רבינו אשר על הש"ס/ברכות/פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |

על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן א[עריכה]

הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה:

גמ' ואניסא דרבים מברכין ואניסא דיחיד לא מברכין והא ההוא גברא דהוה אזיל בעבר ימינא נפל עליה אריא איתעביד ליה ניסא ואתציל אתא לקמוה דרבא אמר ליה כי מטית להתם אמור ברוך שעשה לי נס במקום הזה אמרי אניסא דרבים כ"ע צריכי לברוכי אניסא דיחיד הוא ובריה ובר בריה צריכי לברוכי וכ"ע לא צריכי ה"ג רב אלפס וכן רב האי גאון אבל בנוסח גמרא דידן לא כתב אלא אניסא דיחיד הוא ניהו צריך לברוכי ירושלמי מתני' בניסא דרבים אבל בניסא דיחיד א"צ לברך מהו שיברך אדם על נסי אביו ורבו ואם היה מסוים כגון יואב בן צרויה וחביריו ואדם שנתקדש בו שם שמים כגון דניאל וחביריו מברך. נס של שבטים מהו שיברך מ"ד כל שבט ושבט איקרו קהל צריך לברך מ"ד כל השבטים איקרו קהל א"צ לברך ופלוגתא הוא בפ"ק דהוריות דף ה. וכל הברכות השנויות בזה הפרק צריך להזכיר בהם שם ומלכות והכי איתא נמי בירושלמי דפרקין רבי זירא ורב יהודה כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברבה א"ר תנחומא אנא אמינא טעמא ארוממך אלהי המלך רבה אומר צ"ל אתה. שמואל אומר אלהינו מלך העולם וכל הברכות האלו אינן אלא משלשים יום לשלשים יום וה"נ אמרי' בגמ' דף נח: הרואה את חבירו לאחר שלשים יום אומר שהחיינו ותנן נמי הרואה את הים הגדול לפרקים דהיינו אחת לשלשים יום ואמרינן נמי בירושלמי דפירקין שמעון קמטיקיא שאל את ר' חייא בר אבא כגון אנא דסליק וחמי ירושלים כל שעה ושעה מהו שאקרע א"ל אין אתה צריך לקרוע וכי תעלה על דעתך שהרואה המלך בכל יום יברך הלכך נראה דכל הברכות אינם אלא משלשים יום לשלשים יום מר בריה דרבינא הוה קאזיל בריסתקא דמחוזא נפל עליה גמלא פריצא איתרחיש ליה ניסא אתפרקא ליה אשיתא ועל לגביה ואיתציל מיניה ותו זימנא חדא הוה אזיל בפקתא דערבות צחי למיא איתרחיש ליה ניסא נפקא לה עינא דמיא ואישתי כי הוה מטי לערבות מברך ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל כי מטא לריסתקא דמחוזא אמר ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות מכאן משמע שיחיד שנעשו לו נסים הרבה בהגיעו אל אחד מן המקומות שנעשה לו נס יכלול כל שאר הנסים עם זה:

סימן ב[עריכה]

ת"ר הרואה מעברות הים מעברות הירדן מעברות נחלי ארנון ואבני אלגביש של בית חורון ואבן שביקש עוג מלך הבשן לזרוק על ישראל ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה מלחמה עם עמלק וחומת יריחו שנבלעה במקומה צריך שיתן שבח והודאה לפני המקום והרואה אשתו של לוט מברך שתים על אשתו אומר ברוך דיין האמת ועל לוט מברך ברוך זוכר הצדיקים דכתיב ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וגו':

סימן ג[עריכה]

אמר רב יהודה אמר רב ד' צריכים להודות יורדי הים באניות והולכי מדבריות ומי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורין ויצא יורדי הים דכתיב יורדי הים באניות וגו' וכתיב וישמחו כי ישתוקו וינחם אל מחוז חפצם וכתיב יודו לה' חסדו וגו' הולכי מדברות דכתיב תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו וגו' וידריכם בדרך ישרה וגו' וכתיב יודו לה' חסדו וגו' מי שהיה חולה ונתרפא דכתיב אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו כל אוכל תתעב נפשם וגו' ישלח דברו וירפאם וגו' וכתיב יודו לה' חסדו וגו' מי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא דכתיב יושבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל וגו' יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק וכתיב יודו לה' חסדו וגו' מאי מברך א"ר יהודה אמר רב ברוך גומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב אמר אביי וצריך לאודויי באנפי עשרה שנאמר וירוממוהו בקהל עם א"ר הונא והוא דאיכא תרי רבנן בהדייהו דכתיב ובמושב זקנים יהללוהו מתקיף לה רב אשי ואימא בי עשרה ותרי רבנן קשיא וכיון דלא איפשטא לן עבדינן לחומרא ובעינן תרווייהו ורב אלפס ז"ל לא כתב כן ונהגו באשכנז ובצרפת שאין מברכין ברכת הגומל כשהולכים מעיר לעיר דסבירא להו שלא הצריכו להודות אלא הולכי מדבריות דשכיחי ביה חיות ולסטים והא דאמרינן בירושלמי כל הדרכים בחזקת סכנה לא אמרו אלא לענין תפלת הדרך בלבד שבכל הדרכים צריך אדם לבקש על נפשו אבל ברכח הגומל במקום תודה נתקנה וכן כתב ה"ר יוסף ז"ל דוקא חולה שנפל למטה אבל אם חש בראשו או במעיו א"צ לברך אבל בערווך משמע אפי' חש בראשו ובמעיו: רב יהודה חלש ואתפח על לגביה רב הונא חנא בגדתאה ורבנן אמרו ליה בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא אמר להו פטרתון יתי מלאודויי כגון שהיה באותה ברכה שם ומלכות כגון דאמרי בריך רחמנא מלכא דעלמא כדשנינן לעיל דף מ: גבי בנימין רעיא כריך ריפתא והאמר אביי צריך לאודויי באנפי עשרה דהוו בי עשרה הא לאו איהו קמודי לא צריכא דעני בתרייהו אמן:

סימן ד[עריכה]

אמר רב שלשה צריכין שימור חולה חיה וכלה במתניתא תנא חולה חיה חתן וכלה וי"א אף אבל וי"א אף ת"ח בלילה א"ר יהודה שלשה דברים מאריכין לו ימיו ושנותיו של אדם המאריך בתפלתו והמאריך על שולחנו והמאריך בבית הכסא וא"ר יהודה שלשה דברים מקצרין ימיו ושנותיו של אדם מי שנותנין לו ס"ת לקרות ואין קורא כוס של ברכה לברך ואין מברך והמנהיג עצמו ברבנות ס"ת דכתיב כי הוא חייך ואורך ימיך כוס של ברכה דכתיב ואברכה מברכיך והמנהיג עצמו ברבנות דאמר רב יהודה ואיתימא רב אחא בר חיננא מפני מה מת יוסף קודם אחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות אמר רבי יצחק אין מעמידין פרנס על הצבור עד שנמלכים בצבור שנאמר ראו קרא ה' בשם בצלאל:

סימן ה[עריכה]

אמר רב הונא בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה עליו ילך ויטיבנו בפני שלשה לייתי תלתא דרחמי ליה ונימא להו חלמא טבא חזאי ולימרו ליה הנך טבא הוא וטבא ליהוי רחמנא לשוייה לטב שבע זימנין ליגזרו עליה מן שמיא דליהוי טבא ויהוי טבא ולימרו ליה ג' הפוכות וג' פדויות וג' שלומות ג' הפוכות שנאמר הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה אז תשמח בתולה במחול בחורים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך ג' פדויות דכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי ה' אם יפול משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת ג' שלומות דכתיב בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעוזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום: האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מהו אי טבא הוא או בישא הוא ליזיל וליקום קמי כהני ויאמר רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי בין שחלמו לי חבירי אם טובים הם חזקם ואמצם וקיימם כחלומותיו של יוסף הצדיק ואם צריכין רפואה רפאם כמי מרה ע"י משה וכצרעת מרים ע"י משה וכצרעת נעמן ע"י אלישע וכחליו של חזקיהו וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע עלינו לטובה כן הפוך לי את חלומותי לטובה ויהיו לשלום ולכוין וניסק בהדי כהני ויאמרון כולי עלמא אמן וכי מהדרי כהני אפייהו יאמר השוכן בגבורה שלום שים עלינו שלום א"ר חסדא חלמא דלא מיפשר כאגרתא דלא מיקריא. גרסינן בפ"ק דשבת דף יא. אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת א"ר חסדא ובו ביום אמר רב יוסף אפי' בשבת:

סימן ו[עריכה]

מתני' הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים יאמר ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו. ירושלמי כשנעקרה עבודת כוכבים ממקומה בא"י אבל נעקרה עבודת כוכבים ממקום אחר אומר ברוך שעקר עבודת כוכבי' ממקום הזה:

גמ' ת"ר הרואה את המרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו.

