ביאור:שמות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות ז)


א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים מדריך ושופט לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ שליח ודובר שלך. ב אַתָּה תְדַבֵּר לאהרון אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה, וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ. ג וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. ד וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם, וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי, אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים. ה וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה, בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם, וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם". ו וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ. ז וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה. {פ}

אות המטה ההופך לתנין

ח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: ט כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר: "תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת", וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן: "קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה, יְהִי לְתַנִּין". י וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעַשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו, וַיְהִי לְתַנִּין. יא וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים, וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי חכמי ומכשפי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם בלחשי הקסם שלהם כֵּן. יב וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם, וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם. יג וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר (לעיל פסוקים ג-ד) יְהוָה. {ס}

The first plague in Egypt, rivers turned to blood. Wellcome V0010560.jpg
מכת דם, רישום בצבע משנת 1779
מכת דם

יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה, מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם. טו לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר, הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה להתרחץ במי היאור ולעשות צרכיו וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר, וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ. טז וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: יְהוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר, וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה. יז כֹּה אָמַר יְהוָה: בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם. יח וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ יסריח הַיְאֹר, וְנִלְאוּ יתייאשו ולא יוכלו מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר". {ס}

יט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן: קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם, עַל נַהֲרֹתָם הנילוס ושלוחותיו, עַל יְאֹרֵיהֶם התעלות שנחפרו מהנילוס לשדות וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם, וְיִהְיוּ דָם, וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים בכלי העץ ובכלי האבן". כ וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, וַיָּרֶם את ידו האוחזת בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו, וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. כא וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה, וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר, וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר, וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. כב וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם, וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. כג וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ, וְלֹא שָׁת לִבּוֹ שם ליבו (התעלם) גַּם לָזֹאת. כד וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר בארות, שהגיעו עד מי התהום (שאמנם מקורם גם הוא מהיאור, אך הם לא הפכו לדם) מַיִם לִשְׁתּוֹת, כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר. כה וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יְהוָה אֶת הַיְאֹר. {פ}

מכת צפרדע

כו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "בֹּא אֶל פַּרְעֹה, וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: כֹּה אָמַר יְהוָה: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי. כז וְאִם מָאֵן ממאן, מסרב אַתָּה לְשַׁלֵּחַ, הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ תחום ארצך בַּצְפַרְדְּעִים. כח וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ כלים לבצק. כט וּבְכָה יטפסו גם על גופך וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ, יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים".


Egypt dauingevekten.jpg
טקס שקילת לב המת במצריים העתיקה
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה" (פסוק ג) - יש בכך תשובה לטענתו של משה בסוף הפרק הקודם: "הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה" - לא בגלל שאתה ערל שפתיים פרעה לא שמע אליך, אלא בגלל שה' הקשה את ליבו.
  • לגבי הסתירה בין הכבדת ליבו לבין עיקרון הבחירה החופשית ר' רמב"ם הלכות תשובה ו ג.
  • בהמשך מופיע הביטוי "כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה" (פסוק יד) - ישנה סברה שהביטוי מגיע מתפיסה התרבותית-דתית במצרים העתיקה לגבי הנשמה וטקס שקילת הלב. לאחר המוות האלים שוקלים את הלב אל מול "נוצתה של מעת'" ואם הוא כבד יותר, כתוצאה מתכונות רעות וחטאים, הוא נאכל על ידי שד. אם כן הפסוק מדבר עם פרעה בשפתו: ה' גרם לליבו להיות כבד, להיות מלא בתכונות רעות.