שמות רבה לו ד
"וְאַתָּה תְּצַוֶּה". הה"ד (איוב יד, טו): "תִּקְרָא וְאָנֹכִי אֶעֶנְךָ לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף". בד' דברים נתאוה הקב"ה למעשה ידיו ואין 'תכסוף' אלא תאוה שנאמר (בראשית לב, ל): "כי נכסוף נכספתה", (תהלים פד, ג): "נכספה וגם כלתה נפשי".
ואלו הן ד' דברים[1].
- ( א ) הקב"ה סובל עולמו שנאמר (ישעיה מו, ד): "אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט" וצוה לבני קהת שיסבלוהו שנאמר (במדבר ז, ט): "ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו"
- ותדע שכביכול הוא היה סובלן בשעה שבאו לירדן שנאמר (יהושע ג, טו): "והירדן מלא על כל גדותיו" ולא היו יכולין בני קהת לעבור מה עשה הקב"ה סבלם שנאמר (שם, יג) "והיה כנוח כפות רגלי הכהנים". א"ר ברכיה הארון סובל את סובליו ולא הכהנים סבלוהו אלא הוא סבלן שנאמר (שם ד, יח) "נתקו כפות רגלי הַכֹּהֲנִים"
- ( ב ) והקב"ה משמר עולמו שנאמר (תהלים קכא, ד): "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל ה' שומרך" ואמר לישראל שישמרוהו שנאמר (במדבר ג, לח): "וְהַחֹנִים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה"
- ( ג ) ומאיר לעולם דכתיב (יחזקאל מג, ב): "והארץ האירה מִכְּבֹדוֹ" ואמר לישראל "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" הוי "לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ תִכְסֹף":
- ^ עי' במפרשים על כך שמונה כאן רק ג' דברים - ויקיעורך