באר היטב על אורח חיים ריח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים ריח |

סעיף א[עריכה]


(א) הים:    דוקא הנך שניכר הנס מתוך המקום אבל בלא"ה כגון סביב ירושלים שנפלה מחנה סנחריב אין מברכין מיהו על נס שלו אפי' אינו ניכר מתוך המקום מברך. מ"א.

סעיף ב[עריכה]


(ב) שבטים:    עיין מ"א והיד אהרן הקשה עליו.

סעיף ג[עריכה]


(ג) לשלשים:    וצריך שיהיו ל' יום חוץ מיום שראה בו ויום שעומד בו כגון אם ראה ביום א' צריך שיראה ביום ד' מ"א ע"ש ועיין יד אהרן.

סעיף ד[עריכה]


(ד) לי נס:    משמע בשבת דף ל"ג כשנעשה לאדם נס יתקן איזה צרכי רבים בעיר.


(ה) יריכו:    אפי' אותן שנולדו קודם לכן מ"א ע"ש. והיד אהרן חולק עליו ופסק דוקא בנולדים אחר הנס חייבים לברך ע"ש ואם רבים הם יוצאי חלציו ורואים כ"א המקום ההוא יאמרו שעשה נס לאבותינו.

סעיף ה[עריכה]


(ו) המקומות:    אבל יוצאי יריכו א"צ להזכיר שאר המקומות. מ"א.

סעיף ו[עריכה]


(ז) האדם:    וה"ה אם רואה הרבים. מ"א.

סעיף ז[עריכה]


(ח) כיואב:    ואין עתה כיוצא בו.

סעיף ט[עריכה]


(ט) העולם:    כגון שנפל עליו אריה או גמלא פריצא.


(י) לברך:    פי' על הנס אבל הגומל חייב לברך ט"ז עי' סוף סי' רי"ט.