שמות רבה לז ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ד.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ": הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (תהלים קיט, צב) "לולי תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי": כשאמר הקב"ה למשה "וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ", הרע לו. אמר לו "תורה היתה לי ונתתיה לך, שאלולי היא אבדתי עולמי". משל לחכם שנטל קרובתו ועשתה עמו עשר שנים ולא ילדה, אמר לה "בקשי לי אשה", אמר לה "יכול אני ליטול חוץ מרשותך, אלא שהייתי מבקש ענותנותך". כך אמר הקב"ה למשה "יכול הייתי לעשות לאחיך כהן גדול חוץ מדעתך, אלא שהייתי מבקש שתהא גדול עליו".

"מתוך בני ישראל" - מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומא"י בחר בבהמ"ק, ומבהמ"ק לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך, בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר (ש"א ב, כח) "וּבָחֹר אֹתוֹ מכל שבטי ישראל".

תרומה לצד והמעשר לצד, נדב ואביהוא לצד אלעזר ואיתמר לצד, אלעזר ואיתמר נבחרו, שנאמר "ובחר אתו מכל שבטי ישראל". לכך נאמר (תהלים סה, ה): "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ":