ביאור:יהושע ג ט
יהושע ג ט: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: גֹּשׁוּ הֵנָּה, וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג ט.
וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם
[עריכה]גֹּשׁוּ הֵנָּה
[עריכה]נאמר שיהושע אמר "אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". במקרים קודמים יהושע השתמש בשוטרים כדי להודיע את דבריו לעם, ככתוב: "וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר" (ביאור:יהושע א י), (ביאור:יהושע ג ב). כאשר יהושע רצה שכולם ישמעו הוא אמר לשוטרים להודיע לכולם. כאן הוא מזמין את "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" לגשת לפניו ללא שימוש בשוטרים או שליחים. ניתן להבין שנציגי השבטים היו לפניו במרחק שמיעה או ראיה, וכאשר הוא פקד עליהם להתקרב, הם ניגשו לפניו.
אין ספק ששש מאות רבבות לא יכולים להתקרב למנהיג ולשמוע את דבריו. הם לא יכולים להפקיר את עבודתם ואת תפקידי הצבא והשמירה. אפילו ללא הנשים והילדים זה היה קהל אדיר. הזמנה כזאת דורשת אירגון והכנה. שימוש במילה "גֹּשׁוּ" מראה שמדובר בפגישה של מספר אנשים מצומצם, ככתוב: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: גְּשׁוּ נָא אֵלַי. וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית מה ד), או אדם יחיד, ככתוב: "וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב: גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי" (ביאור:בראשית כז כא).
וְשִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם
[עריכה]יהושע מודיע שהוא יגיד את דברי אלוהים למנהיגי העם.
ראינו מה אלוהים אמר לו, ואנו בטוחים שהוא יחזור על דברי אלוהים, מילה במילה.
להפתעתנו, חוץ מעניין אחד בעניין הכוהנים נושאי הארון עומדים במי-הירדן, אלוהים לא אמר לו את הדברים האלה. אלוהים פיזר את הדברים האלה בדבריו ליהושע ולמנהיגים אחרים בעבר, ויהושע והעם ידעו זאת, אולם נראה שיהושע מקשט את עצמו, ומעניק לעצמו כבוד מעל מה שאלוהים אמר לו.
כך גם עבד אברהם העניק לעצמו כבוד שמלאך אלוהים העניק לו את רבקה (ביאור:בראשית כד מב-מו), וגם לבן טען שאלוהים דיבר איתו ככתוב: "וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית לא כט), כאשר אין הוכחה שאלוהים אמר לו זאת והוא פשוט המציא את החלום הזה. ואכן, בהמשך, הוא לא קיים את דבריו, והאשים את יעקב בגנבה.
נראה שגם יהושע ניסה להעניק לעצמו כבוד אלוהי, אולם אלוהים לא ראה בזה עבירה. אלוהים הבין שיהושע צריך עזרה, ועומדים לבוא מאורעות גדולים בעייני העם, כמו חצית הירדן ונפילת חומות יריחו, ויהיה טוב טוב שיהושע יתחלק בכבוד שאלוהים עוזר לו.