קטגוריה:יהושע ג יז
נוסח המקרא
ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן
וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן הָכֵן וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן.
וַיַּעַמְד֣וּ הַכֹּהֲנִ֡ים נֹ֠שְׂאֵ֠י הָאָר֨וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֜ה בֶּחָרָבָ֛ה בְּת֥וֹךְ הַיַּרְדֵּ֖ן הָכֵ֑ן וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֗ל עֹֽבְרִים֙ בֶּחָ֣רָבָ֔ה עַ֤ד אֲשֶׁר־תַּ֙מּוּ֙ כׇּל־הַגּ֔וֹי לַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
וַ/יַּעַמְד֣וּ הַ/כֹּהֲנִ֡ים נֹ֠שְׂאֵי הָ/אָר֨וֹן בְּרִית־יְהוָ֜ה בֶּ/חָֽרָבָ֛ה בְּ/ת֥וֹךְ הַ/יַּרְדֵּ֖ן הָכֵ֑ן וְ/כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל עֹֽבְרִים֙ בֶּ/חָ֣רָבָ֔ה עַ֤ד אֲשֶׁר־תַּ֙מּוּ֙ כָּל־הַ/גּ֔וֹי לַ/עֲבֹ֖ר אֶת־הַ/יַּרְדֵּֽן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"בתוך הירדן" - וכל זמן שעמדו לא ירדו המים העליונים למטה ובתוך כך כל העם עוברים בחרבה
"הכן" - מכוונים ונצבים זה כנגד זהרבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הכן" - רצה לומר עמדו מוכן ומתוקן דרך קבע עד עברו כולם
"ויעמדו" - לא יצאו מיד מן הירדן רק עמדו בעבר המערבי עד עברו כולם וכאשר צוהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ופה היה הנס שנחרבו לגמרי עד שעמדו הכן ועמדו בחרבה. ב] שגם ישראל עמדו בחרבה. ג] שנמשך הנס עד שתמו כל הגוי וכו'. (ואל תטה אזניך לדברי הרלב"ג שכתב פה וז"ל, וראוי שנחקור בכאן בהיתר ספק אינו מעט יקרה בזה המופת, והוא שכבר השרישו ז"ל שלא יתחדש במופתים דבר חדש, ולזה הוקשה לרבא (נדרים לט ב) מ"ש (במדבר טז, ל) ואם בריאה יברא ה', והא אין כל חדש תחת השמש (קהלת א, ט), והתיר הספק במה שאמר שזה המופת היה למהר פתיחת הארץ פיה, ובאור זה, כי זה יהיה לארץ בארך הזמנים כשיעצר בבטנה אד מה עשני כמו שנתבאר בספר האותות, והמופת היה לעשות בזולת זמן מורגש מה שיעשה הטבע בזמן ארוך. וכן הענין בהתהפך המטה נחש. אבל לא יחדש ה' דבר חדש אצל הנמצאות כולם, ולזה לא יתכן שיעשה שיהיה מטה ונחש גם יחד, או יעשה דבר מה שיהיה מציאותו סותר עצמו כאילו תאמר עשיית מרובע הקוטר שוה לצלעו, או עשיית משולש מקוים ישרים שיהיו זויותיו פחות או יותר משתי זויות נצבות, או עשיית אש קר וכדומה. ובהיות הענין כן, והיה מטבע המים כשיהיו מים בפועל, שיהיו מבקשים הדבר השפל, הנה ידמה שהיה המופת בדברים אשר לא ייוחס לה' לעשות זה המופת בכמו זה האופן? והשיב שכבר ידמה שנאמר שאין הנחת המים בלתי נגרים דבר חדש, כי כבר יקרה כן למים כשיהיה להם דבר מונע מהתנועה, ואפשר שחדש השם במופת באויר סמוך למים ההם גשם ספיריי עב מונע המים מהירידה, או אפשר שחדש הש"י רוח חזק ידחה המים למקום ההוא ולא יניחם לרדת, עכ"ד. והנה השוה דברים הבלתי שוים, כי זה אמת שלא נתאר את השם שיעשה דבר הסותר א"ע כמו מרובע עגול, ושיהיה דבר אחד שחור גם לבן בפעם אחד, וכן הסכימו שאין כל חדש, ופי' דבריהם שאחר הבריאה הראשונה המוחלטת שברא יש מאין לא יברא עוד יש מאין רק יוציא יש מיש ע"י המרת הצורות, כמו שבארנו זאת בכ"מ. ולכן שאל רבא עמ"ש אם בריאה יברא ה', כי לשון בריאה גדרו על הוצאת הדבר יש מאין, כמבואר אצלנו בפי' בראשית, אולם שינוי טבע העצם הנמצא זה אינו הוצאה יש מאין, רק שינוי הטבע היש ומקריו, וזה יעשה ה' תמיד בעת הצורך, ונקרא נס על שישנה בו טבע העצם המורגל, בנפלאותיו יקרר האש, יעמיד השמש, יעמדו כמו נד נוזלים, וכ"ז רק שינוי טבע העצם באיכות או בתנועה שהם מקרי העצם, לא עצמו. וחוץ מזה לא השכיל בזה המקום גם לפי שטתו, כי ירידת המים במורד אינו טבע מתעצם במים עצמם כמו שהחום והשריפה טבע מתעצם ביסוד האש עצמו, כי סבתו היא דחיקת האויר שמכביד על המים ומורידם למטה, והלא המים יעלו באדים וישימו עבים רכובם, ויהיו תלוים ועומדים בכלי שפיה סתום למעלה שאין האויר דוחק מלמעלה, והרי שזה שהמים יורדים יבא מסבה חיצונית לא מטבעם, ואם הורק האויר המרחף על פני המים במקום שנכרתו המים יחוייב שיתיצבו כמו נד נוזלים כמו שיעלו אל הקנה שהורק האויר ממנה ע"י הלופט פומפי, ואיך לא יעמדו מפני אדון כל הארץ, והכתוב באר כי לא ברוח עצר בעד המים שא"כ היו מתפשטים לצד הרוחב אל אדם העיר אשר בצד צרתן, ולא בגשם עב ספיריי, כי היה סמוך לרגלי הכהנים והיו מרגישים בו, והכתוב אומר (קהלת ז, טז) אל תתחכם יותר למה תשומם):
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג יז.
וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה
וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן בְּרִית יְהוָה בֶּחָרָבָה
סביר שיהושע בנה שני סכרים כדי לעצור את מי הירדן והירמוך, וזאת כדי לאפשר לבני ישראל לחצות את הירדן בחרבה, באזור רחב ושטוח כדי שהצבא יתקדם במערך צבאי נגד כל אויב מקדימה או מאחור. יהושע חשש שתושבי הארץ יתארגנו להתקיף אותו כאשר הוא נמצא בעמק הירדן, מתקדם בבוץ של הירדן הגואה על גדותיו, וחשוף להתקפה משני הכיוונים שתתקע אותו בירדן ללא יכולת תנועה, בדומה למה שקרה למרכבות סיסרא בנחל קישון (שופטים ה כא).
יהושע קיבל מידע מאנשיו על מצב הסכרים וזרימת המים בירדן, וחישב את הזמן שעומד לרשותו כדי שכל העם יחצו את הירדן לפני שהמים יעלו ויעברו מעל הסכרים ויגיעו למקום החציה מול יריחו.
יהושע לא הודיע מראש לכהנים שהם יצטרכו לעמוד באפיק הירדן היבש עד שכל העם יעבר, למרות שאלוהים אמר לו: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן הַבְּרִית, לֵאמֹר: כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ" (ביאור:יהושע ג ח), כדי להראות את גדולת אלוהים. הכהנים חשבו שכאשר רגליהם יגעו במים, המים יעלמו, הם יעברו את הירדן בחרבה ושאר העם ילך אחריהם כפי שיהושע אמר לעם: "כִּרְאֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו" (ביאור:יהושע ג ג), ואחר כך הוסיף: "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן" (ביאור:יהושע ג יא). נראה שיהושע חשש להגיד לכהנים שהם יעמדו באפיק הנהר במשך כל החציה שנמשכה כשעה או שעתיים.
- האם יהושע חשש שהכהנים יסרבו ללכת עם הארון לפני העם?
סביר שהכהנים נדהמו כאשר יהושע הורה להם לעצור, להשאר ולעמוד באפיק הירדן. בטוח שהכהנים רעדו מפחד שגל אדיר של מים ישטוף אותם למוות ויהרוס את הארון. אולם הם עמדו בגבורה והראו לכל העם את בטחונם בכוחו של אלוהים, "אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ" (ביאור:יהושע ג יא).
וַיַּעַמְדוּ הַכֹּהֲנִים ... בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן, הָכֵן
מה משמעות התוספת "הָכֵן"? (הניקוד הטבריני נוסף אלפי שנים מאוחר יותר, ואינו מחייב).
- "הָכֵן" - שרש 'כון' - מוכנים, להכין מראש, ככתוב: "סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַיהֹוָה הַתְּשׁוּעָה" (ביאור:משלי כא לא).
- "נָכוֹן" דבר נכון לעשות, ככתוב: "כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ" (ביאור:בראשית מא לב).
- "כֵן" - שרש 'כנן' - אמת, נכון, ככתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, וַיְהִי כֵן" (ביאור:בראשית א ט).
- "כַּן" - שם עצם - כַּן, אֶדֶן, תושבת או בסיס הוא מבנה או חפץ המשמש כבסיס לדבר מה, מקום כבוד, מקום מורם (מילוג), ככתוב: "וּמָשַׁחְתָּ אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ" (שמות מ יא).
- רש"י: "הָכֵן" - מכוונים ונצבים זה כנגד זה.
העורך בחר מילה שמכסה את כל האפשרויות בצורה מדהימה ביופיה.
הכהנים הכינו ועמדו על אבני ירדן נבחרות כאילו שזה מקום כבוד עליון, שהיה נכון עבורם להתיצב זקופים בגאוה, ולכבד את אלוהים ואת עם ישראל באמת ויראה, ובאותו הזמן היו מוכנים לברוח והציל את ארון הברית כאשר סכנת שטפון תופיע.
ואכן אלוהים הכיר בחשיבות המקום והארוע ולכן פקד על יהושע: "שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן, מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, הָכִין שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים" (ביאור:יהושע ד ג) כדי להכין גל אבנים לזכרון עולם.
וְכָל יִשְׂרָאֵל עֹבְרִים בֶּחָרָבָה, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל הַגּוֹי לַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן
הכהנים נשארו באפיק הירדן, באומץ וגבורה, ונתנו כבוד לאלוהים ולבני ישראל החוצים את הירדן בחרבה. בני ישראל הבינו את הסמליות של ארון אלוהים המגן ועוזר להם להגשים את מטרתם.
הכהנים חיכו בסבלנות עד שכל העם עבר, במערך צבאי לפי השבטים, וחצה את הירדן, התקדם לכיוון יריחו בעמק השטוח והקים מחדש בסיס. לאחר שבני ישראל עברו, הירדן שב לזרום ובני ישראל היו מוגנים מאחור במי הירדן המציפים את גדותיהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את 2 קטגוריות המשנה המוצגות להלן, ומכילה בסך הכול 2 קטגוריות משנה. (לתצוגת עץ)
י
ש
דפים בקטגוריה "יהושע ג יז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.