שולחן ערוך אורח חיים ריח ג

כל אלו הדברים אינם אלא כשרואה אותם ^יאמשלשים לשלשים יום, ^יבואז הם ^יגחובה כמו בפעם ראשונה:

מפרשים

מגן אברהם

(ד) משלשים: וצ"ע אם ראה אותם ביום ל' כגון שראה ביום א' ולבסוף ד' שבועות ראה ביום ב' אם צריך לברך וממ"ש סי' תכ"ב בשם רד"א משמע דא"צ לברך ונ"ל דתליא בפלוגת' שבין הרמב"ם והרא"ש בסי' ק' (בטור) דהתם נמי איתא בגמרא פרקים כמו הכא וא"כ לפי מאי דפסק שם בש"ע צריך לברך ואפשר דהתם פסק לחומרא אבל הכא ספק ברכות להקל ואפשר דבעינן שיהיו ל' יום חוץ מיום שראה בו ויום שעומד בו כגון אם ראה ביום אחד בעינן שירא' ביום ד' וכ"מ בלבוש וברד"א משמע דמברך בזה:

(ה) לל' יום: וא"ת ברעמים וזועות וריח בושם למה מברך בכל פעם י"ל דהתם אינו רואה אותו הדבר בעצמו וריח בושם אף על פי שהוא אותו הדבר מ"מ כיון שהנאתו דומה לאכילה מברך כל פעם והראב"ן כתב כי ריח אינו הדבר בעצמו כי הריח מוסיף והולך וכ"כ אבודרהם סוף שער ח' עמ"ש רסי' רי"ז:

באר היטב

עריכה

(ג) לשלשים: וצריך שיהיו ל' יום חוץ מיום שראה בו ויום שעומד בו כגון אם ראה ביום א' צריך שיראה ביום ד' מ"א ע"ש ועיין יד אהרן.

משנה ברורה

עריכה

(יא) מל' לל' - חוץ מיום שראה וחוץ מיום שעומד בו עתה:

(יב) ואז הם - וקודם לכן אסור וברכתו לבטלה:

(יג) חובה - ואין להקשות מ"ש מברכת רעמים וזועות וברכת בשמים שמברך בכל פעם ואפילו בו ביום [עיין לעיל סימן רי"ז וסימן רכ"ז] דשאני התם שמברך ארעמים וזיקים חדשים וכמו כן ברכת הבושם מברך אריח חדש שנודף תמיד משא"כ הכא שלא נתחדש שום דבר מזמן שבירך ע"כ לא חשיב לברוכי אא"כ עבר זמן מרובה כל' יום:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}