סימן ז[עריכה]

אמר רב הונא הרואה בבל הרשעה צריך לברך חמש ראה בבל הרשעה אומר ברוך שהחריב בבל הרשעה ראה ביתו של נבוכדנצר הרשע אומר ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע ראה גוב של אריות וכבשן האש אומר ברוך שעשה נס לצדיקים במקום הזה ראה מרקוליס אומר ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו ראה מקום שנוטלין ממנו עפר אומר ברוך אומר ועושה ברוך גוזר ומקיים מר בריה דרבינא כי הוה מטי לבבל הוה צייר עפרא בסודריה ומפיק להו לברא לקיים מ"ש וטאטאתיה במטאטא השמד:

סימן ח[עריכה]

אמר רב הונא ראה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלוסי עובדי כוכבים אומר בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה אמר עולא נקטינן אין אוכלוסא בבבל תנא אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא: ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לב"ו הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מכבודו לב"ו א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לצאת לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים:

סימן ט[עריכה]

אריב"ל הרואה את חבירו לאחר ל' יום אומר ברוך שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה לאחר י"ב חדש אומר מחיה המתים ודוקא חבירו שחביב עליו ושמח ונהנה בראייתו:

סימן י[עריכה]

ראה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה בחורבנן אומר ברוך דיין האמת בתי עובדי כוכבים בישובן אומר בית גאים יסח ה' בחורבנן אומר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע:

סימן יא[עריכה]

הרואה קברי ישראל אומר ברוך אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין וכלכל אתכם בדין והמית אתכם בדין ועתיד להקימכם בדין ויודע מספר כולכם בדין ברוך מחיה המתים כו' קברי עובדי כוכבים אומר בושה אמכם מאד וגו':

סימן יב[עריכה]

הרואה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקפח ופתויי הראש ואת הננס והדרניקוס אומר ברוך משנה הבריות ראה את החיגר ואת הסומא ואת הקיטע ומוכה שחין והבהקנים אומר ברוך דיין האמת ואם ממעי אמן הן אומר ברוך משנה הבריות ת"ר הרואה את הפיל ואת הקוף ואת הקיפוף אומר ברוך משנה משנה הבריות ראה בריות טובות ואילנות טובות אומר ברוך שככה לו בעולמו:

סימן יג[עריכה]

מתני' על הזיקין ועל הזועות ועל הרעמים ועל הברקים ועל הרוחות אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה מעשה בראשית רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול אימתי שראהו לפרקים:

גמ' מאי זיקין אמר שמואל כוכבא דשביט מאי זועות א"ר קטינא גוהא מאי רוחות אמר אביי זעפא רוח סערה חזק ביותר אריב"ל הרואה את הקשת אומר ברוך זוכר הברית במתניתא תנא נאמן בבריתו וקיים במאמרו: על ההרים ועל הגבעות וכו' אטו כל הני דאמרן עד השתא לא מעשה בראשית נינהו והכתיב ברקים למטר עשה אמר רבא התם מברך תרתי שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית פירוש הי מינייהו דבעי הכא עושה מעשה בראשית איכא שכחו וגבורתו מלא עולם ליכא. ירושלמי על הברקים ר' ירמיה ור' זירא בשם רב חסדא דיו פעם אחד בכל יום ר' יוסי בעי במה אנן קיימין אם בטרודין דיו פעם אחת ביום אם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם פירוש טרודין שלא נתפזרו העבים בינתיים מפסיקים שנתפזרו העבים בינתיים חיילי' דר' יוסי מן הדא היה יושב בחנות של בשם כל היום אינו מברך אלא אחת אבל אם היה נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם היה יושב בבית הכסא או בכספוקלריא אם היה יכול לצאת לברך תוך כדי דבור יצא ואם לאו לא יצא ר' ירמיה בעי היה יושב בתוך מגדל של עצים מהו שיעשה כמו מלבוש ויוציא ראשו חוץ לחלון ויברך מספקא ליה אם לבו רואה את הערוה אסור או מותר ולמעלה סוף פ"ג פסקנו שאסור:

סימן יד[עריכה]

ת"ר הרואה החמה בתקופתה לבנה בטהרתה כוכבים במשמרותם מזלות בעתם אומר ברוך עושה מעשה בראשית חמה בתקופתה היינו מעשרים ושמנה שנה לעשרים ושמנה שנה אמר רב יהודה א"ר הרואה לבנה בחידושה אומר ברוך אשר במאמרו ברא שחקים וכו' כאשר כתבתיה בסנהדרין בפ' היו בודקין סימן א' ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול כו' אימתי בזמן שרואה אותו לפרקים פרקים עד כמה אמר רמי בר אבא א"ר יצחק עד שלשים יום:

סימן טו[עריכה]

מתני' על הגשמים ועל בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת:

גמ' על הגשמים אומר הטוב והמטיב ה"מ דאית ליה ארעתא לדידיה ואיכא שותפין בהדיה אבל אי ליכא שותפין בהדיה מברך שהחיינו כדתניא כללו של דבר על שלו מברך שהחיינו על שלו ועל של חבירו מברך הטוב והמטיב ואי לית ליה ארעתא אומר מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו ואילו פינו מלא שירה כים וכו' עד הן הם יודו וישבחו ויפארו את שמך מלכנו וחותם ברוך רוב ההודאות האל ההודאות זו היא שיטת רב אלפס ז"ל ולא נהירא מ"ש צריך שיהיה לו שותף בקרקע דהא כיון שיש לו קרקע כל שכיניו משותפין עמו דהא על מיתת אביו והוא יורש מברך הטוב והמטיב משום דאיכא אחריני דירתי בהדיה ולא מפליג אפי' חלקו נכסיו על פיו אלא לא בעי שיהא שותף עמו בטובתו רק שיהא בבשורה טובה גם לאחרים בשלהם הלכך גרסי' כגי' הספרים אידי ואידי דאית ליה לדידיה ולא קשיא הא דאית להו לאחריני בהדיה והא דלית להו לאחריני בהדיה פי' בית חדש וכלים חדשים דלית להו לאחריני בהדיה שותפות מברך שהחיינו אבל גשמים דאית להו לאחריני בהדיה שטובת הגשמים היא לכל בעלי שדות מברך הטוב והמטיב והיכא דלית ליה ארעא מברך מודים וכו': ועל שמועות הרעות אומר ברוך דיין האמת אמרו לו מת אביו ויורשתו אי אית אחא דקא ירית בהדיה בתחלה מברך ברוך דיין האמת ולבסוף ברוך הטוב והמטיב ואי ליכא אחריני בהדיה בתחלה מברך ברוך דיין האמת ולבסוף שהחיינו: ת"ר שינוי יין אין צריך לברך שינוי מקום צריך לברך אמר רב יוסף בר אבא אמר רב אע"פ שאמרו שינוי יין א"צ לברך אבל מברך הטוב והמטיב כגון דאיכא בני חבורה דקשתו בהדיה ושאלו לר' יצחק הלוי ז"ל למה מברכין על שינוי יין הטוב והמטיב ועל שינוי לחם אין מברכין והשיב משום דיין משמח וסועד אבל פת סועד ואינו משמח ועוד דלא אשכחן שירה אלא על היין כדאמרי' לעיל בפרק כיצד מברכין דף לה ועוד נמי כיון דיין חשוב שקובע ברכה לעצמו ראוי לברך עליו הטוב והמטיב אי נמי הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה לעיל דף מח: לפי שבצרו כרמיהם שבע שנים והקיפו כרמיהם מהרוגיהם גיטין דף נז. תיקנו לומר על היין שהוא כמו הדם. פירש"י הא דמברכין הטוב והמטיב על היין דוקא כשהשני משובח יותר מן הראשון וכן פירש רשב"ם בערבי פסחים וקצת משמע כן בירושלמי בסוף כיצד מברכין דגרסינן התם אבין בר רב הונא אמר יין חדש ויין ישן צריך לברך שינוי יין א"צ לברך שינוי מקום צריך לברך היסח הדעת כמו שינוי מקום הוא משמע דוקא יין חדש ויין ישן שהישן משובח מן החדש צריך לברך אבל שינוי יין סתם א"צ לברך מיהו קשה מעובדא דמייתי בתר הכי רבי על כל חבית וחבית שהיה פותח מברך עליה מה היה מברך עליה רבי יצחק רובה בשם רב ברוך הטוב והמטיב מסתמא לא היה בכל פעם יותר טוב מאותו שלפניו ומיהו יש לדחות דבסתמא אם אין ידוע שהוא יותר טוב או גרוע יש לברך אבל אם ידוע שהשני גרוע לא וי"מ דהירושלמי איירי בברכת פרי הגפן דומיא דשינוי מקום והיסח הדעת והכי פי' יין חדש ויין ישן צריך לברך בפה"ג אבל שינוי יין ששניהם חדשים או ששניהם ישנים א"צ לברך בפה"ג אבל אם שתה יין חדש תחלה ואח"כ יין ישן צריך לברך בפה"ג על הישן ולא מיפטר בבפה"ג שבירך על החדש דחשוב כמין אחר לגבי חדש לפי דאישתני טפי לעילויא והשתא ניחא הא דמייתי בתר הכי רבי על כל חבית וחבית היה מברך וקמתמה מה היה מברך הא אמרינן דשינוי יין א"צ לברך והשיב לו נהי דא"צ לברך ב"פ הגפן כששניהם חדשים או ששניהם ישנים מ"מ הטוב והמטיב צריך לברך ויש שרוצים לומר כיון דהטוב והמטיב אינו מברך ביחיד אע"ג דקי"ל לעיל פ"ו סי' ל"ד דיין בתוך הסעודה כל א' מברך לעצמו הטוב והמטיב א' מברך לכולן דאם היה כל א' מברך לעצמו הוה ליה כל חד וחד יחיד ולא נהירא דמהאי טעמא דאמרינן בבפה"ג דכל חד מברך לעצמו משום דאין בית הבליעה פנוי האי טעמא נמי שייך בברכת הטוב והמטיב ואע"ג דכל אחד ואחד מברך לעצמו כיון דחבירו שותה ונהנה גם הוא מיין זה קרינן ביה הטוב לדידיה והמטיב לאחריני מידי דהוה אאמרו לו אשתך ילדה זכר דמברך הטוב והמטיב משום דאיכא טוב גם לאשתו ומי לא עסקינן דהיה בעלה בעיר אחרת בשעה ששמע:

סימן טז[עריכה]

מתני' בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו וקיימנו:

גמ' אמר רב הונא ל"ש אלא שאין לו כיוצא בהם אבל יש לו כיוצא בהם אינו צריך לברך ור' יוחנן אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך מכלל דקנה והדר קנה ד"ה א"צ לברך ולישנא אחרינא אמרי לה אמר רב הונא לא שנו אלא שלא קנה כיוצא בהם אבל קנה כיוצא בהם א"צ לברך ור' יוחנן אמר אפי' קנה כיוצא בהם צריך לברך מכלל דיש לו וקנה דברי הכל צריך לברך והלכתא כר' יוחנן כלישנא בתרא דאפי' קנה וחזר וקנה ויש לו כלים חדשים כאלו צריך לברך דקי"ל כר' יוחנן לגבי דרב הונא דאפי' לגבי דרב רבו הלכה כר' יוחנן אע"ג דפריך לרבי יוחנן ללישנא בתרא הא משני ליה שפיר נראה לר"י דדוקא בכלים חשובים דכלים חדשים משמע דומיא דבית חדש אבל דבר קטן שאינו חשוב כל כך כמו מנעלים ואנפלאות וחלוק של פשתן וכיוצא בזה א"צ לברך שהחיינו ויראה לי הכל לפי מה שהוא אדם דיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בכלים חשובים כדאיתא בנדרים בפרק הנודר מן המבושל דף מט: דר' יהודה שלא היתה לו אלא גלימא רעועה וכד נפקא דביתהו לשוקא מיכסיא ביה וכדנפיק ר' יהודה לצלויי הוה מיכסי ומצלי וכד מיכסי ביה הוה מברך ברוך שעטר מעיל לפי שהיה חשוב עליו כמעיל לעשיר: ירושלמי אמר ר' חייא ברבי אבא לא סוף דבר חדשים אלא אפי' הן שחקים והן חדשים לו ר' יעקב בר זבידא משום ר' חייא בר אבא אמר קנה אומר שהחיינו ניתנו לו במתנה אומר הטוב והמטיב לבש אומר ברוך מלביש ערומים וצ"ע דבגמ' דידן לא מצינו הטוב והמטיב אלא היכא דאיכא אחרינא בהדיה ולי נראה דה"נ איכא אחרינא בהדיה המטיב לנותן אם המקבל עני שזכהו השם וחננו ממון לעשות צדקה ואם הוא עשיר שמח הנותן במה שמקבל מתנתו וגם משמע בירושלמי דבשעת קנייה יש לו לברך אע"פ שעדיין לא נשתמש בהם שאין הברכה אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקנייתו כדרך שמברכים על הגשמים בשעת ירידתן אע"פ שאין הנאתן ניכרת מיד:

סימן יז[עריכה]

מתני' מברך על הרעה מעין הטובה ועל הטובה מעין הרעה והצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכרהרי זו תפלת שוא היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא תהא בתוך ביתי ה"ז תפלת שוא:

גמ' על הטובה מעין הרעה היכי דמי כגון דאשכח מציאה אע"ג דלקמיה שמע שלטון ושקיל לה מיניה פירוש הוא דואג שמא ישמע השלטון ויקחנה ממנו וגם שמא יעליל עליו לקחת שאר ממונו השתא מיהא טובה הוי ולבו שמח ובוטח כי שמא לא ישמע בבית השלטון ועל הרעה מעין הטובה כגון דשקל בדקא בארעיה אף על גב דלקמי' מסקא ארעא שרטון השתא מיהא רעה היא: היתה אשתו מעוברת וכו' הרי זו תפלת שוא ודוקא אחר מ' יום אבל תוך ארבעים יום מועלת התפלה דשמא הזריעו שניהם בבת אחת:

סימן יח[עריכה]

גרסי' בפרק המפקיד דף מב. ת"ר ההולך למוד את גורנו אומר י"ר מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה בכל מעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי זה מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין ברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך:

סימן יט[עריכה]

מתני' הנכנס לכרך מברך שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ד' שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן הודאה לשעבר וצועק על העתיד לבוא:

גמ' ת"ר בכניסתו מהו אומר י"ר מלפניך ה' אלהינו שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לכרך זה לשלום בקש לצאת אומר י"ר מי"א שתוציאני מכרך זה לשלום יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה בשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תוליכני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך:

סימן כ[עריכה]

ת"ר הנכנס לבית המרחץ אומר י"ר מי"א שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מן האור הזה וכיוצא בו לעתיד לבוא וכי נפיק מאי אומר א"ר אחא ברוך שהצלתני מן האור הזה:

סימן כא[עריכה]

הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חנם אתה וכי קאי מאי אומר אמר רבא ברוך רופא חנם:

סימן כב[עריכה]

הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי ישראל שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני והמתינו לי מד שאכנס ואצא שכן דרכן של בני אדם כד נפיק אומר בא"י אמ"ה אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה בא"י רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות:

סימן כג[עריכה]

הנכנס לישן על מטתו אומר שמע עד והיה אם שמוע, ור"ח ז"ל כתב גם פרשה שניה לפי שיש בה בשכבך ובקומך ואפשר דגרסינן שמע והיה אם שמוע.

ומברך ברוך המפיל חבלי שינה על עיני ותנומה על עפעפי י"ר מי"א שתשכיבני לשלום ותעמידני לחיים ולשלום ואל יבהלוני חלומות רעים והרהורים רעים ותהא מטתי שלמה לפניך והאר עיני פן אישן המות בא"י המאיר לעולם כולו בכבודו.

וכי מיתער לימא הכי אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה ואתה יצרתה ואתה נפחתה בי עד בא"י המחזיר נשמות לפגרים מתים.

וכי שמע קול תרנגולא לימא ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, הלב נקרא שכוי בלשון המקרא דכתיב מי נתן לשכוי בינה והלב הוא המבין וע"י הבינה אדם מבחין בין יום ובין לילה ומפני שתרנגול מבין גם כן ובערבי קורין לתרנגול שכוי התקינו ברכה זו לאומרה בשמיעת קול התרנגול, ומיהו אם לא שמע קול התרנגול יכול לברך ברכה זו שאינה אלא הודאה למקום שנתן לנו בינה והבנה וברא לנו כל צרכינו דאף אם ישן אדם בבית אפל יבחין ביאת היום ע"י קול התרנגול.

וכי לובש לימא ברוך מלביש ערומים. וכי מנח ידיה לעיניה אומר ברוך פוקח עורים. וכי תריץ ויתיב אומר ברוך מתיר אסורים. וכי זקיף אומר ברוך זוקף כפופים. וכי נחית לארעא אומר ברוך רוקע הארץ על המים. וכי מסיים מסאני אומר ברוך שעשית לי כל צרכי. וכי מסגי אומר ברוך המכין מצעדי גבר. וכי אסר המייניה אומר ברוך אוזר ישראל בגבורה. וכי פריס סודרא ארישיה אומר ברוך עוטר ישראל בתפארה.

כי משי ידיה אומר ברוך אקב"ו על נטילת ידים, לפי שידיו של אדם עסקניות הם ואי אפשר שלא ליגע בבשר המטונף בלילה, תיקנו ברכה קודם שיקרא ק"ש ויתפלל. וראוי היה לברך על נקיות ידים אלא על שם שתיקנו בנטילת ידים לאכילה לברך ענט"י לפי שצריך ליטול מן הכלי והכלי שמו נטלא בלשון הגמרא לכך תיקנו נמי לברך על נטילת ידים. ונראה שאם אין לו מים ומנקה את ידיו בצרור ועפר שמברך על נקיות ידים דחייב אדם לנקות ידיו בשעת תפלה כדאמר לעיל פ"ב דף טו. דכתיב ארחץ בנקיון כפי. מזה יש ללמוד דהוא הדין בתפלת המנחה ובתפלת הערבית אם עשה צרכיו ונוטל ידיו מברך על נטילת ידים, אבל כל היום כשעושה צרכיו אין צריך לברך כי אם אשר יצר דלא נתקנה ברכת על נטילת ידים כי אם לסעודה ולתפלה כי הך דהכא.

כי משי אפיה אומר ברוך המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עבירה ועון ולא לידי בזיון ולא לידי נסיון ולא ישלוט בי יצר הרע וכוף את יצרי להשתעבד לך ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל. ולעיל בפרק שלשה שאכלו דף מו. פירשו התוספות שיש בברכה זו מעין פתיחה סמוך לחתימה.

כל הנך ברכות שהן להנאתו כמו מלביש ערומים ועוטר את ישראל ושעשית לי כל צרכי, אם אין נהנה מהם כגון ששכב על מטתו ערום אינו מברך אותם.

והאידנא נהגו לברך אלו הברכות על הסדר אחר שנטל ידיו דכל זמן שאין ידיו נקיות אין לברכן, והא דאמרינן פסחים ז: כל הברכות כולן מברכים עליהם עובר לעשייתן היינו ברכת המצות שאומר בהן וצונו צריך לברך להקדוש ברוך הוא תחלה על מה שצונו וקרבנו לעבודתו אבל ברכה של הודאה ושבח כגון אלו יכול לברך אחר כן. מיהו מלשון שסדרם הגמרא משמע שיכול לברך כל אלו הברכות קודם נטילת ידים וזהו סעד לדברי שלא תקנו נטילת ידים אלא לק"ש ולתפלה:

סימן כד[עריכה]

גרסינן בפ' התכלת דף מג: תניא היה רמ"א חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תקרי מה אלא מאה אמר רבי חייא בריה דרב אויא בשבתות וי"ט דלא נפישי ברכות ממלא להו באיספרמקי ומגדי וגם יכוין אדם בשבתות וימים טובים לברכת הקורא בתורה והמפטיר ויענה אמן ויעלו לו להשלים מנין ברכות. תנא היה רבי יהודה אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום שעשאני ישראל שלא עשאני בור שלא עשאני אשה רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דקמברך שלא עשאני בור אמר ליה כולי האי נמי אלא היכי אברך שלא עשאני עבד היינו אשה עבד זיל טפי:

