לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים ריח ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

הרואה מקום ידשנעשה נס ליחיד, אינו מברך; טואבל הוא עצמו מברך שעשה לי נס במקום הזה; טזוכל יוצאי ירכו גם כן מברכין יזשעשה נס לאבי במקום הזה:

מפרשים

 

(ו) יוצאי יריכו:    אפילו אותן שנולדו קודם לכן וכמ"ש ס"ז כנ"ל:
 

(ד) לי נס:    משמע בשבת דף ל"ג כשנעשה לאדם נס יתקן איזה צרכי רבים בעיר.

(ה) יריכו:    אפי' אותן שנולדו קודם לכן מ"א ע"ש. והיד אהרן חולק עליו ופסק דוקא בנולדים אחר הנס חייבים לברך ע"ש ואם רבים הם יוצאי חלציו ורואים כ"א המקום ההוא יאמרו שעשה נס לאבותינו.
 

(יד) שנעשה נס ליחיד - וכבר מבואר בסעיף ב דכל זמן שלא נעשה נס לרוב ישראל כיחיד דיינינן ליה:

(טו) אבל הוא עצמו - היינו כשחוזר ומגיע שם אחר שקרא לו הנס ומפעם הראשונה ואילך אינו מברך כשמגיע שם אא"כ עברו שלשים יום מברכה ראשונה וכבסעיף ג':

(טז) וכל יוצאי ירכו - עיין בא"ר שהכריע דבנו ובן בנו צריכין לברך בין שנולדו קודם שקרה הנס ובין שנולדו לאחר מכן משום כבוד אביהם ומנכד ואילך אין מברכין אא"כ נולדו אבותיהם אחר שקרה הנס לאביהם הראשון דבזה הם שותפים כולם באותו הנס:

(יז) שעשה נס לאבי - זה קאי על בן ומבן הבן ואילך יברך שעשה נס לאבותי או לאבי אבא:
 

(*) וכל יוצאי ירכו:    ופשוט דאם נעשה נס לאמו או לאם אמו ג"כ מברך שעשה נס לאמי או לאם אמי גם זה פשוט דזולת יוצאי ירכו אין שום אחד רשאי לברך אנס דאידך ואפילו בעל על אשתו או אשה אבעלה ועיין בסימן רי"ט לענין הגומל וכן אין אב רשאי לברך אנס בנו וכ"כ אבודרהם להדיא ע"ש בהלכות ברכות:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש