לדלג לתוכן

ביאור:יהושע ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ג ה: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: הִתְקַדָּשׁוּ, כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג ה.


כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת[עריכה]

נִפְלָאוֹת[עריכה]

יהושע חיכה ליד הירדן כשלושה ימים. לא ברור מה מטרת העיכוב.

ואז יהושע הודיע "כִּרְאֹתְכֶם אֵת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאִים אֹתוֹ, וְאַתֶּם תִּסְעוּ מִמְּקוֹמְכֶם, וַהֲלַכְתֶּם אַחֲרָיו" (ביאור:יהושע ג ג) בלי לציין מתי זה יקרה.

אחרי שעבר עוד זמן מה, סביר בבוקר, יהושע הודיע לעם להתקדש, והוסיף בצורה מעורפלת: "כִּי מָחָר יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת". יהושע קבע את הזמן.

לא נאמר שאלוהים אמר משהו ליהושע. אלוהים לא אמר מה ומתי. רק אחרי כן אלוהים הודיע בצורה בלתי ברורה ומחייבת "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע ג ז), וגם אחר כך אלוהים לא מודיע שהוא יעצור את זרימת הירדן ורק אומר: "כְּבֹאֲכֶם עַד קְצֵה מֵי הַיַּרְדֵּן, בַּיַּרְדֵּן תַּעֲמֹדוּ" (ביאור:יהושע ג ח). אין הוכחה שיהושע שמע מאלוהים מה עומד לקרות כאשר הוא הודיע שמחר "יַעֲשֶׂה יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם נִפְלָאוֹת".

גם בחצית הים משה לא ידע מה אלוהים יעשה, ולכן הוא אומר לעם בצורה מעורפלת, רק כדי לצאת מהלחץ שהם הפעילו עליו: "אַל תִּירָאוּ, הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם" (שמות יד יג). ניתן להבין שמשה לא ידע שאלוהים יחצה את הים, כי אלוהים היה צריך להגיד לו "מַה תִּצְעַק אֵלָי. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ" (שמות יד טו).

גם כאן יהושע מדבר כאילו שהוא לא יודע איזה נפלאות יקרו.
אולם ייתכן שהוא ידע. אלוהים אמר ליהושע "הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ, אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת, כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:יהושע א ט). אלוהים לא אמר לו: 'אני אעשה הכל. אתה חופשי מלהתאמץ. אתה חופשי מללכת.' יהושע היה מפקד הצבא ומנהיג העם, הוא היה צריך לחשוב ולהמציא פתרונות ואז אלוהים יעזור לו, אם צריך.

ייתכן שיהושע ידע טוב מאוד מה עומד לקרות, כי זה הוא שעומד לעצור את הירדן בדרום הכנרת.

בני ישראל למדו ונעשו מאומנים ומקצועיים בחפירת תעלות ניקוז, גשרים, סכרים, תעלות השקיה, ושערים להשקיה בדלתה במצרים. ייתכן שיהושע שלח אנשים כדי לבנות סכר נמוך (מטר אחד) ביציאה של הירדן מהכנרת, מעל הסכר הטבעי שיוצר את אגם הכנרת. המים שם רדודים וקל לבנות את הסכר מסלעים גדולים עם רווח ביניהם, ולוחות או גזעי עץ. כדי למצוא כמה זמן לוקח מחסימת המים בכנרת עד שהמים חדלו באזור יריחו, ייתכן שיהושע מדד קטע בעזרת עצים, צבע, סירה והכפיל במרחק כולו. בשימוש בשמש או ירח כשעון, לפי פקודה, האנשים הכניסו את העצים ברווחים בין סלע לסלע כדי לחסום את מי-הירדן לזמן מוגבל. אין צורך לעשות חסימה מוחלטת בסכר. מספיק שזרם המים יהיה מתחת ראשי האבנים בתחתית הנהר. בגלל גודל שטח פני הכנרת, יקח הרבה זמן למים הבאים לכנרת מהצפון להעלות את פני המים במטר. כאשר הכל היה מוכן, יהושע הודיע לעם להתקדש ולהיות מוכנים למחר בבוקר. הארון כבר בחר מקום שהירדן הוא רחב, והגדות מאוד שטוחות, כך שכל המחנה יוכל לרדת את גדות הירדן בצורה נוחה, ולחצות את הירדן במקום רחב - כל העם יעבור ביחד, במבנה צבאי חזיתי, כפי שהם הלכו במדבר.

סכר הכנרת עצר את רוב המים בירדן למספר ימים רב. אולם בגלל שהירמוך נשפך לירדן מדרום לכנרת, נראה שיהושע עשה סכר נוסף ליד אדם העיר, ככתוב "וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם ... באדם (מֵאָדָם) הָעִיר", שהיתה באזור "צָרְתָן" שהיתה סמוך "[ל]תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכׇל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיׇקְמְעָם" (מלכים א ד יב). נראה שהמיקום לא כל כך ברור, וסביר שזה היה מעבר צר של הירדן, כמה עשרות קילומטרים מצפון למקום שיהושע חצה את הירדן.

נפלאות בידי אדם[עריכה]

"נִפְלָאוֹת" - שרש 'פלא' - מְצֻיַּן, מְעֻלֶּה, מְשֻׁבַּח, נהדר, טוב מאוד, נשגב (מילוג). וגם מרשים, התגברות על דבר קשה או מסובך, ככתוב: "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט" (דברים יז ח), "הֲיִפָּלֵא מֵיְהֹוָה דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן" (ביאור:בראשית יח יד).
המילון לא אומר שזה: נס, קסם, כשפים, שלא בדרך הטבע. אדם יכול לעשות 'נִפְלָאוֹת' כאשר הוא עושה עבודה טובה ומרשימה.

ייתכן שיהושע עצר את הירדן, והעניק את הכבוד לאלוהים.
אלוהים שמח כאשר בני ישראל עושים נפלאות בכוחות עצמם, ומביאים ברכה לעצמם ועמי הארצות.
זאת הברכה שאלוהים העניק לאברהם, וזאת הדרך שהוא רוצה שנמשיך. אלוהים לא רוצה להיות חייב לעזור כל הזמן לילדים חסרי אונים, שתלויים בחסדיו כל הזמן. תלות כזאת לא מביאה כבוד לאלוהים.

הִתְקַדָּשׁוּ[עריכה]

יעקב הודיע למשפחתו ואנשיו: "הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם, וְהִטַּהֲרוּ, וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם" (ביאור:בראשית לה ב).

יהושע פקד בצורה כללית, ולא פרט איך להתקדש. כנראה בני ישראל כבר ידעו ולא היה צריך להוסיף להם.
בגלל שיהושע לא פרט, לא היתה בעית-מחדל, שחלק מהעם לא התקדשו מספיק טוב, וברור שחלק מהנשים לא יכלו להתקדש. ליהושע הבעיות האלה לא היו כל כך חשובות, הזמן היה חשוב - מחר בדיוק.