ביאור:שמות כח
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות כח)
א
וְאַתָּה, הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לעשותו כהן לִי, אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן.
ב
וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
ג
וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה, וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ, לְכַהֲנוֹ לִי.
ד
וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ משובצת, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט, וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו, לְכַהֲנוֹ לִי.
ה
וְהֵם האומנים עושי הבגדים יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ. {פ}
ו
וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד , זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר, מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב.
ז
שְׁתֵּי כְתֵפֹת רצועות על הכתפיים חֹבְרֹת מחוברות, תפורות יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְחֻבָּר וכך עליו להיות מחובר.
ח
וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ החגורה המקיפה את גופו אֲשֶׁר עָלָיו, כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ עשוי כדבר אחד, ולא תפור כמו הכתפות יִהְיֶה, זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר.
ט
וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם שהוזכרו לעיל כה, ז, וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל 12 השבטים.
י
שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת, וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית, כְּתוֹלְדֹתָם לפי סדר לידתם.
יא
מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן אומן המלטש אבנים יקרות, פִּתּוּחֵי חֹתָם כתיבה בחקיקה על פני האבנים תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֻסַבֹּת מוקפות (להלן פסוק יג) מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
יב
וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד, אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן. {ס}
יג
וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב מסגרת לאבני החן (של האפוד - לעיל פסוק יא, ושל החושן - להלן פסוק כ).
יד
וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת בגבול בין החושן לאפוד תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת קלוע כחבלים עבים וחזקים, וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת. {ס}
טו
וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט לשאול במשפט האורים (ראה במדבר כז, כא) מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב, כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ: זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
טז
רָבוּעַ יִהְיֶה, כָּפוּל מקופל, עשוי שתי שכבות, זֶרֶת חצי אמה (ויש הסוברים שליש אמה) אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ.
יז
וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן קביעת האבנים במשבצות הזהב, אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. טוּר בטור הראשון מתוך הארבעה: אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת, הַטּוּר הָאֶחָד.
יח
וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי: נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם.
יט
וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי: לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה.
כ
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי: תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה. מְשֻׁבָּצִים זָהָב במסגרות זהב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם.
כא
וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת קרויות על שמותם של בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם, פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט.
כב
וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת שרשרות גַּבְלֻת כמו 'מִגְבָּלֹת' לעיל פסוק יד מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר.
כג
וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת העליונות זָהָב, וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן.
כד
וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת השרשרות המחוברות לאפוד (פסוק יד) הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת, אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.
כה
וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת, וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו כלפי מי שרואה את האפוד והחושן, כלומר כלפי חוץ.
כו
וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת התחתונות זָהָב, וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן, עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפֹד בָּיְתָה לצד הפנימי.
כז
וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מֶחְבַּרְתּוֹ בסמוך למקום החיבור של הכתפות לאפוד , מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד.
כח
וְיִרְכְּסוּ ויקשרו אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָו התחתונות אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת, לִהְיוֹת עַל מעל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְלֹא יִזַּח יזוז הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.
כט
וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ, בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד.
ל
וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים לשאול במשפט האורים (ראה במדבר כז, כא ובוויקיפדיה) וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהוָה, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד. {ס}
המצנפת/מגבעת, לפי שיטת רש"י |
לא
וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד שעליו חגור האפוד כְּלִיל כולו תְּכֵלֶת.
לב
וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ פתח להכניס את הראש בְּתוֹכוֹ מקופל לתוכו, שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא שריון, איזור בבגד העשוי מבד חזק יִהְיֶה לּוֹ - לֹא יִקָּרֵעַ.
לג
וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, עַל שׁוּלָיו סָבִיב, וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם בין הרימונים סָבִיב.
לד
פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב.
לה
וְהָיָה המעיל עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת בבואו לשרת, וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ רעש הפעמונים שבמעיל בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהוָה וּבְצֵאתוֹ, וְלֹא יָמוּת שבצלצול הפעמונים יש מעין בקשת רשות לפני הכניסה. {ס}
לו וְעָשִׂיתָ צִּיץ תכשיט למצח זָהָב טָהוֹר, וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם אותיות השקועות מאחור (בצד המצח) ובולטות כלפי חוץ: "קֹדֶשׁ לַיהוָה". לז וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל קשור על חוט דרך חורים בקצוות הציץ תְּכֵלֶת, וְהָיָה עַל בעורף הכוהן חוטי הציץ יקשרו על גבי המצנפת הַמִּצְנָפֶת, אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת מקדימה, בחלק הקידמי של המצנפת, הציץ יהיה על המצח ומעליו המצנפת יִהְיֶה. לח וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן, וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים הקרבת קודשים בטומאה אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם, וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהוָה. לט וְשִׁבַּצְתָּ תעשה אריגה מיוחדת, בצורת משבצות הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ, וְאַבְנֵט חגורה ארוכה שמקיפים בה סביב הגוף כמה פעמים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם.
מ
וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת, וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים, וּמִגְבָּעוֹת בדומה למצנפת של הכהן הגדול (יתכן שההבדל בין מגבעת למצנפת הוא רק בדרך הלבישה) תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
מא
וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם, אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ, וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם תְמַנֶּה אותם ותיתן להם סמכות וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם, וְכִהֲנוּ לִי.
מב
וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה, מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם ומטה עד גובה הברכיים יִהְיוּ.
מג
וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ, חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. {ס}
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
הערות
- "חֵשֶׁב הָאֵפוֹד" שבפסוק כז הוא "חֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ" שבפסוק ח. ר' שלמה איבן פרחון מפרש את המילה חשב לפי סיכול אותיות: חבש (כמו למשל כבש-כשב, זועה-זעוה, נחשלים-נחלשים וכו'). חבש פירושו לקשור כמו 'לחבוש את האתון' - לקשור אותו, 'חבוש בבית האסורים' - קשור בשלשלאות, 'לחבוש מגבעת' לקשור בד ארוך מסביב לראש בצורת כובע. כך גם האפוד היה קשור מסביב לכוהן.