לדלג לתוכן

ביאור:שמות כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות כ, למהדורה המעומדת)


עשרת הדברות

א וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עשרת הדיברות מפסוק ב עד סוף פסוק יג לֵאמֹר: {ס}

1. ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ זו מצות עשה, לדעת שיש אלוהים (והוא ה') אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים,

2. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי בנוסף עלי, או במקומי. ג לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר פסל או תמונה של יצור הנמצא בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת, וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. ד לֹא תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא קנאי, שאינו מוותר, פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת זוכר את עוון האבות ומעניש אף את בניהם הממשיכים בדרכי אבותם עַל בָּנִים דור שני עַל שִׁלֵּשִׁים הנכדים וְעַל רִבֵּעִים הנינים לְשֹׂנְאָי. ה וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לאלפי דורות, שלא כמו שונאי ה' הנענשים רק עד ארבעה דורות, לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי. {ס}

3. ו לֹא תִשָּׂא תאמר אֶת שֵׁם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא לשבועת שקר, כִּי לֹא יְנַקֶּה יסלח יְהוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. {פ}

4. ז זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. ח שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. ט וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ גר תושב, מהגר לצורך עבודה שעובד אצלך בעבור משכורת וגר בעירך. י כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם בשמים, בארץ ובים, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי - עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ. {ס}

5. יא כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ, לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. {ס}

6. יב לֹא תִרְצָח {ס}

7. לֹא תִנְאָף אין לשכב עם אישה נשואה, {ס}

8. לֹא תִגְנֹב לפי חז"ל מדובר כאן בגונב אדם (חטיפה) {ס}

9. לֹא תַעֲנֶה אין להעיד בְרֵעֲךָ עֵד עדות שָׁקֶר. {ס}

10. יג לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, {ס}
לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. {פ}

איור משנת 1728
ה' התגלה באופן ישיר לעם; יש לעבוד את ה' ע"י מזבח ולא פסלים

יד וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת חשים אותם וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. טו וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: "דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה, וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת". טז וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם: "אַל תִּירָאוּ! כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים, וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם, לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ". יז וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים. {ס}

יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם ולא ראיתם דמות שדיברה אליכם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. יט לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אותי, את דמותי, אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. כ מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ. בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי ארשה להזכיר את שמי, ארשה להתפלל אלי במקום זה אָבוֹא אֵלֶיךָ אשרה את שכינתי וּבֵרַכְתִּיךָ. כא וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית גזוזות, מסותתות, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ ותטמא את האבן, כי החרב יועדה להרוג. כב וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת במדרגות (אלא בכבש משופע) עַל מִזְבְּחִי, אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ כדי שלא תראה ערוותך כאשר תצטרך לפסוע פסיעה גדולה ממדרגה למדרגה עָלָיו". {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • מה מקומם של הציווים שנאמרו מיד לאחר עשרת הדיברות: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב... מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי..."? מה הקשר שלהם למעמד הר סיני? עם ישראל חווה הרגע מפגש ישיר עם הקב"ה, וקשה לו לחזור לחיים שיגרתיים. לכן מצווה ה' מה לא לעשות (פסלים, גם אם הם נועדו לעבודת ה', וכפי שאכן קרה בחטא העגל) ומה כן לעשות (מזבח אדמה פשוט, או מזבח מאבנים לא מסותתות, אשר ברור לכל שאין עובדים את המזבח עצמו אלא הוא רק מקום עבודה לדבר נעלה יותר). המזבח גם בא לשמר את החוויה שהם הרגע עברו בכך שהוא מהווה מודל מוקטן של הר סיני. לא רק בהר סיני "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן" אלא "בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ". (הרב אמנון בזק)
    מעמד הר סיני היה קפיצת מדרגה לבני ישראל, קפיצה גדולה מדי, והם אכן לא עמדו בה "וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק" וחטאו בחטא העגל. העליה על המזבח, ההתקרבות לה', צריכה להעשות במתינות, ללא קפיצות של מדרגות, מתוך צניעות וענוה.
  • ישנן גירסאות שונות בחלוקת הפסוקים בפרק זה - ר' במאמר ביאור:חלוקת עשרת הדברות

ראה גם