לדלג לתוכן

שמות רבה לז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה לז

[עריכה]

שמות רבה פרשה לז פיסקא: א ב ג ד


א.    [ עריכה ]

"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ".     הא הוא דכתיב (זכריה י, ד): "מִמֶּנּוּ פִנָּה, מִמֶּנּוּ יָתֵד, מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה..."

בא וראה אומות הקדמונים כשהיו מבקשים להעמיד להם מלך היו מביאים מכל מקום ומעמידים עליהם שכן הוא אומר (בראשית לו, לב): "וימלוך באדום...מדנהבה...מבצרה", וכן כולן. אבל ישראל אינו כן; אלא מהם. גדוליהם - מהם, מלכיהם - מהם, כהניהם - מהם, נביאיהם - מהם.
  • שריהם שנאמר "מִמֶּנּוּ פִנָּה" -- זה המלך דוד שנאמר (תהלים קיח, כב): "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה"
  • "מִמֶּנּוּ יָתֵד" -- זה כהן גדול שנאמר (ישעיה כב, כג): "ותקעתיו יתד במקום נאמן"
  • "מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה" -- שנאמר (דה"א יב, ב): "נושקי קשת מימינים ומשמאילים".
  • (זכריה י, ד): "מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָּל נוֹגֵשׂ יַחְדָּיו" -- אלו סופרי הדיינין.

וכן הוא אומר "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ" -- מהיכן? "מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".    משל למלך שהיה לו אוהב ובקש למנות קתליקוס ומנהו על כל בית גנזיו. לאחר ימים בקש לעשות אסטרטיגוס והיה אותו אוהבו סבור שמא יעשהו ולא עשאו. א"ל לך ומנה אסטרטיגוס. אמר לו אדוני המלך מאיזו גינוסיא?. א"ל מגינוסיא שלך!.

כך ביקש הקב"ה למנות על מלאכת המשכן ועשאו למשה גזבר על הדיינין ועל הכל. וכשבקש לעשות הקב"ה כהן גדול היה משה סבור שהוא נעשה כ"ג. אמר לו הקב"ה לך ומנה לי כהן גדול. אמר לפניו רבון העולם מאיזה שבט אמנה לך?. אמר לו משבט לוי!. אותה השעה שמח משה אמר כך שבטי חביב. א"ל הקב"ה אהרן אחיך הוא. לכך נאמר "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך".

רבנן אמרי כל מ' שנה שהיו ישראל במדבר שמש משה בכהונה גדולה. ויש אומרים לא שמש אלא שבעת ימי המלואים.

ר' ברכיה בשם ר' סימון אומר כל מ' שנה שמש משה בכהונה גדולה שנאמר (דה"א כג, יג): "בני עמרם אהרן ומשה", וכתיב (שם, יד) "ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי".


ב.    [ עריכה ]

דבר אחר: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ". אמרו בשעה שירד משה מסיני וראה ישראל באותו מעשה - הביט באהרן והיה מקיש עליו בקורנס. והוא לא נתכוין אלא לעכבם עד שירד משה. ומשה היה סבור שהיה אהרן שותף עמהן והיה בלבו עליו. אמר לו הקב"ה משה! יודע אני כוונתו של אהרן היאך היתה לטובה!

משל לבן מלכים שזחה דעתו עליו ונטל את הצפורן לחתור בית אביו. אמר לו פדגוגו "אל תיגע עצמך. תן לי ואני אחתור". הציץ המלך עליו ואמר לו "יודע אני היאך היתה כוונתך. חייך איני משליט בריה על פלטין שלי אלא אתה!" .

כך בשעה שאמרו ישראל לאהרן (שמות לב, א): "קום עשה לנו אלהים", אמר להם (שם, ב) "פרקו נזמי הזהב". אמר להם "אני כהן, אני אעשה אותו ומקריב לפניו". והוא לא נתעסק אלא לעכבן עד שיבא משה. א"ל הקב"ה "אהרן, יודע אני היאך היתה כוונתך. חייך אין אני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה!" שנאמר "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ" -- היכן א"ל הדבר הזה למשה? במשכן.

א"ר לוי משל לאוהבו של מלך קומיס ורפוסא בקש לעשות סטרטיגוס לאחד והודיע לו. א"ל אחיך הוא. כך עשה הקב"ה למשה קומיס (במדבר יב, ז): "לא כן עבדי משה", עשאו רפוסא שנאמר (שמות יח, יג): "וישב משה לשפוט את העם". בקש לעשות כ"ג הודיע לו א"ל אהרן אחיך הוא:


ג.    [ עריכה ]

דבר אחר: "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ".    הא הוא דכתיב (תהלים סה, ה): "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ".

א"ר יצחק משל לאוהבו של מלך שתיגרו ועשאו פרוטיקאטור שלא יהא זז מפלטין ואוכל מותריו של מלך. כך אהרן היה שוה לכל ישראל ועשאו הקב"ה כהן גדול ואמר לו (ויקרא כא, יב): "ומן המקדש לא יצא" ואכל מותריו של הקב"ה שנאמר (שם ב, י) "והנותרת מן המנחה":


ד.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ": הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים קיט, צב): "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי": כשאמר הקב"ה למשה "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ", הרע לו. אמר לו "תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא אבדתי עולמי". משל לחכם שנטל קרובתו ועשתה עמו עשר שנים ולא ילדה, אמר לה "בקשי לי אשה", אמר לה "יכול אני ליטול חוץ מרשותך, אלא שהייתי מבקש ענותנותך". כך אמר הקב"ה למשה "יכול הייתי לעשות לאחיך כהן גדול חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו".

"מתוך בני ישראל" - מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומא"י בחר בבהמ"ק, ומבהמ"ק לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך, בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר (ש"א ב, כח): "וּבָחֹר אֹתוֹ מכל שבטי ישראל".

תרומה לצד והמעשר לצד, נדב ואביהוא לצד אלעזר ואיתמר לצד, אלעזר ואיתמר נבחרו, שנאמר "ובחר אתו מכל שבטי ישראל". לכך נאמר (תהלים סה, ה): "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ":

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.