ביאור:שמות יט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות יט)
| חניית ישראל מול הר סיני, Joseph Mallord William Turner, 1836 |
א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בראש חודש סיון בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר. וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר מול הר סיני. ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר: "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה וְעַתָּה, אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי - וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה קניין מיוחד, חביב במיוחד מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים כמו הכוהנים ביחס לשאר עם ישראל, כך יהיו בני ישראל ביחס לשאר האומות וְגוֹי ואומה קָדוֹשׁ. אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה. ח וַיַּעֲנוּ ולאחר שהזקנים מסרו את דברי משה לעם כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה - נַעֲשֶׂה". וַיָּשֶׁב חזר לה' לאמר לו (כפי שגם נכתב בסוף הפסוק הבא) מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה. ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בענן כבד בַּעֲבוּר אדבר איתך מתוך הענן באופן כזה ש- יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם וכך, כאשר יראו כיצד אני מדבר אליך ישירות בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם". וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה. י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם וצווה עליהם להתקדש, להתכונן למעמד הר סיני הַיּוֹם וּמָחָר, וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִים מוכנים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי. יב וְהִגְבַּלְתָּ ותקבע להם גבול אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר: 'הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת מלעלות בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת'. יג לֹא תִגַּע בּוֹ בנוגע בהר יָד של אדם אחר כדי להמיתו, כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אלא ירגמו אותו באבנים מרחוק אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה ירו בו בחיצים מרחוק. אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ - לֹא יִחְיֶה. בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל רק כשישמעו את תקיעת השופר הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר יוכלו בני ישראל לעלות אל ההר". יד וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם, וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. טו וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם: "הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים למה שיקרה בעוד 3 ימים, אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה תשכבו עם נשותיכם, כדי שלא תהיו טמאים (ויקרא טו, טז)". טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים, וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד. וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר.
| משה על הר סיני, ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום, סוף המאה ה-19 |
יח
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ במראֶה של אש, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן כמו העשן הסמיך היוצא מכבשן בו שורפים לבנים, וַיֶּחֱרַד והזדעזע ורעד כָּל הָהָר מְאֹד.
יט
וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד. מֹשֶׁה יְדַבֵּר היה מתפלל לה' וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל היה עונה אותו בקול רם בפני העם, לא רק במראה נבואה למשה לבדו.
כ
וַיֵּרֶד יְהוָה עַל הַר סִינַי, אֶל רֹאשׁ הָהָר. וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל לעלות אל רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה.
כא
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "רֵד הָעֵד בָּעָם הזהר את העם, פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָה שמא יהרסו את הגבול לגשת אל ההר, לכיוון ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב וימותו רבים מהם.
כב
וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָה בדרך כלל יִתְקַדָּשׁוּ הפעם יזהרו בקדושת ההר ולא יתקרבו, פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָה".
כג
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה: "לֹא יוּכַל אין צורך להתריע שנית, שהרי העם כבר הוזהר, ולא יוכל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי, כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר: הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ".
כד
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה: "לֶךְ רֵד להזהירם עוד פעם, כי הם מתקרבים להר, וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ אהרון יעלה חלק מהדרך. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ יזהרו שלא להרוס את הגבול לַעֲלֹת אֶל יְהוָה, פֶּן יִפְרָץ בָּם".
כה
וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הזהיר אותם פעם שניה שלא לעבור את הגבול (ואז עלה חזרה להר). {ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- להתאמה בין המאורעות בפרק זה לבין התאריכים שבין ר"ח סיון לו' סיון - ראו במאמר: ביאור:תאריכים ליד הר סיני.
- "וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם" (טז), "וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד" (יח) - העם התמלא חרדה, וההר רעד כנגדו. אפשר גם לפרש באופן זהה: העם רעד מרוב פחד.
