא דצריך לסמוך גאולה לתפלה פשיטא דצריך לאקדומי כדי לסומכה יחד וע"ק לי הלא קרא דיענך ה' ביום צרה אינה תפלה אלא בקשת רחמים כשאר מזמורים וברכה בעלמא הוא ולא תפלה ונ"ל מאחר דעיקר הטעם לסמוך גאולה לתפלה כדי שלא יהא נזוק כל היום כדאמרינן לקמן א"כ ילפינן מיענך ה' ביום צרה וק"ל. ותדע דכתב האור זרוע דבשבת אין צריך לסמוך משום דאינה יום צרה סוף סוף מ"ש משאר ימים אלא מאחר שעיקר הטעם שלא יהא נזוק וזהו יענך ה' ביום צרה ובשבת לאו יום צרה ודו"ק:

בא"ד של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג כו' אליו ומרציהו בתשבחות כו' כצ"ל:

בד"ה באמצע כו' של יום דקא סבר כו' כצ"ל:

בד"ה ויעף אלי כו' ולא הרגיע בנתים כצ"ל:

תוספות בד"ה אמר רבי יוחנן כו' תפלת ערבית חובה כו' נ"ב לאו שאמר בהדיא אלא הכי פירושו א"כ מוכרח לומר שרבי יוחנן שמחייב לסמוך ע"כ סבר תפלת ערבית חובה וא"כ תהיה ע"כ פלוגתא דרב ורבי יוחנן וא"כ הלכה כר' יוחנן ודו"ק כן מוכח באשר"י נ"ל:

בא"ד פסקינן כר"י צ"ל דאפילו אי סובר רבי יוחנן כרב כו' כצ"ל:

בא"ד יש לנו לסמוך ואין לנו להפסיק בדברים אחרים אלא כמו שנהגו כך הוא לשון הרא"ש:


דף ה עמוד א[עריכה]

גמרא אלא תלמדנו כו' נ"ב ונ"ל יותר לגרוס אל תקרי תלמדנו אלא למדתנו וק"ל:

רש"י בד"ה ואם תלמיד חכם כו' דיו בכך נ"ב פי' בתורתו:

בד"ה כאלו אוחז חרב פיפיות בידו כו' כצ"ל:

בד"ה אשרי הגבר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו כו' כצ"ל:

בד"ה נאמר ברית ביסורין דכתיב אלה דברי הברית כו' כצ"ל:


דף ה עמוד ב[עריכה]

גמרא וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים רב נחמן כו' תניא אבא בנימין כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה הא לן כו' שילוח והן מזבח כו' כצ"ל:

בד"ה גלייה ר' יוחנן לדרעיה הס"ד:

בד"ה מי שביק כו' שהוא גנב לי כו' כצ"ל:

תוספות בד"ה אלא אימא כו' דשרי ללמוד קודם דלקמן כו' נ"ב וקשה לי דלמא רש"י בהגיע זמן קריאת שמע ותפלה איירי וי"ל דלשון כשעמדתי ממטתי משמע אחר שעלה עמוד השחר מיד אף שלא הגיע זמן ק"ש בעונתה וכן משמע מלשון הגה' מיימונית פ"ו דתפלה שפלוגתת רש"י ור"י איירי בעלה עמוד השחר אבל פשיטא דקודם עלות השחר שרי ללמוד לכולי עלמא ואף שאר מלאכות נ"ל:

(עיין במהרש"א):


דף ו עמוד א[עריכה]

גמרא לוא הקשבת כו' כצ"ל וכן ברש"י:

שם קיטמא נהילא כו' נ"ב פירוש אפר הנעבר בנפה ערוך:

שם ולחתום פומיה נ"ב ידחק את פיו מלשון או החתים בשרו נ"ל:

שם עבד הכי חזא ואתזק כו' ואתסי תנא אנא כו' שמי אבוא אליך וברכתיך וכי כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה בוכרתא הבכורה לאמה הס"ד:

בד"ה ולחתמיה לקנה הס"ד:

בד"ה ומנין כו' קרויה עשרה שנאמר כו' כצ"ל:

בד"ה מאי כתיב כו' בהם לשום זכרון כו' להם לישראל אלא כו' כצ"ל:

תוספות בד"ה המתפלל כו' והר"י היה כו' נ"ב פי' שהחמיר אף בבתי כנסיות שלנו וק"ל:

בא"ד עד שיצאו כולם ואם בתוך כך היה שום אדם בא בב"ה היה מעיין כו' כצ"ל ונ"ב כן הוא במרדכי:

בד"ה אלו תפילין כו' מן המותר בפיך כו' נ"ב פי' ומפיק עור של בהמה טמאה לתפילין שפסולים וק"ל:

בא"ד מתורת ה' בפיך כו' נ"ב פי' אלמא אין עליהם תורה כי אין צריכין מן התורה להיות עליהם שם של שדי וק"ל:


דף ו עמוד ב[עריכה]

גמ' באתי ואין איש קראתי ואין עונה נ"ב סמך לדבר שמעתי אי"ש הוא נוטריקון אמן יהא שמיה דהיינו בעשרה וק"ל:

שם כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים אנא נמי רהיטנא כצ"ל ונ"ב פסוק הוא בהושע סי' י"א:

רש"י בד"ה ואין עונה כו' דבר קדושה נ"ב פי' והיינו עשרה:


דף ז עמוד א[עריכה]

גמרא רגע כמימריה נ"ב פי' כמשך דיבורו כרגע וק"ל:


דף ז עמוד ב[עריכה]

גמרא בעושי עולה אמור לו מי שלבו כו' משחקת לו ולא קשיא הא בצדיק גמור והא בצדיק כו' כצ"ל:

שם ואב"א שעה כו' נ"ב פי' ואפילו צדיק גמור הוא בולע לפעמים היכא שהשעה משחקת לו וק"ל:

רש"י בד"ה כתיב לענותו בספר שמואל הס"ד:


דף ח עמוד א[עריכה]

גמרא הנני נותשם מעל אדמתם נמחק:

שם תמה אמר למען כו' כצ"ל ונ"ב תמה פי' בתמיה:

רש"י בד"ה שיעור של כו' סמוך לפתח כו' נ"ב ולא נהירא לר"י מאחר שהוא יושב בב"ה מה לי סמוך לפתח או אינו סמוך אלא הכי פירושו שלא ימהר להתפלל מיד כשיבא לב"ה אלא ישב מעט מפני שיתיישב דעתו שלא יהא נראה עליו כמשוי מרדכי וכן נמצא במקצת תוס':

בד"ה כפיטורי כו' כמדת הנקב כצ"ל והס"ד:

בד"ה פיטורי כו' ופטורי ציצים אטונין כצ"ל והס"ד ונ"ב פירוש כעין שרשרות:

תוספות בד"ה רב ששת כו' רבותא משמע כו' נ"ב פי' ואינו צריך למהדר אפיה וק"ל:

בא"ד גרסתו כו' והלכות גדולות מפרשי דוקא שיש כו' בלא הוא ועוד תירץ כו' אומנותו הוא ואנן מסתבר לן כי האי תירוצא ולא כדברי הלכות גדולות כצ"ל והס"ד ונ"ב פי' הלכך לדידן אסור נ"ל:


דף ח עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה ע"ג כו' מפני הרוק נ"ב פי' שאינו נושקו בפיו וק"ל:

תוספות בד"ה ואפילו כו' וצריך לקרות כו' נ"ב פי' ה"א שדי בקריאת ג' פעמים עברי אפ"ה קא משמע לן דצריך לקרות פעם שלישית בתרגום ירושלמי נ"ל וכן בפי' רבינו יונה:

בד"ה ישלים כו' קמי שבת אלא מרביעי ואילך כו' במדרש יש ג' דברים כו' כצ"ל:


דף ט עמוד א[עריכה]

גמרא בלבד אמרו ה"ק להו כו' ור"א ב"ע מלא תותירו עד בוקר נפקא ור"ע אי מהתם כו' כצ"ל והשאר נמחק ונ"ב ס"א וכן בסוף פסחים שם מאי בקר בקר שני ורבי אלעזר אמר לך כל בקר כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה והאי דקרו כו' לילה משום כו' הד"א:

בד"ה רבנן פליגי עלך כלומר מי פליגי רבנן עלך כו' כצ"ל:

בד"ה ומיהו כו' הלילה ויחיד כו' חצות עדיין כו' כצ"ל:

בד"ה שם תזבח כו' שויה בערב כו' למערב כבא השמש משחשכה מועד כו' הד"א:

בד"ה הכל מודים ר"ע גופיה מודה שהלילה מחצות ואילך היתה שעת חפזון למצרים לשלחם מן הארץ כצ"ל והד"א:

ע"ב גמרא אמר אביי לתפילין כאחרים כו' כצ"ל:

שם כל היום כו' אמר רבי זירא איני והא אנא כצ"ל ונ"ב נ"ל:

רש"י בד"ה כמצודה כו' ממונם וינצלו כו' הד"א:


דף י עמוד א[עריכה]

גמרא אלא מאי לא ילדה עקרה רני כ"י כו' כצ"ל:

שם שנאמר וילך אליהו להראות אל אחאב כו' זה נמחק ונ"ב נ"ל טעות:

רש"י בד"ה חטאים כתיב קרי ביה חוטאים כו' נ"ב נ"ל טעות אלא קרי ביה חטאים וכן מצאתי בס"א וכן נ"ל פירושו חטאים היינו כמו חוטאים אלא קרי חטאים בדרך מפעיל ודו"ק נ"ל:

בד"ה סמוכים כו' כתיב אחריו נאמנים כו' כצ"ל:


דף י עמוד ב[עריכה]

רש"י בד"ה סתם מי כו' ולמה כדי כו' כצ"ל:

בד"ה הרוצה ליהנות משל אחרים הס"ד:

בד"ה והרוצה שלא ליהנות משל אחרים הס"ד:

בד"ה כי שם כו' קאי שכל מקום כו' הד"א:


דף יא עמוד א[עריכה]

גמרא לא אמרו לו כלום אמרו להם כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה לא' כו' המשחיתים משל שלך דומה כו' ואשחיתנו עכשיו כו' כצ"ל והד"א:


דף יא עמוד ב[עריכה]

גמרא אמר רב הונא למקרא צריך לברך למדרש א"צ לברך ור"א אמר למקרא ולמדרש צריך לברך כו' למשנה נמי צריך לברך ורבא אמר אף לתלמוד צריך לחזור ולברך דא"ר חייא כו' כצ"ל:

תוספות בד"ה שכבר נפטר כו' ובשבילה אינו נפטר כו' כצ"ל:

בא"ד אלא אם ילמוד מיד וגם כו' נ"ב לכאורה משמע מדבריו דאפילו אם למד מיד אחריה מ"מ אינה פוטרת כל היום אלא דוקא מה שלומד אחריה ואינו כן כמו שכתב הרא"ש ז"ל אף היא פוטרת כל היום כו' ע"ש וכ"כ הסמ"ג להדיא בשם ר"י:

בא"ד מפני שברכת התורה כו' נ"ב ומהרא"י כתב בכתביו שיש לנהוג כדברי הא"ח והרא"ש ששינה מפסקת אפילו שינת היום היכא דהוי קבע עי"ש:

בא"ד שהיא ברייתא נ"ב תימה כלא משנה שלימה היא (עי' רש"א):

בא"ד אבל א"צ כו' נ"ב דברי התוס' מורים שיכול לברך ברכת התורה אפילו לא אמר פסוקים ואינו לומד כלל וסברה שהרי א"א לו שלא ילמוד היום כלל דאפילו פסוק ראשון של ק"ש הוא תורה אבל בדברי הרא"ש נראה דפשיטא שאי אפשר לברך ברכת התורה אם לא שילמוד או יקרא פסוקים ע"ש (עיין במהרש"א):


דף יב עמוד א[עריכה]

גמרא דחמרא הוא פתח ובריך כו'. אכל ופתח אדעתא כו' כצ"ל:

רש"י בד"ה פתח כו' הגפן פשיטא כו' היין דתנן כו' הס"ד הד"א:

בד"ה לאו לאתויי כו' לברכת הלחם כו' נ"ב מדלא אמר ברכת המזון אלא ברכת הלחם משמע שהוא ברכת המחיה והכלכלה וכן מצאתי בפירש"י של הרי"ף ולא איירי בלחם גמור שצריך ברכת המזון ודו"ק:


דף יב עמוד ב[עריכה]

תוספות בד"ה והלכתא כו' ור"מ כתב דאין מחזירין אותו מכל אותן דברים כו' כצ"ל:

ונ"ב וכן פסק הרא"ש:

בא"ד דלא פסק בספר כו' נ"ב פי' בתלמודא: