חידושי הרמב"ן על הש"ס/ברכות/פרק ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
גמרא על הפרק
ראשונים על הפרק: רש"י | תוספות | רי"ף | רבינו אשר | רב ניסים גאון | רמב"ן | ריטב"א | רשב"א | מאירי | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש | בן יהוידע |

על ש"ס: חידושי הרמב"ן | ראשונים | אחרונים


פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

דף נד עמוד ב[עריכה]

(מתורת האדם) מאי מברך אמר רב יהודה אמר רב הגומל לחייבים טובות וכו'. רב יהודה חלש על לגביה רב חנא בגדתאה ורבנן אמרי ליה בריך רחמנא דיהבך לן ולא יהבך לעפרא א"ל פטרתון יתי מלאודויי והא בעי אודויי ושיבוחי דעני בתרהון אמן. ובעי למימר הך ברכה בשם ומלכות דקיי"ל כר' יוחנן דאמר (לעיל מ:) כל ברכה שאין בה הזכרת שם ומלכות אינה ברכה ואפילו ברכות של שבח שהן רשות כגון הרואה מקום שנענו בו ניסים לישראל והרואה הים הגדול וכיוצא בהן כולן טעונות שם ומלכות. ואע"ג דמתני' קתני להו בלא שם ומלכות הכי נמי קתני בהדייהו הטוב והמיטיב ושהחיינו ואעפ"כ צריכות שם ומלכות. ובמס' תענית (טו.) תני במתני' בשבע (נ"א לשבע) שהוא מוסיף בתעניות בולהו בלא שם ומלכות. הן טעונות כן. וכן רבות במשנה ובגמרא.