ביאור:יהושע א י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע א י: "וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר:"



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע א י.


וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת שֹׁטְרֵי הָעָם לֵאמֹר:[עריכה]

תגובת יהושע[עריכה]

לא נאמר " וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר" (ביאור:בראשית יח לג), וייתכן שיהושע היה יכול להמשיך לדבר אולם הוא שתק.

  • יהושע לא התווכח כאברהם, "הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע" (ביאור:בראשית יח כג).
  • יהושע לא התמקח כיעקב, "אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כח כ).
  • יהושע לא ביקש הסברים נוספים.

יהושע שמע: "כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:יהושע א ט), וזה הספיק לו לדעת שהוא חופשי לבצע כרצונו את הבטחת אלוהים לאברם: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית טו יח), והוא יעשה כפקודת אלוהים, ככתוב: "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ יז).

יהושע לא שאל שאלות מוסריות אלא קיבל שכך חייב להעשות, וגם משה לא התווכח.
סביר שאלוהים יצר פחד אדיר באנשי כנען, שרובם באו כמתנחלים מארצותיהם בצפון. ייתכן שרוב האנשים נטשו את אדמתם ושבו לארצותיהם בצפון, והעדיפו לא להלחם ולהגן על אדמה ששיכת למלך שמנצל אותם כאריסים. מלכי הערים נשארו עם צבא שכיר ואנשי המשפחות העשירות, ולכן לא היו יריב צבאי קשה.

וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ[עריכה]

יהושע לא אסף את הזקנים, או נשיאי השבטים. הוא לא עשה כמשה, ככתוב: "הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כׇּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאׇזְנֵיהֶם" (דברים לא כח). הוא החליט על דעת עצמו, ובמידה מסוימת פגע בכוחם, אולם לא היה לו זמן לוויכוחים ושאלות, הן אלוהים אמר לו "הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ, חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת" (ביאור:יהושע א ט) והוא חייב לפעול בתקיפות.

יהושע לא אסף את העם ולא נתן להם נאום, להזכיר להם חלק מדברי אלוהים, כדי להעלות את הבטחון שלהם. רק לאחר שהמרגלים סיפרו לו את דברי רחב "וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ" (ביאור:יהושע ב יא), וכאשר העם היה מוכן לעבור את הירדן, הכהנים עמדו עם הארון לפני המים, ואלוהים נתן לו הוראה, רק אז הוא נתן נאום עידוד קצר לעם: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם; וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי ..." (ביאור:יהושע ג י).