סימן כה[עריכה]

מתני' חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך בכל מאדך בכל ממונך ד"א בכל מאדך בכל מדה ומדה שהוא מודד לך: גמ' וחייב לברך על הרעה ברוך דיין האמת ויקבלה עליו בשמחה כעין שהוא מקבל את הטובה דכתיב חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה אם משפט אשירה וכתיב בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר וגו' וכתיב כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכתיב ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך: לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד ולעולם יהיו דבריו של אדם מועטין לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר וגו':

סימן כו[עריכה]

תנא אל יהלך אדם אחר אשה בדרך ואפי' היא אשתו נזדמנה לו על הגשר יסלקנה לצדדים והעובר אחר אשה בנהר לא ינקה מדינה של גיהנם א"ר פפא ואמרי לה במתניתא תנא אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי עבודת כוכבים אחורי עבודת כוכבים ולא אחורי בהכ"נ בשעה שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פיתחא אחרינא ודלא דרי טונא ולא רכיב חמרא אבל אי איכא חד מהני לית לן בה: תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר יד ליד לא ינקה:

סימן כז[עריכה]

מתני' לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח מפני שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס בהר הבית במקלו ובמנעלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מק"ו: אמר רב יהודה אמר רב לא אמרו אלא מצופים ולפנים וברואה א"ר יוחנן ובמקום שאין גדר ובזמן שהשכינה שורה:

סימן כח[עריכה]

ת"ר הנפנה בכל מקום ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל צפון ודרום אסור ורבי יוסי מתיר שהיה רבי יוסי אומר לא אסרו אלא ברואה ר' יהודה אומר בזמן שבית המקדש קיים אסור בזמן שאין בהמ"ק קיים מותר ר' עקיבא אוסר בכל מקום ר' עקיבא היינו ת"ק איכא בינייהו חוצה לארץ ת"ק סבר חו"ל מותר ור"ע סבר חו"ל אסור ומפרש בירושלמי ובלבד שאין שם כותל הלכך בתי כסאות שלנו שיש להן מחיצות אין להקפיד רבא הוה רמי ליה לבני מזרח ומערב כי היכי דלפני צפון ודרום על אביי אפכינהו על רבא תרצינהו אמר מאן האי דקמצער לי הלכה כר"ע תניא אמר ר"ע פעם אאת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו שלשה דברים למדתי שלא יפרע אדם עד שישב ולמדתי שלא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו בן עזאי עד כאן העזת פניך לפני רבך אמר תורה היא וללמוד אני צריך. איזהו צנוע הנפנה בלילה כדרך שנפנה ביום אמר עולא ואחורי הגדר נפנה מיד ובבקעה כל זמן שמתעטש ואין קולו נשמע רב אשי אמר כל זמן שאין חבירו רואה את פרועו אבל לדידיה חזי ליה: תניא רשב"ג אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון:

סימן כט[עריכה]

ולא יעשנה קפנדריא מאי קפנדריא כמ"ד אדמקיפנא אדרי אעול בהא א"ר חלבו אמר רב הונא הנכנס לבהכ"נ להתפלל מותר לעשות קפנדריא שנאמר ובבא עם הארץ לפני ה' וגו': אריב"ל כל הרוקק בזמן הזה בהר הבית כאלו רוקק בבבת עינו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים. אמר רבא רקיקה בבהכ"נ שרי מ"ט כמנעל מה מנעל מותר אף רקיקה מותר אע"ג דקפנדריא אסירי מסתברא כביתו מה ביתו קפנדריא קפדי אינשי רקיקה ומנעל לא קפדי אינשי אף בהכ"נ קפנדריא אסור רקיקה ומנעל שרי ומיהו יש לו לשפשף אחר הרקיקה כדאמרי' בירושלמי רבי יוחנן רקיק ושייף:

סימן ל[עריכה]

אמר רבי חייא בר אשי אמר רב היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש זוכה ומקבל פני שכינה שנאמר ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון:


הדרן עלך הרואה וסליקא לה מסכת ברכות