מ"ג יהושע ג טז
כתיב:
ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם מאדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו.
מנוקד:
וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם מֵאָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.
עם טעמים:
וַיַּעַמְד֡וּ הַמַּ֩יִם֩ הַיֹּרְדִ֨ים מִלְמַ֜עְלָה קָ֣מוּ נֵד־אֶחָ֗ד הַרְחֵ֨ק מְאֹ֜ד באדם מֵאָדָ֤ם הָעִיר֙ אֲשֶׁר֙ מִצַּ֣ד צָֽרְתָ֔ן וְהַיֹּרְדִ֗ים עַ֣ל יָ֧ם הָעֲרָבָ֛ה יָם־הַמֶּ֖לַח תַּ֣מּוּ נִכְרָ֑תוּ וְהָעָ֥ם עָבְר֖וּ נֶ֥גֶד יְרִיחֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
"מאדם העיר" - כך שמה
"והיורדים" - אותם שהיו יורדים משם ולמטה תחלה
"תמו נכרתו" - עברו כדרך הליכתן ככל הנחלים ההולכים אל הים עד אשר תמומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תמו" - מלשון תם והשלמה
מצודת דוד
"תמו נכרתו" - המים ההם תמו ממקומם ונכרתו והלכו להם ונשאר המקום חורב ויובש
"והיורדים" - המים שירדו קודם הכריתה לצד ים הערבה והוא ים המלח
"הרחק מאוד" - הנד ההוא היה רחוק מאוד מהעיר ששמה אדם העומדת בצד צרתן
"ויעמדו" - מוסב למעלה (פסוק טז) לומר הנה עם כל רבוי המים עמדו היורדים מלמעלה אחר הכריתה וקמו נד אחדמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שם עיר ששמה צרתן, ואם היו המים מתפשטים כפי טבעם אל הרוחב היו שוטפים אדם של העיר הזאת. והיה הנס גם בצד רוחב הירדן, שהיה הנד "רחוק מן בני אדם של"