ביאור:יהושע ג ח
יהושע ג ח: "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים, נֹשְׂאֵי אֲרוֹן-הַבְּרִית, לֵאמֹר: כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג ח.
כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ[עריכה]
אלוהים מורה ליהושע להגיד לכהנים להתקדם עד מי הירדן, ולעמוד בקצה בתוך המים.
לא ברור אם כל הכהנים צריכים לעמוד בתוך המים, או רק נושאי הארון הקדמיים, והשאר יעמדו ביבשה מאחור. לא ברור עד איזה עומק הם צריכים להכנס למים. סביר שיהושע בחר מקום בו אפיק הירדן הוא רחב ושטוח כך שאין צורך לרדת את גדות הנהר ולקפוץ למים.
אלוהים לא אומר מה יקרה ברגע זה. אלוהים יכול לעשות דברים רבים כדי להעביר את בני ישראל לצד השני.
בחצית ים סוף, אלוהים אמר למשה: "וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ, וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ; וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה" (ביאור:שמות יד טז). אלוהים לא אמר למשה להכנס למים ולחכות. לא נאמר שהכניסה בקעה את הים. משה הרים את מטהו וידיו, באה רוח חזקה כל הלילה, בבוקר העם ראה שהים בחרבה והם עברו.
השינוי מראה שכאן קרה דבר שונה. אלוהים היה יכול להגיד ליהושע להרים את מטהו, ואחרי כמה שעות המים יחדלו וכולם יעברו. כאן אלוהים רוצה להעניק את הכבוד לארון הברית. נושאי הארון נכנסו למים, והארון גרם למים להפסיק לזרום.
למרות שאלוהים לא אמר מה יקרה, יהושע מסביר לעם: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה, וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד" (ביאור:יהושע ג יג). לא ברור איך יהושע ידע מה יקרה. סביר שהוא ידע כי הוא זה ששלח אנשים לדרום הכנרת כדי לסכור את מי הירדן היוצאים מהכנרת. כיוון שהוא לא בטוח מתי המים יכרתו, הוא רק אומר שאלוהים אמר להכנס למים ולחכות. כאשר המים יפסיקו להפריע ללכת על האבנים באפיק הנהר, יהושע יורה לעם להתחיל לעבור בחרבה. יהושע יצר נס, וכך הוא העניק כבוד לאלוהים, לארון הברית, ולעצמו כמנהיג שאלוהים עוזר לו.
בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ[עריכה]
רש"י מסביר, שאחרי שהכהנים נכנסים וטובלים את רגליהם במים, המים יחדלו, והם ישארו במקומם באפיק הירדן עד שכל העם יעבור. הם כאילו אלו שמבטיחים שלא תתחיל זרימה חדשה שתפגע באנשים. כאשר העם יעבור, הארון יצא מאפיק הירדן ואז המים ישבו לזרום.
כשם שאלוהים העביר את בני ישראל בים סוף החזיק אותם במדבר תלויים בו ומנע מהם את היכולת לשוב למצרים, כך גם כאן בני ישראל יחצו את הירדן, ואחר כך הם לא יוכלו בקלות כזאת לברוח מהארץ ולשוב לעבר הירדן המזרחית.
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ ... בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ[עריכה]
אלוהים מדבר עם בני אדם כאשר הדבר חשוב לו ולתוכניותיו.
אלוהים העניק לבני האדם חופש בחירה, אולם כאשר אלוהים קורא את מחשבות האדם ורואה שהתוכנית הולכת בכיוון בלתי רצוי הוא מתערב ומדבר. כך עשה אלוהים כשהורה לאברם ללכת לכנען, לא לחת חלקים מכנען לאחרים שאינם מזרעו, שבנו יבוא משרה, הודיע לשרה כי אברהם נמנע ממנה, פקד על אברהם לשמוע בקול שרה, להקריב את יצחק, ולא לשחוט אותו. כך אלוהים אסר על יצחק לרדת למצרים, וברך אותו בשובו לבאר שבע. כך אלוהים עודד את יעקב ללכת לחרן, הורה לו לשוב, ללכת לבית-אל, והרשה לו לרדת למצרים.
נראה שאלוהים הבין שיהושע ישתמש בארון אלוהים כמוביל העם, וזה העלה את כבוד ארון-הברית ואלוהים. אולם אלוהים רצה שכל העם יעבור על הארון ויבין שהארון הוא זה שעוצר את מי הירדן. ייתכן שאלוהים הבין שיהושע ימשיך לחצות את הירדן והארון ימשיך להוביל את העם החוצה, ולכן אלוהים פקד על יהושע: "בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ". הארון יעמוד באפיק הירדן ויחכה עד שכל העם יעבור על פניו, ואז הארון יצא, המים ישובו לזרום בירדן, והארון יעבור על פני העם כדי לשוב להוביל את העם (ביאור:יהושע ד יא).
יהושע לא סיפר לכהנים ולעם שאלוהים דרש מהם "בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ" עד שכל העם יעבור. ייתכן שיהושע חשש שהם לא יסכימו לשמש כביטוח שהמים לא ישובו ויסכנו את עצמם. אם הכהנים היו מסרבים, חוסר אמונתם באלוהים היתה גורמת נזק גדול לכבודו של אלוהים בעם. יהושע העדיף לא לגלות להם, וכאשר הם יראו שהירדן באמת הפך לחרבה, יהיה להם יותר ליהושע לכפות עליהם להסכים, להשאר ולחכות.